בקורת סרט: מים

בימוי: דיפה מהטה

הפקה: דיוויד המילטון
שחקנים: סימה ביסוואס, ליסה ריי, ג'ון אברהם, סאראלה.

הייתי בטוחה שהמנהג ההודי לשרוף אלמנות יחד עם הבעל שייך לעבר. אבל אחרי הסרט המעולה 'מים' התברר לי שטעיתי: 34 מיליון אלמנות סגורות שם באשרמים כמו מצורעות.
סרט חובה לכל אשה. כל ארגוני הנשים צריכים לאמץ את 'מים' ולנפנף בו על כל במה ובכל כנס לשיחרור האשה.

חלפו מספר ימים מאז צפיתי ב'מים' והסרט עדיין אופף אותי. יכול להיות שהוא פרט אצלי על נימה עמוקה מאוד בגלל היותי אשה. כך או כך אני עדיין הלומה ממה שהסרט חשף בפני. בפרט שהוא מזכיר לי שזה עניין לגמרי מקרי שלא נולדתי להיות.... אלמנה הודית למשל.
חשבתי שאני מכירה את הודו, אחרי שצפיתי ב'מים' התברר לי שאני כמעט ולא יודעת כלום. עלילת הסרט אמנם מתרחשת בשנות הארבעים של המאה שעברה, עם עלייתו של גנדי ובשורות השחרור שלו, אבל גם היום, כמעט שבעים שנה אחרי, מצבן של האלמנות בהודו מחפיר, מזעזע, מצמית.
ידעתי ידיעה כללית כזאת שבהודו היה נהוג לשרוף אלמנות יחד עם הבעל. לתומי חשבתי שכך היה, בלשון עבר. באה הבימאית ההודית האמיצה, דיפה מהטה, ופותחת בפנינו צוהר אל מה זה אומר להיות אלמנה בהודו. אתמול היום וגם מחר. שלוש ברירות עומדות היום בפני האלמנה ההודית: להישרף על המוקד ביחד עם בעלה המת; להסתגר ב'אשראם' שמתגוררות בו רק אלמנות כשהן מנודות, כמו עדת מצורעות, רחוקות ונבדלות מן החיים. נזהרות שלא להתערבב בין 'הנורמלים', ששפר עליהם מזלם, כדי לא לטמא אותם, חלילה, ולא להביא עליהם את ה'נאחס'; והאופציה השלישית, וזה רק אם האלמנה ברת מזל, היא להתחתן עם האח הצעיר של הבעל המת.

אבל הכי מחריד - מדובר בילדות בנות.... שמונה ושש שכבר נחשבות לאלמנות. בהודו מחתנים אותן כשהן ילדות, ואם קרה שהבעל נפטר, הילדונת התמימה מוצאת עצמה אלמנה ומובלת אל מאחורי החומות המאיימות של האשראם המחניק.
מהטה היא אמנם הודית אבל הסרט הוא הפקה קנדית. מה שאיפשר את הזוית הבקורתית והספור הריאליסטי שצובט לך בבטן. חמש שנים עבדה דיפה על צילומי הסרט בהודו, כשבכל פעם פונדמנטליסטים הודים הורסים לה את הסט. היו רגעים שדיפה כמעט ונשברה, אבל היה חשוב לה להביא את המסר. לספר לעולם שגם היום, בשנת 2006 , 34 מיליון (!) אלמנות סגורות ומנודות באשרמים בהודו.
'מים' שייצג את קנדה בתחרות האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ( מול 'אדמה משוגעת' שלנו), הוא אפוס צבעוני יפהפה שנמשך 118 דקות מרתקות. הוא מביא את ספורן של צ'ויה, אלמנה בת 8, וקיליאני, אלמנה יפהפייה בת עשרים, שכמעט מצליחה לשבור את מחסום הקללה ולהינשא.
סרט מעולה. מרגש. תופס אותך בגרון לימים רבים.