שנהיה לראש... המדריך לדייג המתחיל

בראש השנה נהוג לאחל "שנהיה לראש ולא לזנב" ובשל כך מאכלי דגים מככבים על רוב שולחנות החג בארץ. אם החג הזה עושה לכם חשק להתוודע לתחביב הדייג ולהביא מתישהו בחגים הבאים דג הביתה - הנה מדריך מקוצר שיסייע לכם להכיר את התחום, כתבה שתחשוף טפח מעולמם של הדייגים החובבים.




למה דיג וכיצד מתחילים?
תחביב הדיג בחכה הוא עיסוק הפנאי המוביל בעולם המערבי כמו גם ברוב מדינות מזרח אירופה והמזרח הרחוק, ועוסקים בו מיליונים רבים של אנשים בכל רחבי תבל. לרשות החובבים עומד כיום מגוון ציוד מדהים – החל בחכות, חוטים וקרסים, דרך מגוון אדיר של אביזרי עזר ופריטי לבוש והנעלה, כלי-שיט ייעודיים על ציודם וכלה בציוד אלקטרוני מתוחכם. בנוסף לכך קיים בענף התיירות והנסיעות תחום המתמקד בלעדית בשירותים לחובבי דיג. בישראל עוסקים בדיג בחכה עשרות אלפי אנשים מכל שכבות הציבור וקבוצות הגיל. התחביב זוכה לתנופה אדירה בשנים האחרונות.

חשוב לציין, שאם המטרה היא "לתפוס דגים" אזי העיסוק בדיג בחכה כתחביב אינו מומלץ כלל ועיקר. מי שמעוניין בדגים בלבד ייטיב לעשות אם יסור למרכול או לחנות דגים וירכוש לו שם דגים כאוות נפשו. המטרה העיקרית היא ליהנות מהרוגע שמספק הים, מהאתגר של ה-"מלחמה" מול הדג, ולמי שבוחר בכך, גם מהאינטראקציה החברתית הכרוכה בכך.

אז איך מתחילים? זו שאלה גדולה... השיטה המומלצת היא לחבור לדייג ותיק ומנוסה שישמש כחונך ובשלב ראשון ידאג להנמיך את רמת הציפיות שלכם ו-"להוריד" אתכם מכל מיני פנטסיות הקשורות לרכישת ציוד ולהשקעת כספים. אם החונך הוא אדם רציני ובוגר, הרי שהוא גם ינחיל לכם את האהבה האמיתית לדיג כעיסוק פנאי וספורט ו-"ינקה" מן החשיבה שלכם תפיסות מוטעות למיניהן.

תחביב הדיג מעניק לעוסקים בו את ההזדמנות לצאת אל המרחב, להתנתק מטרדות היום-יום, להתרגע בצמוד למקווה-מים, לפגוש חברים לתחביב, להתוודע אל מחזור החיים בטבע, אל עונותיו השונות ותופעותיו המרתקות, לרכוש מיומנות בתפעול ציוד ייעודי ושליטה בטכניקות שונות, ומדי פעם – לחוות את תחושת הסיפוק האדירה המלווה כל תפיסה של דג ראוי. דיג בחכה – פסיבי או פעיל, בים או במים מתוקים, ביום או בלילה, מהחוף או מסירה, כעיסוק ספורטיבי מאתגר או כתחביב רגוע המאפשר גם תפיסת דגים לצורך מאכל – הבחירה היא שלך. בכל מקרה – ההנאה מובטחת!
תחום הדיג החובבני בישראל צבר תאוצה משמעותית במהלך שש השנים האחרונות. אם בעבר מספר חנויות הדיג בארץ היה מצומצם והציוד על המדפים היה בסיסי מאד ובאיכות נמוכה, הרי כיום ניתן למצוא בחנויות הדיג (הוותיקות ואלו הצצות כפטריות לאחר הגשם) מגוון ציוד איכותי ואמין. בפורומי הדיג באינטרנט קיים מידע רב ומקיף שכדאי לעיין בו כדי להתעדכן וללמוד מניסיונם של אחרים. כדי להתחיל לדוג, אין צורך "לרוץ" לחנות הקרובה ולרוקן את הארנק. מומלץ לפנות לחבר או חונך ולבדוק – בשלב ראשון באמצעות הציוד שלו - את מידת ההנאה והמשיכה לתחום. חשוב להדגיש שכמות התפיסות לרוב עולה בקו ישר עם ההתמקצעות בנושא וכפונקציה של נחישות והתמדה. גם אם לאחר פעם או פעמיים לא תפסנו אפילו קשקש – לא להתייאש! תמיד כדאי לגוון באזורי הדיג, בשעות, בציוד ובפיתיונות – וללמוד מן השינויים.

