'מתחם ביאליק' - מרכז התרבות העברית

שדרת המוזיאונים ומוסדות התרבות המצויים היום על ציר הרחובות ביאליק ואידלסון מתפקדת כ'מערכת מוזיאלית פתוחה'.

המקום הכי איני, עדכני ולוהט כיום בתל-אביב, נמצא באחד האתרים הכי היסטוריים של העיר ללא הפסקה -'מתחם ביאליק'.

מתחם ביאליק הפך היום לתחנה חשובה במערך תיירות - תרבות - חינוך של העיר העברית הראשונה, ומהווה מוקד משיכה מבוקש לא רק לקהל הישראלי אלא גם לתיירות בין-לאומית. שדרת המוזיאונים ומוסדות התרבות המצויים היום על ציר הרחובות ביאליק ואידלסון, מתפקדת כ'מערכת מוזיאלית פתוחה' וכוללת את: בית העיר, בית ביאליק, בית ראובן, המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל וגלריית הבאוהאוס.

מי שהגתה את רעיון חידוש מתחם ביאליק ופיתוחו ומהווה את הרוח החיה בהפעלתו, היא איילת ביתן שלונסקי, האוצרת הראשית ומנהלת מתחם ביאליק.

חזון התחדשות מתחם ביאליק

פיתוח המתחם כמרכז התרבות העברית של העיר העברית הראשונה: יצירת 'מוזיאון פתוח', הכולל מבני שימור עירוניים שישוקמו כמבני תרבות ברחובות ביאליק ואידלסון. כל מבנה יתפקד כמרכז תרבות עכשווי ועדכני וכמוזיאון היסטורי, החושף את המורשת התרבותית של תל-אביב בתחומים השונים: אמנות, עיצוב, ספרות, מוסיקה, תיאטרון, ארכיטקטורה, תולדות העיר, אופנה ועוד.

מתחם ביאליק הוכרז על-ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית, ונכלל באזורי ההכרזה של העיר הלבנה. במסגרת זו עובר האזור תהליך של שיקום ושימור על ידי עיריית תל-אביב - יפו, והופך למתחם תרבות אותנטי וייחודי, המשקף פרק מהותי של ההיסטוריה, האדריכלות והתרבות של העיר תל-אביב - יפו לדורותיה.

המכלול המרהיב והייחודי של המבנים ההיסטוריים, תורם להיכרות יוצאת דופן עם 'אדריכלי התרבות' המרכזיים של העיר העברית הראשונה - אישים כגון המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף, הצייר ראובן רובין. הוא גם חושף את פועלם של אישים מובילים נוספים שחיו במתחם כמו המשוררת זלדה, התעשיין אריה שנקר ואחרים.

במהלך סיורים במתחם, ניתן היום ללמוד גם על סגנונות הבניה המרכזיים של תל-אביב, המהווים ציוני דרך בבנייתה של העיר לתקופותיה: הסגנון האקלקטי, הסגנון הבין-לאומי, באוהאוס ובנייה של העשורים האחרונים, זאת בזכות אדריכלים מובילים שפעלו בתל-אביב ההיסטורית ובנו את מבני מתחם ביאליק, ביניהם: אדר' אלכסנדר לוי, אדר' ברלין, אדר' יוסף מינור, אדר' משה צ'רנר, אדר' דב כרמי, אדר' ג'ניה אוורבוך, אדר' יהודה מגידוביץ', אדר' פיליפ היט ועוד.

בית העיר המחודש - מרכז מוזיאלי לתרבות אורבנית

'בית העיר', בניין העירייה הישן של תל אביב, שופץ על-ידי עיריית תל-אביב - יפו, כחלק ממתחם ביאליק. הבניין נוסד בשנת 1924 על-ידי משפחת סקורה ובתכנונו של האדריכל משה צ'רנר, כבית מלון דירות פרטי, אך מעולם לא שימש ככזה. בשנה זו החליט ראש העירייה הראשון של תל-אביב, מאיר דיזנגוף, להעתיק את מיקום בית העירייה הראשון ובחר בבית זה, הסמוך לביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. בשנת 1965 עברה העירייה לבנין העירייה הנוכחי ברחוב אבן גבירול, ובבית זה נוסד מוזיאון לתולדות העיר עד שנת 2000.

בשנת 2009 ולציון חגיגות המאה לעיר, נפתח מחדש המבנה, לאחר ששופץ על-ידי העירייה מן היסוד. פרויקט שיקום ושיחזור 'בית העיר' בוצע בניהול קרן תל-אביב לפיתוח, בגיבוש פרוגרמה על-ידי האוצרת איילת ביתן שלונסקי ובתכנון האדריכלית מאירה קובלסקי- 'אפרת קובלסקי אדריכלים'.

כשמה של העיר "תל אביב", הנשען על ספרו של בנימין זאב הרצל "אלט-נוילנד", שופץ 'בית העיר', תוך כוונה להכיל גם יחד את הישן והחדש ולשקף את הוויתה הייחודית של העיר, הנעה על הציר שבין השימור לחידוש.

מוזיאון "בית העיר"

בית העיר הינו מרכז מוזיאלי לתרבות אורבנית תל אביבית. בית לעיר ולתושביה ובמה לאמנים, יוצרים, אנשי רוח, תיירים ואורחים, המבקשים להכיר את תל-אביב ולהיות שותפים בהוויתה. מוקד חי של תצוגות ומידע אודות העיר בכל הזמנים ובמה עירונית לשיח אזרחי וקידום תהליכים אורבניים. בין הפעילויות הנערכות בבית העיר: סיורים מודרכים, פעילויות תרבות ייחודיות לילדים בנושאים הקשורים לתל-אביב -יפו, כנסים וימי עיון בנושאים אורבניים, אירועים ייחודיים סביב לוח השנה העברי וחגי ישראל, תערוכות אמנות פלסטית עכשווית של מיטב האמנים הפועלים היום בארץ ובעולם.

בית העיר מכיל חללי תצוגה, חלל התכנסות מרכזי למפגשים חברתיים, תרבותיים ומקצועיים הנוגעים לעבר, להווה ולעתידה של העיר תל-אביב-יפו, ספריה וחדר עיון, מאגר מידע מקיף המלמד על ההיסטוריה של תל-אביב - יפו, לשכתו המקורית המשוחזרת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף ולשכה ייצוגית של ראש העיר המכהן רון חולדאי, בה הוא מארח ראשי מדינות וערים, שגרירים ואנשי רוח.

"פיקניק בבית העיר" - פרויקט אמנות רב תחומי

התערוכה "פיקניק בבית העיר" - תל אביב 2011 Tel Aviv, שפותחת את השנה החדשה בבית העיר, היא פרויקט אמנות רב תחומי המשלב בין אמנות לחיים ובונה תשתית ייחודית המפגישה יוצרים מתחומים שונים לכדי סימפוניה אחת אמנותית - תרבותית - חברתית. התערוכה מציגה בפורמט של אירוע אמנות רב-תחומי את פועלו של מגזין פיקניק - מוסד תרבות תל אביבי צעיר ונמרץ, שפועל כפלטפורמה עצמאית לאמנות מזה כחמש שנים.

בפרויקט הוזמנו לקחת חלק המעצב דן ריזינגר - חתן פרס ישראל ומחלוצי המעצבים בארץ, קבוצת טבק - אנשי מוסיקה ותרבות והדי.ג'י. דור ציפורי. הפרויקט מציע הזדמנות להציץ אל עולם עכשווי - עולם רשתי הניזון ומנהל את חייו מול ריבוי אינפורמציה הזורמת אליו בו-זמנית דרך ערוצי תקשורת רבים ושונים - זרימה חופשית המבטלת היררכיה מטבעה, מטשטשת גבולות ומשנה את כללי המשחק בקצב מסחרר.

מגזין פיקניק הוא כתב עת ייחודי מבוסס דימויים ונטול טקסט, שמהווה במה דינמית ליצירה חזותית עכשווית. המגזין נערך ומודפס בתל - אביב, פועל מתוך הדופק הפועם של העיר ומופץ ממנה לרחבי העולם מהיווסדו בשנת 2007. במובנים רבים, פועל 'מגזין פיקניק' כשגריר של תרבות תל - אביבית עכשווית בעולם.

באירוע פתיחת התערוכה בבית העיר הושק גיליון חדש למגזין פיקניק מס' 5. מבחר של דימויים מרהיבים מהגיליון החדש ומגיליונות מגזין פיקניק שפורסמו עד היום, הודפסו לפוסטרים והם מוצגים בחלל המרכזי של התערוכה. קולקציה מיוחדת של פוסטרים וגלויות מוצעת לחלוקה לאורחי התערוכה, עד גמר המלאי.

עורכים ומוציאים לאור את מגזין פיקניק: מאיר קורדבני (אדריכל, מעצב וצלם), טוני נבוק (אמנית, מעצבת וזמרת) ועדי אנגלמן (אוצרת ומדריכה לאמנות).

בכל יום שישי בחודשים ינואר-מרץ בין השעות 15:00-12:00 מארח בית העיר ללא תשלום סדרת מפגשי אמן ומופעי מוסיקה חיה בגינת הבית.

