ערב יום השואה בערוץ ההיסטוריה

במוקד השידורים סרט תעודה מרתק ב-2 חלקים על סיפור עלייתו הדרמטית של אדולף היטלר לצמרת השלטון בגרמניה.

*אפוקליפסה: היטלר / Apocalypse: Hitler
"אפוקליפסה: היטלר" מתאר את סיפור עלייתו של אדולף היטלר, אחד המנהיגים האכזריים שידעה ההיסטוריה האנושית, לצמרת השלטון בגרמניה - החל מימיו כחייל פשוט במלחמת העולם הראשונה, דרך ימיו כסטודנט כושל לאמנות ופעיל ימין קיצוני בשנים שלאחריה, בחירתו מטעם המפלגה הנאצית באופן דמוקרטי לקנצלר גרמניה ב-1933 והפיכתו ל"פיהרר", מנהיג הרייך השלישי, שגרם לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
יוצרי התעודה "אפוקליפסה: היטלר" עושים שימוש חסר תקדים בחומרים ארכיוניים נדירים שעברו המרה לצבע, כדי להגיש לצופים מסמך ויזואלי עוצר נשימה, המגולל את סיפור הטיפוס המטאורי של היטלר לצמרת.
"אפקוקליפסה: היטלר" מנסה לעלות על השאלות: כיצד הצליח אמן כושל שנולד באוסטריה, להשתלט על פסגת השלטון בגרמניה?
כיצד הצליחה המפלגה הנאצית, על אידיאולוגיית השנאה וחוסר הסובלנות שטמועה בה, לצבור כוח כה רב, תחת הנהגתו של אדם בודד?
ב-1924 כתב היטלר: "גזע חזק ימחק לחלוטין את הגזעים החלשים". עלייתו לצמרת הייתה בלתי צפויה לחלוטין.
הוא נולד בכפר קטן באוסטריה ב-1889 והתאבד בבונקר בברלין ב-30 באפריל 1945. אף אחד לא יכול היה לחזות שהיטלר יהפוך לשליט הדיקטטור של גרמניה- "הפיהרר". תלמיד בינוני שפונק ע"י אימו, צייר כושל שנטה להתבודד, החוויה שעבר בעקבות מלחמת העולם הראשונה שינתה אותו לחלוטין-הוא הפך ללאומן קיצוני עם אובססיה וחזון: להציל את גרמניה. עבור מרבית אזרחי גרמניה, הצטייר היטלר כדמות סהרורית בשולי החיים הפוליטיים. נקודת המפנה עבורו חלה בזמן השפל הכלכלי הגדול שפרץ ב-1929.
המשבר החמור השפיע ישירות על חיים של מיליוני אזרחים שהפכו חסרי כל וחיפשו מושיע שיציל אותם ממצבם הנואש.יכולתו יוצאת הדופן לסחוף קהלים, איפשרה לאדולף היטלר לנצל את המשבר הכלכלי לטובת קידום האידיאולוגיה הנאצית וקידומו שלו.
ברחובות התנהלו קרבות אלימים בין פעילים נאצים לקומוניסטים; החשש מפני "הסכנה האדומה" הוביל להצבעה מסיבית עבור היטלר בבחירות. המשטר הדמוקרטי הצעיר עמד בפני סכנת התמוטטות מוחשית ואיש לו נותר על-מנת להגן עליו.
ב-30 לינואר 1933 התמנה אדולף היטלר לקנצלר גרמניה- כשחברי האליטה הפוליטית הגרמנית, רצו בכל מאודם בהפלת רפובליקת ויימאר, איפשרו זאת – מתוך אמונה כי יוכלו לשלוט בהיטלר – ההיסטוריה כמובן מוכיחה כי זו הייתה טעות גורלית בשיקול דעתם. הצבעה שנערכה ברייכסטאג העניקה להיטלר הלכה למעשה כח שלטוני מלא, איפשרה את חיסול מתנגדיו, פתיחת מחנות מאסר ורדיפת יהודים – כהקדמה מצמררת לשואת יהודי אירופה. כעת, שלטה בגרמניה דיקטטורה נאצית אכזרית וחסרת רחמים. בפומבי, טען היטלר כי פניו לשלום, ואף חתם על "הסכם מינכן" הנודע לשמצה ב-1938, אך בפועל, התכונן בחשאי למלחמה, והביא את האנושות על סף אפוקליפסה כשגרם לפרוץ מלחמה כלל-עולמית.

אפוקליפסה: היטלר. ערב יום השואה, יום ראשון, 7 באפריל בשעה 21:20. בכורה!

