תערוכה חדשה: גויסה לכת בגיל 17, נפלטה בגיל 21. השריטות מדממות עד היום

אנה דבורקין נסחפה בגיל 17 לפעילות באגודה למדיטציה טרנסנדנטלית. היא למדה תעופה יוגית על חשבון הצבא, הפכה לגאוות האגודה למדיטציה, אך גורשה ממנה. 20 שנה חלפו אך דבורקין מתקשה להשתחרר מהטראומה. תערוכת ציוריה שנוצרו בתיקשורים מדיטטיביים עם המורה הגבוה גורודב, מוצגת בימים אלה בגלריית 'עמליה ארבל' בתל אביב.


אנה דבורקין עלתה ארצה עם משפחתה בגיל שמונה, וסבלה מנידוי חברתי מתמשך. האגודה למדיטציה טראנסנדנטלית לקחה אותה תחת חסותה ובגיל 17 החלה אנה לעסוק במדיטציות עמוקות. הצבא שרצה אותה כמש"קית תחזוקה, נעתר לבקשותיה ושלח אותה לשל"ת יחיד בקיבוץ יח"ד – שכל פעילויותיו עסקו אותה עת סביב מדיטציות אינטנסיביות. כשבני השכבה שלה רדפו אחרי מיידי אבנים באינתיפאדה הראשונה, עסקה אנה בתעופה יוגית. ראשי האגודה התגאו בה, וראו בה ניצן ראשון לאחרית הימים: הצבא שולח את חייליו לעסוק במדיטציה במקום לעסוק בהרג. אך סיפור האהבה בין הצבא לאגודה לא נמשך זמן רב. לאחר סכסוך חריף סולקה אנה מהאגודה, ומצאה את עצמה גולה בארצה שלה.
באגודה לא ראו בעין יפה את יצירתה של דבורקין שטענה כי היא יוצרת ומציירת בעזרת תיקשורים עם גורודב. גורודב הוא מורהו הידוע של המהרישי, אשר התפרסם עקב התחברותו עם להקת הביטלס. החיבור בין המהרישי לביטלס הוא שהביא לפריחת המדיטציה הטרנסנדנטלית במערב.
"בקיבוץ של האגודה חזרו פעמים רבות על המשפטים: "הבה נהיה יחד, לא נגנה אף אדם, לעולם לא נפתח שליליות", אך באופן מאכזב מאד הפער בין האמירות לבין המציאות היה גדול מאד. קיבוץ יח"ד היה ביצה טובענית של רכילות ורשעות". אומרת דבורקין.
המדיטציה הטרנסנדנטלית מבוססת על חזרה אינסופית על מנטרה קבועה. כל חבר באגודה מקבל מנטרה אישית, ושומר עליה בסוד. אחת ממטרות המדיטציה היא להפסיק את שטף המחשבה, ולהתחבר לשדות עליונים יותר של ההוויה.
את התעופה היוגית לומדים בקורס ה'סידהיס' שהוא קורס מתקדם יותר, ובו נעשית מדיטציה עמוקה במספר טכניקות, שבסיומה מבצעים המודטים ניתורים באוויר. "התעופה היוגית מאפשרת חיבור מאד חזק ועמוק לכוחות הנמצאים בשדות עליונים" אומרת אנה. "מאז שלקחתי את קורס הסידהיס התחלתי להרגיש שאני מחוברת ומודרכת ברגעים מסוימים בחיים על ידי כוחות עליונים. הרגשתי שבין אחת מהישויות שמדריכות אותי קיים גם גורודב. האגודה מאד לא אהבה את זה".
את התמונה של גורודב, שדיוקן שלו מעטר את תערוכתה, קיבלה דבורקין מה'באדי' שלה. "ה'באדי' הוא בעצם תחליף לבן זוג האמור לתמוך בך ולסייע לאורך המשברים השונים" מסבירה דבורקין. האגודה מעודדת מאד את החיים בזוג, ומזווגת לכל החברים שאינם נשואים, שותף מאותו המין, הנקרא 'באדי', איתו מבלה חבר האגודה מחוץ למדיטציה, ועימו הוא מתגורר בקרוון משותף.
"ההתחברות לשדה הטרנסנדנטלי היא חוויה מלאת כוח, אך לעיתים מפחידה" מספרת דבורקין. "השדה הזה רווי בכוחות חזקים מאד, ולא תמיד חיוביים. מצאתי את עצמי כמה פעמים בחיים, נסחפת להכרעות פזיזות, שהיום, מנקודת המבט הנוכחית שלי, לא הייתי מתפתית אליהן. למרות זאת, לא הייתי מוותרת על הכלי הזה – של המדיטציה והתיקשור, שבהשראתו אני יוצרת עד היום".
דבורקין, שבמשך ארבע שנים אינטנסיביות אכלה, נשמה וחלמה מדיטציות – מצאה את עצמה יום אחד מסולקת מהקיבוץ ומהאגודה – ושקעה למשבר חריף.
לימודי אמנות מעשית באוניברסיטת חיפה בהנחיית אבנר כ"ץ, יפתח ברקין, מיכה אולמן ורעיה רידליך ז"ל, עזרו לה לתעל את השבר והחלל שנוצר בחייה – לציור ולצילום.
מספר לא קטן של פליטי האגודה למדיטציה טרנסנדנטלית נעים ונדים כיום בישראל. לחלקם סיפור דומה של גירוש והתנכרות האגודה – שבעקבותיו חל משבר אישי ונפשי חריף. דבורקין מקיימת קשר רופף עם כמה מפליטי האגודה, וחולקת עמם את כאבם המשותף.
יצירתה של דבורקין שזורה בסמלים הודיים, תצלומי דיוקנאות פרטיים ודיוקנאות מהמיתולוגיה ההודית. פרח הלוטוס חוזר בעבודתה בגלגולים רבים, ומסמל פריחה והעמקה רוחנית, גם בסביבה של כיעור וסבל. כמו כן מתמקדת דבורקין בציור דיוקנאות שונים, שלה ושל אנשים מסביבתה הקרובה - באקריליק.
תערוכתה של דבורקין הנקראת "השיבה מהודו" מוצגת בגלריית 'עמליה ארבל' ברחוב שער ציון 3 (פינת הירקון 307) בתל אביב.

פתיחה חגיגית של התערוכה תיערך במוצאי שבת, ה-25 בנובמבר בשעה 20:00 בבניין הגלריה. התערוכה תוצג במשך שלושה שבועות עד ה-14 בדצמבר.