100 יצירות חשובות של אמנים סינים הפועלים בסין ומחוצה לה, נבחרו לתערוכה "תוצרת סין" שתיפתח במוזיאון ישראל ב-18 לספטמבר 2007. היצירות הוצגו לראשונה במוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית בדנמרק ובישראל תהא זו הפעם הראשונה בישראל להצגתן. כל היצירות נבחרו מאוסף אסטלה בניו-יורק, מהאוספים הגדולים בעולם של אמנות סינית עכשווית.
בתערוכה מוצגים רישומים, ציורים, פסלים, תצלומים, ועבודות וידאו ומיצב שיצרו כ-שישים אמנים, ביניהם איי וייויי, צ'יו ז'דג'יה, שו בינג, ג'אנג שיאוגאנג, צאי גואו-צ'יאנג, הואנג יונג פינג, ג'אנג הואן, מיאו שיאוג'ון וג'אנג פיילי.
התערוכה בוחנת את הזרמים הרבים באמנות הסינית העכשווית ומציגה תרבות חזותית שעושה את דרכה, מהירה כברק, לעמדה חשובה בזירת האמנות הבינלאומית. כשם שהאמנות הסינית העכשווית מעוררת עניין רב במערב, כך משכילים יוצריה לנצל מדיוֹת, טכניקות וצורות ביטוי שפותחו מחוץ לארצם. עם זאת, המקורות הסיניים – המסורת שקדמה למודרניות מצד אחד, וסגנון הריאליזם הסוציאליסטי שהכתיבה המפלגה הקומוניסטית עד סוף שנות ה-70 מצד אחר – עדיין ניכרים בעבודות רבות. נושאים קלאסיים, כגון ציור הנוף, מעוררים דימויים עכשוויים של הטבע הנבדלים מאלה שמוכרים לנו מתרבויות אחרות. טכניקת ציורי הדיו העתיקה משמשת במסגרות ניסיוניות ומאתגרות, וסימניות הכתב שביטוין הקליגרפי הרחיק לכת עד כדי הפשטה, מצוירות על גוף האדם.
פריצתה של האמנות הסינית העכשווית משקפת את הגלובליזציה של האמנות ואת כוחה היצירתי של מדינה שנתונה בתהליך של שינוי עמוק, והיא עוד עתידה למלא תפקיד חשוב בתחומים רבים במהלך המאה ה-21.
רב אמני התערוכה המוצגת כאן נולדו בימי מהפכת התרבות (1976-1966). המבוגרים שבהם היו בני עשרה בזמן המהפכה, ואילו הצעירים נולדו לקראת סיומה או מעט לאחר מכן. מהפכת התרבות והטרגדיה של כיכר טיינאנמן ב-1989, אז נטבחו מאות סטודנטים עת הפגינו נגד השלטון - הם אירועים מכריעים בתולדות ימיה המאוחרים של סין ושל אמנותה. כמה מן האמנים המוצגים צונזרו לפחות פעם אחת במהלך חייהם, הוגלו מסין או עזבו מרצונם.
הדים לפוליטיזציה הכוללת של האמנות בתקופת המהפכה עוד נשמעים בסין, והאמנות כתחום אסתטי עצמאי עדיין לא תופסת מקום של כבוד בסולם העדיפויות הארצי. אבל בתערוכה יש דוּגמאות רבות לפרשנויות חדשות של העולם ולביטוי אישי ולא מוכר עד כה באמצעות התבוננות בעולם הפרטי והקרוב. החזרה לדרכי ביטוי אמנותיות מסורתיות קודם המהפכה מצביעה על כיוון נוסף שכמה ממשתתפי התערוכה בחרו בו. עם זה, המציאות החברתית היתה ועודנה מניע יצירתי מובהק באמנות העכשווית בסין.
בין הנושאים הנידונים בתערוכה – היחס למאו טסה-טונג ולעבר המהפכני בסין, החיפוש אחר הזהות , לאומיות מול גלובליזציה, העבר הקומוניסטי המסרב להיעלם, כוחה של הקליגרפיה המסורתית, תיאורי נוף באמנות העכשווית ותפקידה החשוב של אמנות המיצג באמנות העכשווית בסין.
לפני שש שנים נערכה במוזיאון ישראל התערוכה "אוצרות מארץ סין", שנתנה למבקרים הזדמנות לצפות ביצירות-מופת אשר נוצרו על פני 6,000 שנה, מתקופת האבן ועד לשושלת מינג מן המאה ה-16. היום, עם העלאת התערוכה "תוצרת סין", מציג המוזיאון כמאה עבודות מאוסף אסטלה, אחד האוספים הגדולים בעולם של אמנות סינית עכשווית. כך, בהצגת הפרק העכשווי ביותר בתולדות אמנות סין, מגיע לשיאו העניין המתמשך של המוזיאון בתרבותה של אומה עתיקה זו.
התערוכה נאצרה במוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית, דנמרק. אוצרת התערוכה בארץ - סוזן לנדאו.
התערוכה תימשך עד 1 במרץ 2008 .
את התערוכה מלווה קטלוג באנגלית וחוברת בעברית. .
נוצר:
18/09/2007 10:56:00
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |