'קשישות', אין כזה דבר..

בת כמה צריכה להיות אישה, כדי שבעיתונות יכנו אותה קשישה? וגבר?? למה לתייג??? מי הצליח לעצבן את אדיבה ומה הקונטרה שהיא מציעה..

"קשישה מתה משאיפת עשן". זאת כותרת לידיעה בעיתון שהתפרסמה החודש.
שמא תגידו קשישה בת תשעים? מאה?
חלילה, באותה ידיעה מסביר העיתון, כי אותה קשישה מסכנה אינה אלא אישה בת 70.

לעומת זאת, הבוקר באינטרנט אני קוראת: "בן 67 נפצע בתאונת צניחה ליד שפיים". כמה מכובד, ללא תיוג, ללא שיפוט, ללא החלטה. ומדויק. האיש הוא בן 67. איש לא העלה לקרוא לו קשיש. או לתייג אותו בסקאלה כלשהי.

כלומר, מה שהופך אישה לקשישה, אלו אותן שלוש שנים שמפרידות בין קשישות לאי-קשישות?

תשאלו מה עורר את חמתי? זה התיוג!

מי לקח לעצמו את החופש להחליט מי מחויב לשאת בתואר קשיש, ומי בתואר צעיר או זקן או בוגר. האם יש בכלל מדד נכון לעניין? וממתי לעורכי עמודים הזכות לכך. ויותר מזאת: לפי איזה קריטריון נקבע הדבר? מספר קמטים? שנים? צורת הליכה? עיסוק? חיוניות? בריאות? יכולת ספורטיבית? נפח מנוע המכונית?

בימים בהם תוחלת החיים הייתה 55 או 60, הרי ברור שמי שחצה גיל 70 נחשב ל'קשיש מופלג'. אבל היום? כשאנשים בקלות חוצים את התשעים? השאירו להם את התואר המכובד - קשיש. או ישיש.

אמרו חכמים, שבעים זה החמישים החדש. אבל אני מבקשת לא להתנחם בקלישאות.. חשבתי וחשבתי - איך נקרא לאישה שעברה את השבעים?

אולי שיאנית? שהרי בשיאה היא.
אולי סתווית? שהרי בסתיו ימיה היא
אולי בוגרת?
אולי גמלאית?
או חיונית?
או סתם ותיקה??
ולא מצאתי אלא זאת. הוא בן שבעים... היא בת שבעים.

כמה פשוט וכמה נכון.

או

השאירו לנו את מה ששלנו. אני טרזן. את ג'ין. אני אישה. הוא גבר.
כלומר, מעתה אמור, אישה בת שבעים נבחרה לתפקיד יו"ר הבנק, או גבר בן שבעים נבחר לתפקיד יו"ר החברה.
ובזאת תמו הויכוחים.

העיקר שנהיה בריאים!

*** הכותבת היא סופרת. לאחרונה פרסמה עוד ספר מתח: "נעדרת" וספר ילדים: "הסיפור המופלא על הזברה גאולה".