"המתורבתים" תכנית מיוחדת ליום השואה - תכנית תרבות בהנחיית מרב בטיטו, שתארח דיונים מעמיקים, מעודכנים, ודעתניים על כל המתרחש בתרבות הישראלית, ותשמיע את קולן של הקבוצות שיש להן פחות נגישות למוקדי הכוח של התרבות בישראל: תושבי פריפריה, דתיים, מזרחיים, ערבים, אתיופים.
בכל תוכנית ישתתפו שלושה חברי פאנל שידונו בנושאים שונים.
כל תכנית תארח איש תרבות או איש ציבור שיספר על עולמו הרוחני.
בין חברי הפאנל : יוסי אלפי, מהרטה ברוך, איבתיסאם מרעאנה, חיים אוליאל.
יום ראשון בשעה 19:00
מהדורת "מבט" תשודר ביום ראשון בשעה 19:30.
העצרת הממלכתית לציון יום הזכרון לשואה ולגבורה בשידור ישיר מיד ושם - במעמד נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, חברי כנסת ושרים, חסידי אומות עולם וסגל דיפלומטי.
בהשתתפות : מיה דגן, עידן עמדי, חגית יאסו
מנחה : דני קושמרו
יום ראשון בשעה 20:00
"אחרון הלא צדיקים" - קלוד לנצמן, גדול המתעדים של השואה בקולנוע, מביא כאן מסמך מצמרר, מקיף ופרטני, נוקב ומעורר מחשבה בן שלוש וחצי שעות על גטו טרייזינשטאט. בשנת 1975 צילם לנצמן סדרת ראיונות עם בנימין מורמלשטיין שהיה אחרון ראשי מועצת זקני היהודים בגטו (אלטסטנראט) של מחנה הריכוז והמעבר טרייזנשטאט, והיחיד ששרד את השואה מבין כל ראשי מועצות היהודים. בתוקף תפקידו נאלץ מורמלשטיין לנהל מו"מ יומי עם אדולף אייכמן. הראיונות שניהל לנצמן עם מורמלשטיין לא נכללו בסרט "שואה". בשנת 2012 שב לנצמן לטרייזנשטאט, בו צילמו הנאצים ב-1944 סרט תעמולה שמטרתו הייתה להונות את העולם כולו לגבי המתרחש בגטאות. לנצמן הוציא את הראיון עם מורמלשטיין מן הארכיון הפרטי והקדיש סרט שלם לסוגיה המוסרית המעיקה. מתוך דבריו של מורמלשטיין עולות תובנות חדשות לגבי שורשי הפתרון הסופי, דמותו של אייכמן והבעייתיות הטרגית של יחסי מועצות היהודים עם הרשויות הנאציות.
חלק ב' - יום ראשון ב-21:30.
נולדה בדכאו - חנה קליין הייתה אחת משבעה תינוקות שנולדו במחנה הריכוז דכאו בעיצומה של המלחמה. מבין הילדים הללו שנולדו בנס ושרדו בנס היא היחידה שחיה בארץ. בתה, אתי אהרונסון יצרה סרט על אמה ועל הסיפור הלא ייאמן של חייה.
הלילה שבין ראשון לשני ב-00:10
עכשיו אני מספרת - סיפורה המדהים של ויטקה קמפנר קובנר שהייתה פרטיזנית בגטו וילנה וביערות רודניקי.
ויטקה הייתה קשרית והשתתפה בפיצוץ רכבות. בגטו הכירה את בעלה, אבא קובנר. אחרי המלחמה הייתה חברה בתנועת הנקם באירופה עד שעלתה ארצה ויחד עם אבא הצטרפה לקיבוץ עין החורש של תנועת השומר הצעיר שם היא חיה עד מותה בפברואר 2012.
סרטם של יעל קציר ואליק ריטבס.
הלילה שבין ראשון לשני ב-01:37
"שואה וגבורה, גבורה ושואה" - משדר מיוחד של מבט שני לערב יום השואה 2009 עם שורה של סיפורי גבורה נדירים:
"התנגדות" - כתבתה של יפעת קידר על האחים ביאלסקי.