בית ביאליק המחודש - מוזיאון, ארכיון ומרכז תרבות

עם חגיגות 136 שנה להולדת המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, ולציון חגיגות 100 שנה לעיר העברית הראשונה - השלימה עיריית תל אביב-יפו את מלאכת השימור והשיפוץ של מוזיאון בית ביאליק. בית ביאליק שתוכנן ע"י האדריכל יוסף מינור משמש היום מוזיאון, ארכיון ומרכז לתרבות עברית.

לאורך השנים הוא נחשב אחד הבתים היפים בתל-אביב, וידוע לא רק בזכות חשיבותו ההיסטורית בתולדות היישוב העברי, אלא גם בזכות מבנהו הארכיטקטוני ומיקומו הייחודי בלב מתחם של אתרי תרבות היסטוריים.

בשנת 1924 עלו ביאליק ואשתו מניה לארץ ישראל וקבעו את ביתם בתל-אביב. ראש העירייה דאז, מאיר דיזנגוף החליט כמחווה יוצאת דופן לקרוא את שם הרחוב על שמו של ח.נ. ביאליק. עם פטירתו של ביאליק בשנת 1934, שינה בית ביאליק מספר פעמים את ייעודו והפך למשכן ועד הסופרים העבריים. מאוחר יותר הפך לספריה לילדים, והיום שוקם מחדש כביתם האותנטי של הזוג ביאליק וכמוזיאון להנחלת מורשתו של המשורר.

מטרתו המרכזית של השיפוץ, בתכנונה של אדריכלית השימור ניצה מצגר סמוק, הייתה שיקום ושיחזור חזותו ורוחו המקורית של הבית, כפי שהיה בימי חייו של ביאליק. במהלך הפרויקט שופץ המבנה מן היסוד: בתוך כך, נחשפו ושוחזרו הצבעים והעיטורים המקוריים של קירות הבית, שוקמו פרטי הריהוט והחפצים האותנטיים, הוכפל שטח הארכיון לכתבי ידו, יוצר חדר מיוחד לתצוגה ופעילות לילדים, ונבנתה תצוגת-קבע חדשה המאירה את דיוקנו של המשורר בכל עושר מעגלי יצירתו ופועליו התרבותיים והחברתיים.

התוצאה מרהיבה: חלון ראווה לרוחו של ביאליק וצוהר לאסתטיקה של תחילת המאה העשרים בארץ ישראל: בניה אקלקטית מיוחדת במינה המשלבת אלמנטים מזרחיים ומערביים, עיטורים אוריינטליים לצד אירופאים: קשתות, מגדל, כיפה, אח, רצפות מצוירות ועוד - שנתנו ביטוי מוחשי לתפישתו התרבותית של המשורר.

בקומת הכניסה, שהיא האמצעית והמרהיבה מבין שלש קומות הבית, מצויים חדר האוכל וחדר האורחים. היא תוכננה מראש כקומה ייצוגית שתכיל את הקהל הרב העתיד לפקוד את בית המשורר. צבעוניות קירותיה עזה, פרטי הריהוט מרשימים והיא טומנת בחובה סמלים יהודיים ולאומיים לרב.

אל הקומה העליונה מוביל גרם מדרגות עץ לולייני. בקומה זו מצויים עד היום ספרייתו העשירה של המשורר, חדר עבודתו וחדר השינה של הזוג ביאליק, שהפך בשיפוץ שנות ה- 80 לחדר תצוגה, ובמסגרת שיפוץ זה עוצב כחדר לילדים. חדר העבודה שימש כבית היוצר של ביאליק בכל הקשור לדברי עיון, פולמוס, מחקר ועריכה. מוזת השירה, שנעשתה יותר ויותר נדירה בשנותיו האחרונות של ביאליק, פקדה אותו בדרך כלל במקומות נופש בארץ ובעת שהייתו בחו"ל, הרחק מהמולת הבית.

בבית ביאליק מתקיימת פעילות מוזיאלית ליחידים ולקבוצות, ילדים ומבוגרים, המאירה וחושפת את מורשת המשורר הלאומי. פעילות זו כוללת סיורים מודרכים, הצגות מקור לילדים עפ"י יצירתו של ביאליק, אירועי ספרות ותרבות מקוריים בכל שבוע הכוללים את מיטב המשוררים, הסופרים ואנשי הרוח בארץ, אירועים ייחודיים סביב לוח השנה העברי וחגי ישראל, תערוכות אמנות פלסטית עכשווית של מיטב האמנים הפועלים היום בארץ ובעולם.