שיטות דיג עיקריות
1. דיג ב-"בוס": כשדייגים אומרים "בוס" הם מתכוונים לחכה בצורתה הבסיסית ביותר, הכוללת מוט טלסקופי וחוט בלבד – ללא מכונת הגלגול המכונה בז`רגון "רולר". הדיג בשיטה זו מתבטא בהטלת ה-"ריג" (מערך העבודה הקדמי של החכה, הכולל חוט, מצוף, משקולת, וקרס/ים עם פיתיון) למרחק והמתנה עד שמבחינים בשקיעה או תנודה אחרת של המצוף, המסמנת שדג נוגס בפיתיון.
o עלויות: 50 עד 250 ₪ לציוד בסיסי. למתקדמים - עד 1000 ₪.
o פיתיון: בצק, גמבארי, סבידה, קלמארי, פילוטה ועוד.
o ציוד נלווה: מצופים, משקולות, קרסים, חוט ניילון, רשת הרמה.
2. דיג בפיתיונות טבעיים: בשיטה זו משתמשים לרוב בחכה טלסקופית וברולר. אל החכה צמודות טבעות דרכן מושחל החוט היוצא מן הרולר. הדיג בשיטה זו נעשה באזור שבו קרקעית הים חולית או חולית המעורבת בסלעים. בכינרת נעשה שימוש גם במתקן המכונה "קפיץ" – מעין מלכודת הכוללת קפיץ מתכת ומספר קרסים. לתוך הקפיץ דוחסים בצק מועשר בתירס ובחומרים מפיצי ריח. את הקרסים נועצים בתוך גוש הבצק שנועד להתפורר לאיטו במים ולמשוך דגים. את המתקן הזה מטילים למרחק וממתינים ל"אכילה" של הדג .
o עלויות: 150 עד 350 ₪ לציוד בסיסי. למתקדמים - עד 800 ₪.
o פיתיון: תולעים, גמבארי, סבידה, קלמארי, טונה שחורה ועוד.
o ציוד נלווה: משקולות, קרסים, חוט ניילון, "סטיקלייט", סביבולים ועוד
3. דיג בפיתיונות דמה: "ג`רג`ור" היא שיטת דיג בעזרת פיתיונות מלאכותיים ("דמוי-דג") שתנועתם במים מחקה התנהגות של דגים במצוקה והם מיועדים למשוך דגים טורפים. התנועה מתקבלת על-ידי הטלת הפיתיון המלאכותי (הקשור לקצה החוט שברולר) למרחק והחזרתו בגרירה (מכאן השם) על-ידי סיבוב ידית הגלילה של הרולר. בפיתיון המלאכותי מותקנים קרסים, ודג התוקף את הפיתיון נתפס בקרסים אלו.
o עלויות: 300 עד 500 ₪ ציוד בסיסי, למתקדמים עד 1500 ₪.
o פיתיון: דמוי-דג מפלסטיק, עץ, מתכת, סיליקון וכדומה.
o ציוד נלווה: בומבט (אביזר להטלה והצפה), סביבולים.
4. דיג מסירה או קיאק: כיום ניתן למצוא בכל מרינה או נמל בעלי סירות המוציאים דייגים חובבים לדיג בעומקים שונים למספר שעות. באופן עקרוני קיימות 3 שיטות שבהן דגים מסירות: א. "טרולינג" - גרירת פיתיונות דמה מאחורי הסירה תוך כדי תנועה; ב. "בולוס" – הורדת פיתיונות טבעיים בעת שהסירה עוגנת או נסחפת באיטיות עם הזרם; ג. "ג`יג`ינג" - הורדת פיתיון דמה מתכתי הנקרא "ג`יג" עד לקרקעית והעלאתו במהירות באופן המדמה תנועה תזזיתית של דיונון או דג. שיטה זו מצריכה ציוד המסוגל לעמוד בעומסים גדולים במיוחד, כיוון ששיטת התפעול עצמה מפעילה על הציוד עומסים כבדים מאוד, ובנוסף לכך, לעיתים נתפסים דגים במשקלים של 10 עד 30 ק"ג ואפילו יותר. השיטה מעייפת מאד, ומומלץ לרכוש את הציוד הנדרש רק לאחר בדיקה מעשית אם השיטה מתאימה לדייג.