האחים ביאלסקי התחבאו ביערות בילארוס, הצילו 1200 יהודים כשהם מבקשים מכפריים בסביבה לשלוח אליהם את היהודים שבכפרים ולא להסגירם לנאצים. היהודים הוחבאו בכפר קטן מתחת לאדמה. הסיפור נחשף בסרט ההוליוודי בשם "התנגדות". מבט שני על הסרט, המציאות וגיבורי הזיכרון, כפי שנוצרו על ידי האמנות וגם על הנכדים שהתגייסו כיום לצה"ל.
"הנער שניצל מהשמדה" - כתבתו של דוד פישר על יעקב מאסטרו שחי היום בישראל. כילד הוא שירת את הקצינים הנאצים במחנה ההשמדה באושביץ ובאמצעות קשריו הצליח להציל יהודים שיועדו להישלח למשרפות.
"קיבוץ של זכרון" - כתבתו של אידו סלע על קיבוץ לוחמי הגטאות היום.
הלילה שבין ראשון לשני ב-02:06
שואה בין דורית - משדר מיוחד של מבט שני ליום השואה 2012 ובו כתבות תחקיר עם ניצולים ובעיקר עם בני הדור השני.
בנים ובנות שחווית השואה נצרבה בבית שבו גדלו, בזיכרון, בתרבות, במנהגי החיים ובהתנהגותם.
בני הדור השני שגם הם כמו הוריהם שחוו את השואה ממש, לא יכולים לחיות בשקט ובניתוק מהטראומה. הזוועות והשתיקות, הסיפורים והתמונות חדרו אל חייהם מילדות. כיום כשהם אנשים בוגרים, הם עדיין מנסים להבין ולהתמודד.
הלילה שבין ראשון לשני ב-03:00
דור ללא מילים - מפקד חיל האויר לשעבר, האלוף אליעזר שקדי ,דור שני לניצולי שואה, שומע לראשונה את סיפור ההצלה וההישרדות של אביו, משה שקדי ,בהונגריה במלחמת העולם השנייה.
האיש שהכין את חיל האוויר מול איומי ההשמדה המושמעים כלפי מדינת ישראל, ראה בתפקידו המשך ישיר למאבק ההישרדות של אביו שניצל מהשמדת העם היהודי באירופה.
במפגש נדיר חושף האלוף שקדי כי במשך שנים ארוכות לא העז לשאול את אביו מה עבר עליו בשואה ומצד שני במשך שנים ארוכות אביו לא סיפר.
הלילה שבין ראשון לשני ב-04:00
במה אתם מורדים - סיפורה המיוחד של חווקה פולמן רבן שנולדה בוורשה וכבר בנעוריה הוקסמה מרוח האידיאולוגיה הקיבוצית של תנועת "דרור". כשהייתה בת 15 פרצה המלחמה וחווקה שהייתה בעלת מראה פולני הפכה לקשרית ונדדה בין הגטאות בפולין בכדי להביא ידיעות תוך כדי סיכון אישי רב, עד שנתפסה. בזמן שחבריה לחמו במרד גטו וורשה היא נלחמה על חייה במחנה השמדה וושרדה. לאחר המלחמה חברה שוב אל חברי "דרור" ויחד הם עלו ארצה והקימו את קיבוץ לוחמי הגטאות. חווקה נפטרה בינואר 2014. סרטו של מיכה ליבנה.
הלילה שבין ראשון לשני ב-04:33
תמונה משפחתית - בנעוריהם, כאשר חיו בין הפרטיזנים, צייר דוד תמונת דיוקן מיוחדת של מרים, אשתו. התמונה נשדדה ממנו על ידי קצין נאצי שהכה אותו ושדד את התמונה. דמותו של הקצין הנאצי מלווה מאז את דוד כל חייו והוא מוצא נחמה במחשבה שיום אחד יפגוש בקצין וינקום בו. אולם כשהדבר קורה לאחר 50 שנה, הוא מבין שהוא כבר נקם את נקמתו כשהקים עם חבריו קיבוץ פורח ומשפחה אוהבת. הסיפור מסופר דרך עיניו של אורי, נכדם של דוד ומרים. תסריט רות ריכטר, בימוי – מרים זכות.
