גיל חובב- אין עליו

מאת:

מג'ייף, דרטה, דבה, כולה חצי דולר שמטס עם כינמת, ספטות, ומסעדות: ככה נשמע גיל חובב בתוכנית הראשונה שלו "חמש חמש", פרק ראשון על ונקובר, קנדה.

אני תמיד מופתעת איך אנחנו מצליחים להתחלק לשכבות שכבות: בשדרות יורים, ולוונקובר נוסעים. אבל זה יפה בעיני- שאנחנו מצליחים לחלק את צומת הלב שלנו בין כל העולמות...

חיכיתי בצומת לב רבה לתוכניתו של גיל חובב. אחרי הכל כמה אייל פלד יכולה אומה קטנה אחת להכיל?

גיל חובב עלה לאוויר ומה שבלט מייד לעין היתה העובדה שהוא מאוהב, כמו גברים שאני מכירה, ובעיקר בעצמו: בח' הגרונית והמודגשת שבחר להעצים דווקא בניכר, בחולצותיו המגוונות, ובאוצר המילים שלו: מג'ייף, דרטה, דבה, כולה חצי דולר שמטס עם כינמת, ספטות, ומסעדות: ככה נשמע גיל חובב בתוכנית הראשונה שלו "חמש חמש", פרק ראשון על ונקובר, קנדה. אפילו אני, שאני ליברלית מיתולוגית בעניני שפות וסמנטיקות, לא הצחלתי לעמוד על הפילוסופיה שהביא את גיל חובב ועורכי התוכנית האחרים לבחור "בליין" כה ירוד של השפה העברית. רייטנינג? בורות? ניסיון למצוא חן או ניסיון לא למצוא חן? ניסיון להשמע צעיר וקולי, או מבוגר אך בלתי חנוני? ומה עניין מילים כמו מג'ייף ודרטה לקנדה דווקא?

הבנים שלי (בני 11 ויומיים,) שאלו אותי שלוש פעמים מה זה אומר: מה זה דרטה, מה זה מג'ייף, מה זה ספטוס. אני לא אלאה אתכם בהסברים שנאלצתי לתת, אבל התחושה היתה לא נעימה ובטל לא משוייכת היטב לקנדה הפסטורלית.

אז גיל חובב, אין עליו. והעברית שלנו, איו עליה גם. והעניין הוא שגם אנחנו, הצופים, אין עלינו, ואת התוכנית הבאה כבר יראו בלעדינו.

נוצר: 15/10/2006 21:44:00
עודכן: 15/10/2006 23:19:00

גרסה להדפסה

שלח לחבר