יש להביא בחשבון את העובדה המצערת שיציאה לדיג בים גלי עלולה להיות כרוכה בהרגשה רעה, בחילות, סחרחורות, הקאות ויתר התופעות של מחלת הים. בד"כ בעל הסירה אינו שש להחזיר אל החוף דייגים החשים ברע ולקטוע בכך את ההפלגה המתוכננת. בשנים האחרונות ניכרת התעניינות רבה של דייגים בתחום הדיג מקיאק. מעבר לחוויית החתירה הספורטיבית וההתמודדות מול הים, הדיג מקיאק מאפשר לדייג לדוג במגוון השיטות שבהם משתמשים בדיג מסירה ממונעת, ובנוסף גם בשיטות הנהוגות בדיג החופי.
o עלויות: 150 עד 300 ₪ לאיש לשכירת סירה וסקיפר למספר שעות.
o ציוד בולוס / טרולינג 250 עד 2000 ₪.
o ציוד ג`יג`ינג יכול להגיע ל-4000 עד 6000 ₪.
o עלות קיאק חדש 2000 עד 6000 ₪.
o פיתיון: דמוי-דג, פיתיונות טבעיים, גי`ג מתכת.
o ציוד נלווה: טבליות נגד מחלת-ים.

אתרי דיג חופיים
איפה דגים? בכל מקום שאפשר להגיע למים ולהתמקם בנוחות יחסית ובביטחון. עונת החורף נחשבת לעונה מוצלחת יותר לדיג. שעות היממה המומלצות לדיג הן השעות שבין אור ראשון לשלוש שעות לאחר הזריחה, ובין שעתיים לפני השקיעה לאור אחרון. דייגים רבים מעדיפים דווקא את שעות הלילה, אך אין כל הוכחה ששעות אלו מניבות תוצאות טובות יותר (או כמו שאומר אחד הדייגים המפורסמים בארץ – "זה שיקול של הדייג ולא של הדג").

חופים מומלצים:
כל חוף נוח לגישה ובטוח (מבחינת גישה ברכב וברגל, פעילות פלילית או טילי קסאם שעלולים לנחות במקום), עם עדיפות לקטעי חוף שקרקעית הים מולם סלעית או סלעית וגם חולית. בקטעי חוף שמולם קרקעית הים חולית לגמרי אין לדגים כל מסתור או מקור מזון ולכן כמויות הדגים בהם קטנות יותר.

אתרי דיג עיקריים:
להלן רשימה חלקית של אתרי דיג, מצפון לדרום. לפרטים נוספים, ניתן לעיין בקטגוריית "אתרי הדיג" בשאלות הנפוצות בפורום דיג באתר תפוז.
• צפון: ראש הנקרה, מול בית ספר שדה אכזיב, חופי בצת ואכזיב, איזור האנדרטה (צפונית לנהריה), מרינה נהריה, שבי ציון וחצרות יסף, איזור הטיילת החדשה של עכו, חופי חיפה (שקמונה, בת-גלים, אזור מנחת המסוקים ליד בית החולים רמב"ם ורצועת חוף הכרמל), חופי עתלית, חוף דור והבונים.
• מרכז: אזור גבעת אולגה, שוברי הגלים של נתניה, רצועת חוף השרון משפיים עד הרצליה, המרינה בהרצליה, תל ברוך, שוברי הגלים באזור ת"א (חוף "מציצים", חוף הילטון ואזור הדולפינריום לשעבר), גבול יפו - בת-ים, אזור פלמחים.
• דרום: חוף חח"י אשדוד, אשדוד ט"ו, חוף ניצנים עד אשקלון, חוף ברנע, אזור הפארק הלאומי באשקלון, חופי אילת (לא בשמורה!). בפורום הדיג (כחלק ממאמר הג`רג`ור) מופיעה טבלה המגדירה את שכיחות דגים בחופים לפי עונות השנה.
דיג במים מתוקים (צפון הארץ):
• כינרת: ‏‏‏‏טבחה – מפרץ אמנון, חופים – לבנון / גולן / צאלון / גיא, עין גב (מעגן הדיג), סכר דגניה (מצפון וגם מדרום לסכר ליד אתר "ירדנית"), טבריה – טיילת / מעגנים / חוף מקורות, אזור מגדל (חוף נירוונה, חוף הוואי ועוד), גינוסר – המזח, אזור המלון ודרומה.
• הירדן: שפך הירדן, סביבות גשר אריק הישן והחדש, הירדן ההררי – טורבינות כפר הנשיא, גשר הדודות, גשר בנות יעקב, גשר גדות (גשר הפקק) ואפיק הירדן עד הכביש מצומת הגומא לגונן, אזור טיילת הירדן. נקודת המפגש של הדן והחצבאני - ליד שדה נחמיה, אפיקי ההטיה של הירדן ליד אגמון החולה.
דגשים חשובים
• דייגים רבים מאמצים כיום את שיטת Catch & Release ("תפוס ושחרר"), כלומר הם תופסים את הדג, מטפלים בו בשיא העדינות והזהירות, שוקלים ומודדים אותו, מצטלמים איתו ומשחררים אותו לחופשי כשהוא חי וערני. גישה זו צוברת תאוצה בכל העולם ולאחרונה גם בארץ.
• מומלץ לרכוש מגדיר של דגי הים התיכון, הים האדום והמים המתוקים בארץ כדי להכיר את הדגים העולים בחכה. בחופינו קיימים גם סוגים שונים של דגים ארסיים ומסוכנים שאין לגעת בהם בידיים חשופות וכן דגים רעילים שאסור בהחלט לאכול את בשרם.
• חשוב לשמור על הניקיון בסביבת הדיג. למשל: חוטי דיג משומשים המושלכים לים או על החוף עלולים לגרום למותם של צבים, ציפורים ודגים. קרסים ישנים שהושלכו כאשר הפיתיון עדיין עליהם גרמו למוות בייסורים ולפציעות קשות של ציפורים, יונקים ואפילו חיות מחמד.
• לפני כל צעד אחר, מומלץ לכל אדם השוקל להתחיל לעסוק בדיג לגלוש לפורום הדיג בפורטל "תפוז" או במקורות אחרים, לעיין במאמרים ובתשובות לשאלות הנפוצות.
• אפילו הדג הגדול והמשובח ביותר אינו מצדיק התרסקות על סלעים, שברים בגפיים או נעיצה של קרס באצבע, בעין או באיבר אחר. לא אחת שמענו על דייגים שהסתכנו ושילמו על כך בחבלות (במקרה הטוב) ואף במוות. כמו בכל עיסוק אחר, גם בדיג – הבטיחות מעל לכל. אגב, נעלי "קרוקס" מחליקות בסביבה לחה ואינן מומלצות לעוסקים בדיג!

ולסיום,

מילון מונחים קצר

הנה כמה מונחים שישמעו לכם מוכרים או מוזרים, אך הם חלק מעולמם של הדייגים:

• בצק מסטיק: סוג של בצק דליל בו נעשה שימוש לדיג של דגי בורי בשיטת ה"בוס".
• זיכרון: מצב בו חוט הדיג נשאר מסולסל (כך שהוא "זוכר" להשאר כך).
רמת הזכרון משתנה: לחוט ניילון זכרון טוב ואילו לחוטי בד רמת זיכרון נמוכה.
• חסה: מכירים אצות ים מסולסלות?בשפת הדייגים הן מכונות "חסה". הן מטרידות את הדייגים כיוון שהן נצמדות אל הקרסים וחוטי הדיג.
• ים "מכונת כביסה": ים רוגש וקוצף, בו הגלים מתנפצים לכל הכיוונים מכונה "מכונת כביסה", בשל הקצף הרב שנוצר, כמו במכונה.
• ים פלטה / שמן: ים שקט לחלוטין, שנראה מעט שמנוני משום שאין גלים כלל.
• "יש אכילות?": כשדייג מגיע לאתר הדיג ומעוניין בבשורות טובות מהדייגים שהקדימו אותו שם, הוא שואל שאלה זו.
• "מאכיל דגים": דייג שאינו ממש מצליח לתפוס דגים ורק מבזבז פתיונות על הדגים, הוא למעשה מאכיל אותם לריק.
• "עבודת ניקיון": כשכל מה שהדייגים מעלים בחתכם הוא פסולת שהושלכה למים ולא דגים, הם למעשה פועלי נקיון של הים, בעל כורחם...

שיהיה חג שמח !




*** הכתבה פורסמה באתר "למטייל".