הלילה שבין ראשון לשני ב-05:25
תרופות סבתא - אל בקתה מבודדת בצפון הארץ מגיעים מרי, 85, ונכדה רן בחיפוש אחר תרופת פלא שתציל את יהודית, בתה של מרי ואמו של רן. בבקתה זו מתגורר גרינשפן, בן 93, שהיה רוקח באושוויץ ויד ימינו של ג'וסף מנגלה. למרי וגרינשפן יש עבר משותף וחשבונות לא סגורים, והפגישה המחודשת ביניהם מובילה לסוף מפתיע. סרטו של יוני תורג'מן
יום שני ב-5:55
העסקה של חיי - בלנקה אפרת נולדה ב-1914 בהומנה, צ'כוסלובקיה. במהלך מלחמת העולם השנייה הצילה בלנקה 70 יהודים, כולל חלק ממשפחתה, על ידי גלוי אומץ לב, תושייה ונחישות ששיאה משא ומתן שניהלה עם קצין S.S שרצח את אחותה על מנת להציל את אותם יהודים. בלנקה נפטרה בשנת 2009 בישראל, בשיבה טובה. הופק על ידי הטלוויזיה הסלובקית.
יום שני ב-6:10
שורשי זכרון - מסע בעקבות שנה אחת, אל מחוזות ילדות שחרבה. בספטמבר 1990 נסעה ירדנה קצין מקיבוץ גבת עם משפחתה אל מחוזות ילדותה בבקשצ'בה, הונגריה. ב-2005 היא נסעה לשם שוב, הפעם למסע שורשים ארוך בעקבות השנה בה הוגלתה מביתה. גם הפעם התלוותה אליה כל משפחתה הגדולה. סרטם של אבי וירדנה קצין.
יום שני ב-6:40
"סבא שלי, סבתא שלי" - תכנית מיוחדת ליום השואה, בהנחיית לוסי אלהריש, המשלבת סרטים שיצרו בני נוער , "הדור השלישי" ,על ניצולי השואה האישיים שלהם ומפגשים עימם.
בושמת ורז, הם נכדים לניצולי שואה. כשבושמת מבקשת לדעת עוד על מה שסבתא שולמית עברה וכשרז מבקש שסבא גבי יספר על חוויותיו במהלך השואה - הם לעתים נתקלים בחומה של שתיקה. קשה להעלות את הזיכרונות., קשה לדבר על מה שהיה.
בסרט "לסגור מעגל" סבתא של בושמת מספרת לה לראשונה על חוויותיה מהתקופה ההיא. בושמת מתעדת את סיפורה ויחד הן נוסעות לסיור משותף ב"יד ושם".
בסרט "סבא שלי" מציג רז את סיפורו של סבו ומספר על יוזמתו להקמת ארגון של בני נוער מתנדבים "המאמצים" ניצולי שואה.
הקושי של סבא וסבתא לספר, הופך קל יותר כשהרצון לתעד הוא רצונם של הנכדים האוהבים. יחד, במהלך משותף, הם נוצרים עדות חשובה. עדות שהיא נכס לכולנו.
הסרטים "סבא שלי" ו"לסגור מעגל" (שזכה בפרס ראשון בתחרות מכון "משואה") - הופקו במסגרת פרוייקט לעידוד יוצרי קולנוע צעירים הנערך על ידי "משואה" ומגמות התקשורת והקולנוע בפיקוח משרד החינוך. מפיקה בפועל: מאיה זמיר
יום שני ב-16:20
עצרת הנוער מיד ושם - שידור ישיר מ"יד ושם" של עצרת הנוער לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במעמד שר החינוך. בשיתוף עם מינהל החברה והנוער ומועצת תנועות הנוער במשרד החינוך. בהשתתפות : רוני דלומי. מנחים : ליבי רן ויוליה פלוטקין
יום שני ב-17:30
"נירנברג, המשפט והלקח" - נדמה שהכל כבר נחשף על משפט השואה החשוב בכל הזמנים אשר כונה "משפטי נירנברג". אבל סרט זה חושף את גרסתו המלאה של סרט שמעולם לא הוצג בבתי הקולנוע בארה"ב ולמעשה נגנז.
