יום ראשון בערב. קונצרט 8 מס' בסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית חיפה, אולם האודיטוריום.
מראה חגיגי, כלי הנגינה מסודרים על הבמה. האולם היה די מלא.חיכיתי בצפייה לתחילת הקונצרט, ואז הגיע הרגע: התזמורת עלתה על הבמה ולאחר מכן המנצח,נועם שריף, לקול מחיאות כפיים אוהדות.התחלה קלילה: סימפוניה מס' 33 של מוצרט. ביצוע מושלם.שיתוף פעולה עיוור, ותאום מלא בין התזמורת למנצח. צריך לשמוע בשביל להבין:עוצמה, שטף. המוסיקה ממש "נשפכה" מהבמה לתוך האולם. אין ספק: "size does matter…".חוויה חזקה סוחפת ומדהימה.יכולתי להבחין שהמנצח חייך והתלוצץ עם הנגנים תוך כדי נגינה, ואני נהניתי מהתוצאה.את ההצגה לקחה לאחר מכן אלה מילר-שריף (זוגתו של המנצח) שעלתה לבמה לקול תשואות ומחיאות כפיים סוערות, לאחר ביצוע הקונצ'רטו שלה לפסנתר. ללא ספק, מסמר הערב.מוסיקה מגוונת, המשלבת סגנונות שונים, הרמונית ונעימה..קשה להאמין שמפל צלילים כזה עשיר נולד בליבה של אישה כזו שברירית ויפה. "וואו!!" אמרתי,"מי הפסנתרנית?" שאל השכן שלי. "מיכל טל", עניתי."היא משלנו" הוא ענה בחיוך.באמת אוירה כמעט ביתית ומאוד נעימה..החלק העיקרי בקונצרט היה ביצוע "פר גינט" של גריג, בליווי קריינות הליברטו, המתארת את המתרחש בין הקטעים המוזיקאליים. אכן חוויה יוצאת מהכלל !היצירה אהובה עליי מאוד ושמעתי אותה פעמים רבות. מעולם לא בצורה כזו. איזה יופי.מבט אחד אל בת הזוג שלי הספיק כדי להבין שגם היא חושבת כמוני: הסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית חיפה הרוויחה עוד זוג מנויים....
נוצר:
25/06/2010 08:47:00
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |