מלטה - אי קסום בים התיכון

ברוכות הבאות לממלכת האבירים. היסטוריה עשירה, ארכיטקטורה מרשימה, ארכיאולוגיה מפעימה ונופים מרהיבים. אי קטן - נשים גדולות.

מי לא חולמת על אביר על סוס לבן, שישא אותה אל האופק? ובכן, במרחק טיסה ישירה של פחות משלוש שעות מישראל (עם אייר מלטה), מגיעים לרפובליקה של מלטה - קטנה, יפה, מעניינת, ידידותית, לא יקרה לתיירים ומלאה באבירים.
טוב, כדי לדייק, את האבירים ניתן למצוא במוזיאונים, בארמונות ובסיפורים, שבהם משופעת מלטה.

מיקומה האסטרטגי של מלטה, על נתיב ימי בין אירופה (דרומית לסיציליה) לצפון אפריקה (לוב ותוניסיה), גרם לאורך 7000 שנות היסטוריה לעמים רבים (הפניקים, הרומאים, הערבים, הספרדים, האבירים, הצרפתים, הבריטים) לכבוש אותה, והשפעות הכובשים ניכרות עד ימינו בשפה ובתרבות, באדריכלות ובאוכל ובתחומים נוספים. לשמחת המלטזים, כיום "הכובשים" היחידים שמגיעים אליה הם רבבות התיירים הנכבשים בקסמיה, ובהם גם אני.

הרפובליקה של מלטה מורכבת מכמה איים: 'מלטה' - הגדול שבהם ובו גם הבירה ולטה; 'גוזו'- השומר על מורשת חקלאית ואקולוגיה; שלושה איים קטנטנים שאינם מיושבים, שהגדול בהם נקרא 'קומינו' והוא הוכרז כשמורת טבע.

משמעות שמה (הפניקי) הינו "נמל בטוח" (מלט). ואכן, הרגשתי בה בטוחה וכמעט "כמו בבית".

* נשים נשים...
האישה הראשונה במלטה שנבחרה לתפקיד הנשיאה, הייתה אגטה ברברה, ילידת 1920. אגטה הייתה חברת פרלמנט (מפלגת הלייבור), שימשה כשרת החינוך עד 1981 והייתה זו היא שחוקקה חוק חינוך חינם לכולם וחינוך חובה עד גיל 16 (במקום 14) גם לנשים (שעד אז הסתפקו בבי"ס עממי). לנשיאות נבחרה ב 1982 (*מופיעה בתמונה משמאל).

בהיותה אישה יחידה בפרלמנט, נודעה כאישיות קשוחה, נלחמה בעוז על עמדותיה שתמכו בחינוך והייתה פמיניסטית בגישתה. כיום שש נשים חברות בפרלמנט של מלטה, כשאחת מהן היא שרת החינוך, השנייה שרת האי גוזו והשלישית מזכירת זכויות הילדים.

50.2 אחוזים מאוכלוסיית מלטה הן נשים, והפלות הן מחוץ לחוק (הדת השלטת היא נוצרית-קתולית...). אך מה שעוד יותר מפתיע הוא - שהגירושים אף הם אינם קבילים. ובכל זאת זז (אולי) משהו במלטה השמרנית. ב - 28 במאי השנה, תתקיימנה בחירות בעד או נגד התרת גירושים! אלא שאיש לא מעז להתנבא לגבי התוצאות...

* ולטה - הבירה הקטנה והיפייפיה
ולטה בירת מלטה, נקראת על שם האח הגדול, ז'אן דה לה ולט, שהדף ב-1565 את המצור התורכי על האי. העיר, העשירה במבנים בסגנונות הבארוק והרנסאנס, שוכנת בחצי אי המוקף בחומה. הודות לממדי העיר הזעירים (כחצי קמ"ר), אפשר לערוך בה סיור רגלי בן יום אחד בלבד, ולהגיע למרבית האתרים החשובים.