לארבע בעלות הברית שבנו את תביעתן נגד הצמרת הנאצית, היו כנראה גם גילויים לא נעימים שהתגלו במהלך המשפט.
ארה"ב, בריטניה, צרפת וברית המועצות מנהלות את אחת הדרמות הגדולות בהיסטוריה במשפטי נירמברג, אך העולם לא יודע את כל הפרטים.
כמתועד במסמך המצמרר, המשפט ייסד את "עקרונות נירנברג", עליהן נשענות תביעות שלו בעקבות פשעים כנגד השלום, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם.
על בסיס קטעי ארכיון וחומרים מצולמים מבית המשפט, הסרט שלפנינו עושה שימוש נרחב בקטעי סרטים מ"תוכניות הנאצים"' ו"מחנות הריכוז", סרטים שנעשו תחת פיקוחו של באד שולברג, והוצגו במשפט נירנברג.
בנובמבר 1948, התקיימה בשטוטגרט הפרמיירה הגרמנית לסרט, אך על מנת להתחשב בתכנית מרשל הסרט מעולם לא הוצג בבתי הקולנוע בארה"ב והפקת הגרסה דוברת האנגלית של הסרט לא נסתיימה. הנגטיבים והסאונד המקורי אבדו או הושמדו. 60 שנה מאוחר יותר, מוצגת הרסטורציה של הסרט הגמור בפורמט 35 מ"מ, בגרסתו של הממשל האמריקאי מ-1948 של משפט נירנברג – בית הדין הבינלאומי הצבאי.
במאי : סטיוארט שולברג
הפקה : פר לורנץ, סטיוארט שולברג
מפיק בפועל : לאון קונסטנטינר
עריכה : יוסף זיגמן
רסטורציה : סנדרה שולברג, ג'וש וולצקי
יום שני ב-18:30
"מגיהנום לגן עדן" - על הפסנתרנית הנודעת, אליס זומר, ניצולת השואה המבוגרת ביותר שנפטרה בחודש פברואר האחרון. זומר חוותה את מרבית האירועים המשמעותיים של המאה ה-20: מלחמת העולם הראשונה, האינפלציה הגדולה, מלחמת העולם השנייה, השואה, השחרור מהנאצים, הקומוניזם, ההגירה מאירופה לישראל ואח"כ שוב לאירופה, ועוד. זה דוקומנטרי של הבמאי הגרמני מיכאל טויטש שסרטו "מגיהנום לגן-עדן" משרטט את דיוקנה של אמנית גדולה מהחיים, שהמוסיקה עיצבה את חייה, עזרה לה לשרוד את השואה ולשמור על אופטימיות ושמחת חיים על אף האובדן של בעלה, בנה היחיד ומרבית משפחתה. אליס זומר נולדה בפראג, התחנכה בגרמניה, חייתה ועבדה בישראל כמורה לפסנתר באקדמיה למוסיקה ולמחול במשך 37 שנים, ומתגוררת כיום בלונדון. אליס זומר גידלה דורות של פסנתרנים, והיא נחשבת למורה דגולה ונערצת עד היום.
יום שני בשעה 21:00
"הריקוד האחרון של קלרה"- קלרה היא רקדנית יוגוסלבית צעירה ונלהבת שחולמת להקים בית ספר לבלט.
העובדה שהיא יהודיה הייתה לחלוטין חסרת חשיבות מבחינתה ובשום דרך, מעולם, לא באה לידי ביטוי בחייה.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, נלקחת קלרה - לתדהמתה - מביתה ונשלחת למחנה המוות אושוויץ.