* בחזרה למחנה בירקנאו / La Petite Prairie aux Bouleaux
דרמה היסטורית עם אנוק איימה, אוגוסט דיהל. במאית: מרסלין לורידן איבנס. צרפת, 2003.
הסרט המרגש "בחזרה למחנה בירקנאו" מגולל את סיפורה של מרים, ניצולת שואה, המחליטה לחזור למחנות ההשמדה על מנת להתמודד עם עברה. שם היא פוגשת באוסקר, גרמני ונכדו של קצין אס.אס. הזוועות שמרים חוותה ורגשות האשם של אוסקר מובילים לתחילתה של ידידות מיוחדת.
הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של לורידן איבנס מרים, ניצולת שואה עיתונאית ובימאית החוזרת לפריס למפגש ניצולים ושם היא זוכה בכרטיס לקרקוב, פולין.
לאחר לבטים רבים היא מחליטה לצאת למסע חזרה למחנות ההשמדה על מנת להתמודד עם אימת עברה. לאחר ביקור במרכזי יהודים בקרקוב היא אוזרת אומץ ומחליטה ללכת למחנה אושוויץ - בירקנאו, שם היא מתמודדת עם רגשות האשם הנוראיים ביותר שלה לגבי מות חברה ופוגשת באוסקר, גרמני ונכדו של קצין אס.אס. הזוועות שמרים חוותה ורגשות האשם של אוסקר מובילים לתחילתה של ידידות מיוחדת. מאבקה המרכזי של מרים, הוא המאבק בזיכרון: לשכוח או לזכור ולנסות לזכור. שתיקתו של בירקנאו, שעתה הוא אתר ביקור והתייחדות עם הקורבנות, לא מסייעת.
העובדה שהסרט צולם במחנה אושוויץ-בירקנאו מוסיפה לסיפור העלילה נופך של אותנטיות.
הסרט זוכה פרס הזהות היהודית בפסטיבל ירושלים 2003, זוכה פרס פסטיבל מינכן - לבימוי ושחקנית.

* סוביבור / Sobibor
ב-1979, בזמן צילומי "שואה", ראיין קלוד לנצמן את יהודה לרנר, שהיה אחת הדמויות הפעילות במרד גטו סוביבור, ב-14 באוקטובר 1943, ושם קץ להשמדה במחנה.
לנצמן סבר שיהודה לרנר וסיפור המרד ראויים לסרט בפני עצמם, וכך, כמעט 20 שנה אחרי "שואה", הוא יוצר את "סוביבור".
לרנר סיפר כיצד נלקח בגיל 16 מגטו וורשה ונשלח למחנה הראשון שלו, כיצד נשלח לשמונה מחנות שונים במשך ששה חודשים, וכל פעם שיחק לו המזל והוא נבחר לעבודה ונשאר בחיים. ברכבת לסוביבור כבר הוזהרו לרנר וחבריו שאיש לא שורד את המחנה, אבל סרבו להאמין. הוא מספר על קצין סובייטי בשם אלכסנדר פצ'רסקי, שארגן את המרד. ב-14 באוקטובר 1943, הצטיידו האסירים בגרזנים והתפזרו זוגות זוגות בסדנאות המחנה. בתירוצים שונים הצליחו לפתות את כל 16 השומרים הגרמנים לסדנאות בשעה ארבע בדיוק, ואז החלה ההתקוממות. כ-260,000 יהודים הושמדו בסוביבור, מאז הוקם המחנה בקיץ 1942.
למעלה מ-300 אסירים התמרדו והביאו לסגירתו. כמה עשרות הצליחו להימלט ושרדו את המלחמה.
קלוד לנצמן נולד בפריס ב-1925. במהלך מלחמת העולם השניה שירת במחתרת הצרפתית וזכה לעיטורים רבים.
אחרי המלחמה עבד כעיתונאי ב"זמנים מודרנים" של סארטר, והפך לקולנוען ב-1970.
לנצמן, שסרטו התעודי "שואה", עליו עבד 11 שנים, הפך אבן דרך בנושא, מתנגד בתוקף לסרטים עלילתיים שעוסקים בשואה, ובמיוחד יצאה חמתו על "רשימת שינדלר" של שפילברג.
ב"סוביבור", עונה לנצמן על שתי שאלות מרכזיות הקשורות לשואה: היו יהודים שכן ידעו מה צפוי להם, והיו יהודים שלא צעדו אל מותם ללא מאבק. מתוך הראיונות עם לרנר עולה סיפור ש"אינו לחלוטין חסר תקווה ומלמד פרק באנושיות", אומר לנצמן, "הגיבור הצעיר מכניע בסופו של דבר את המפלצת."

ערוץ ההיסטוריה

אפיק 44 YES, ערוץ 42 HOT