הרחובות הצרים עמוסים במבנים בעלי חשיבות תרבותית ואדריכלית, בשפע כה רב, שבזכותם הוכרזה ולטה כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בין המבנים החשובים ניתן למנות את קתדרלת יוחנן הקדוש, שבמוזיאון שלה נמצאים גם שני ציורים מקוריים של האמן האיטלקי הסוער, קאראוואג'ו, שהתארח וייצר כאן. המוזיאון השני בחשיבותו הוא ארמון גראנד מסטרס, שהיה משכנו של האביר הראשי וכיום משמש כמשכנו של הנשיא ומקום מושב הפרלמנט. המוזיאון עמוס בשטיחי קיר ובנשקייה עם כלי מלחמה מתקופת האבירים.

מבנים בולטים נוספים הם הכנסייה הכרמליתית שכיפתה מזדקרת מעל קו הרקיע של העיר; קאסה רוקה פיקולה שהוא בית-מוזיאון של משפחת אצילים מלטזית בת ימינו; מבצר סנט אלמו וחומות העיר המרשימות. רוב הפעילות המסחרית והתיירותית מתרחשת ברחוב הרפובליקה, אך כדאי לשוטט ברחובות הקטנים והציוריים שיורדים בתלילות לעבר הים ולשבת בכיף באחד מבתי הקפה שבטיילת הרחבה.

גן באראקה הוא אחד הגנים היפים על האי. הוא שימש בעבר את האבירים האיטלקיים ממסדר יוחנן ונשקף ממנו נוף מרהיב אל הנמל הגדול, המפרצים ושוברי הגלים ואל "שלוש הערים" העתיקות הסמוכות.

* "שלושת הערים" וכפר הדייגים
ויטוריוזה, סנגליאה וקוסיפקואה זכו להגדרה "שלושת הערים" ע"י נפוליאון בימי שלטון הצרפתים. המתויירת שבהן היא ויטוריוזה, הידועה יותר בשמה העתיק בירגו. דרך פתחי הכניסה המרשימים לעיר נגיע לאזור קולקיו, בו גרו האבירים ברחובות מתפתלים עם בנייניהם הצפופים, שלפשוטי העם לא ניתן להלך בהם אלא בלילה ובסמיכות משתרע גם בניין האינקויזיציה האימתני.

אחד האתרים היותר חמודים הינו כפר הדייגים מרזשלוק, השוכן במרחק חצי שעה נסיעה מוולטה ושוכן על חופו של הנמל הטבעי השני בגודלו במלטה. יש כאן נמל ציורי, בו עוגנות סירות ויאכטות עם מפרשיהן הצבעוניים ומסביב פזורות מסעדות דגים לרוב, כשבבקרים מתקיים פה שוק דגים ססגוני. הכפר, כמו ציור אמנותי, צבוע באדום וצהוב ירוק וכחול, מרהיב.

* מדינה ורבט - אחיות מופרדות
מדינה (מבטאים: אם-דינה), בירתה העתיקה של מלטה, היא עיר מקסימה עם היסטוריה בת שלשת אלפי שנים. העיר מוקפת חומה וברחובותיה הצרים ומרוצפי האבן עומדים עדיין שלל מבנים היסטוריים מרשימים. העיר הזעירה, שכיום חיים בה רק כמה מאות תושבים, מכונה גם "העיר האצילה", בשל משפחות האצילים הרבים שעשו כאן את ביתם לאורך השנים.

אחד הארמונות שנותר משומר להפליא הוא של משפחת פלסון, שנבנה בשנת 1495 ובו אוסף אמנות מגוון. ארמון הדור נוסף הוא סנטה סופיה, שהוקם בשנת 1233. בכיכר הראשית רבת ההוד, ניצבת הקתדרלה העתיקה ביותר במלטה, ויש אומרים היפה מכולן. היא נהרסה ונבנתה כמה פעמים והמבנה הנוכחי, המעוצב בסגנון הבארוק, הוא מהמאה ה-17.

בצמוד למדינה, מופרדת בחומה ותעלה רחבה, נמצאת העיירה רבט, שבעבר הרחוק שימשה כנקרופוליס (עיר מתים) של מדינה. הקטקומבות של פאולוס הקדוש חצובות במערה תת קרקעית ענקית. דומוס רומנא הוא מעין מוזיאון אמנות רומאית, כולל פסלים ורצפת פסיפס נהדרת. בכיכר המרכזית של רבט, בשוק השמונצים ובבתי המרזח, תפגשו שפע קשישים שמעבירים את הזמן בצוותא. תהינו היכן מבלות הקשישות...

* המערה הכחולה - ביתן של בתולות הים
בחוף הדרומי-מזרחי של האי מלטה, ליד העיר זוריק, נצפים מצוקים הצומחים מן הים ובהם סדרה של מערות ימיות, שנוצרו כתוצאה מחציבת המים בסלעים. המפורסמת בהן נקראת המערה הכחולה (בלו גרוטו) בזכות המים בגוון כחול זוהר שבה. האגדה מספרת שזה היה ביתן של הסירנות - בתולות ים, שנהגו לפתות ספנים בשירתן הזכה ואז הטביעו אותם במצולות הים. לא להחמיץ שייט בסירת מנוע זריזה באזור המערות והנקרות שסותתו בידי הטבע.

* מקדשים פרה היסטוריים ו"ונוס ממלטה"
בצד החוף הדרום-מזרחי של מלטה, נמצאים שרידי שניים מהמקדשים הכי עתיקים ומרשימים: הראשון הוא אם ניידרה ובמרחק הליכה ממנו במורד, נמצא הדג'ר אִים. אלה מקדשים פרהיסטוריים, שלמרות שיני הזמן שרידיהם שרדו במשך יותר מ-5,000 שנה. באתרים היו מבני פולחן והקרבת קורבנות בעלי-חיים לאלים. בפנים נמצאו דמויות של נשים עבות בשר וחסרות ראש, קרוב לוודאי אלות, ואחת מהן, דמות עירומה של אישה, זכתה לכינוי "ונוס ממלטה". פסלי הנשים וממצאים אחרים שהתגלו כאן, מוצגים במוזיאון לארכיאולוגיה בוולטה.

* האי גוזו - חקלאות ואקולוגיה
האי גוזו נמצא צפון מערבית לאי מלטה, ואליו הגענו במעבורת (כחצי שעה של שייט). האי שומר על אופיו המסורתי ורוב תושביו עדיין עוסקים בדיג, בחקלאות, במלאכות יד וכמובן בתיירות. לגוזו יש ייחוד משלו והוא פחות מתוייר מהאי מלטה, ולכן קצב החיים בו איטי יותר. בירת האי היא ויקטוריה (הידועה בשמה רבט), עיר עתיקה המוקפת חומה.

על הגבעה משתרעת מצודה מרשימה (סיטדל), מתחם גדול המכיל ביצורים שונים, כלא עתיק וגם את הקתדרלה של גוזו. בכניסה שילוט המזמין לתערוכה על... אנה פרנק. מערת קליפסו, שלפי המיתולוגיה בילתה בה האלה עם אודיסיאוס, היא אטרקציה חביבה, שמעליה מוביל שביל אל תצפית מרהיבה מול מצוקים המשקיפים על מפרץ ראמלה עם החול האדום.

מכלול המקדשים ג'גנטייה, שאונסקו הכירה בו כאתר מורשת לשימור, הוא אחד העתיקים בעולם שעומד על תילו. יש המעריכים כי המבנים הללו הוקמו בין השנים 4000 - 3500 לפני הספירה. אתר מדהים בו עבדו את האלים והקריבו להם קורבנות, הרבה לפני הפירמידות "שלנו". וואו!

** הכתבת הייתה אורחת רשות התיירות המלטית