היום ולאורך 10 שנים של צילומים, היא מתגוננת מפני הזוועות שעברה כמו שניצולים רבים נוהגים, באמצעות ריחוק פסיכולוגי.
בסוף המלחמה כשהרוסים משחררים את המחנה הם מוצאים את קלרה- שלד במשקל 38 קילו.
היא חוזרת לעיירה שלה, סומבור, רק כדי לגלות שהוריה נרצחו, ומתוך התהומות האלה היא מחליטה לעלות לארץ.
אבל, למרות הכל, קלרה מעולם לא זנחה את חלום בית הספר לבלט , למרות שישראל של שנות השישים עם ריקודי הרועים וההורה, החאקי והסנדלים - הייתה המקום הגרוע ביותר להגשמתו.
כבר באנייה בדרך ליפו, הסבירו לה ש...זה לא מתאים, מי רוקד בלט בארץ?
כשהיא מגיעה לבסוף לירושלים היא נישאת וביחד עם בעלה היא מצליחה להקים את בית הספר המיוחל שלה.
הסטודיו שלה שהיה אחד משלושת בתי הספר הראשונים לבלט, הפך להיות מוסד מוביל בתחומו.
הסרט מבטא לכל אורכו, את הדואליזם של חיים השזורים מלחמות וטרגדיות לצד שמחה ויצירתיות הגלומים באישיות נחושה ולא מתפשרת.
למרות שקלרה שילמה מחיר אישי כבד - בסופו של דבר הסיפור שלה הוא סיפור של ניצחון.
בימוי ותסריט: נילי קסלר.
מפיק : יהודה ביטון
לאחר הסרט ישודר ראיון עם הפסיכולוגית דינה ורדי, המטפלת בניצולי שואה וגם בבני הדור השני והשלישי.
יום שני בשעה 22:15
הרבי והקצין הגרמני - סיפור הצלתו המיוחד והמוזר של הרבי מלובאביטש במלחמת העולם השנייה.
רב-סרן ארנסט בלוך, היה קצין גרמני מעוטר בוורמכט הגרמני ושירת כסוכן במודיעין הגרמני, אבל הוא היה גם יהודי למחצה.
בשנת 1939 קיבל בלוך פקודה ישירה מראש המודיעין הגרמני, האדמירל וילהלם קנריס, לצאת לוורשה, למצוא ולהוציא את הרבי מליובאוויטש על מנת להציל את חייו. הרבי מסתתר באותו זמן יחד עם 18 קרובי משפחתו מפני הנאצים.
בלוך בוחר שני חיילים נוספים, גם הם יהודים למחצה, מיחידת המרגלים.
מציאת הרבי הייתה אתגר גדול, מכיוון שהיהודים חששו שבלוך מחפש את הרבי בכדי לעצרו ולא בכדי להצילו. בלוך הגיע אל הרבי והעלה אותו ואת קרוביו לרכבות במחלקה ראשונה, ותוך סיכון רב הביא אותם לברלין.
מספר ימים אחר כך הוא מצליח להעבירם ברכבת את הגבול הלטבי, ומשם הם חוצים את הגבול ומגיעים לריגה בירת לטבייה ולבסוף לארה"ב.
הסיפור מגולל בתוכו בצורה פרדוקסאלית, כיצד דת, אמונה ומיסטיקה חזקים משנאה גזענות והכללה. הסרט מראה כיצד החלטות קטנות של אנשים מיוחדים משנות את המציאות בה הם חיו אז כמו גם את העתיד בו אנו חיים היום.
מדוע קצין נאצי קיבל פקודות להציל יהודים חסידיים תוך כדי השמדה המונית של יהודים במלחמת העולם השנייה וכיצד עשה זאת? ..
בימוי והפקה: לרי פרייס
חברת הפקות: פרייס תקשורת בע"מ
עורך: נועם בר-שלום, לרי פרייס
תסריט: אלן רוזנטל, לרי פרייס, יהודה פרייס, הרבי יוסף יצחק שניאורסון
יום שני בשעה 23:00
צפייה מושכלת !
(* התמונות באדיבות הערוץ הראשון)