הערוץ הראשון מציין את יום השואה הבינלאומי ומשדר את הסרטים "נירנברג: המשפט והלקח" ו"אשרי הגפרור" – חנה סנש שמאחורי המיתוס.
הסרט, "נירנברג : המשפט והלקח", החושף את גרסתו המלאה של סרט שמעולם לא הוצג בבתי הקולנוע בארה"ב, ישודר במסגרת "מבט שני" ביום רביעי, ה- 26 בינואר בשעה 21:30.
לארבע בעלות הברית, שבנו את תביעתן נגד הצמרת הנאצית, היו כנראה גם גילויים לא נעימים שהתגלו במהלך המשפט. ארה"ב, בריטניה, צרפת וברית המועצות מנהלות את אחת הדרמות הגדולות בהיסטוריה במשפטי נירנברג, אך העולם לא יודע את כל הפרטים.
כמתועד במסמך המצמרר, המשפט ייסד את "עקרונות נירנברג", עליהן נשענות תביעות שלו בעקבות פשעים כנגד השלום, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם.
על בסיס קטעי ארכיון וחומרים מצולמים מבית המשפט, הסרט עושה שימוש נרחב בקטעי סרטים מ"תוכניות הנאצים"' וממחנות הריכוז, סרטים שנעשו תחת פיקוחו של באד שולברג, והוצגו במשפט נירנברג.
בנובמבר 1948 התקיימה בשטוטגרט הפרמיירה הגרמנית לסרט, אך על מנת להתחשב בתכנית מרשל, הסרט מעולם לא הוצג בבתי הקולנוע בארה"ב. הפקת הגרסה דוברת האנגלית של הסרט לא נסתיימה, הנגטיבים והסאונד המקורי אבדו או הושמדו. 60 שנה מאוחר יותר, מוצגת הרסטורציה של הסרט הגמור בפורמט 35 מ"מ, בגרסתו של הממשל האמריקאי מ-1948 של משפט נירנברג – בית הדין הבינלאומי הצבאי. בסיום הסרט ישודר ראיון עם סנדרה שולברג, היוצרת.
הסרט, "אשרי הגפרור"- חנה סנש שמאחורי המיתוס, המציג את האישה האמיתית שמאחורי הסמל, ישודר גם הוא לציון יום השואה הבינלאומי.
את הסרט ביימה רוברטה גרוסמן והוא מבוסס על מחקר מקיף של שלושה היסטוריונים, מאנגליה, הונגריה וישראל. הסרט חושף את חנה סנש באופן אנושי ובוחן אותה מחוץ למיתוס שנרקם סביבה אחרי הוצאתה להורג. הסרט, הכולל ראיונות עם אחייניה של סנש, חבריה לכיתה בנהלל, שותפיה לאוהל בהכשרה, וחבריה בשדות-ים, מאפשר הצצה לעשרות מכתבים וקטעי יומן שמעולם לא נקראו.
"אשרי הגפרור" חושף את חנה האידיאליסטית, האמנית, זו שאהבה לצלם, לכתוב ולהמחיז. חנה שרכבה על סוסים, אהבה מוסיקה, ניגנה בפסנתר, אהבה לשחות וחלמה על לימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים.
סנש ויתרה על עולמה הקפיטליסטי והנהנתני עבור כללי הקבוצה הפוריטנים הקשוחים, והייתה אאוטסיידרית באישיותה כאינטלקטואלית, כסקרנית בלתי נלאית, כמי שרצתה להיות מנהיגה ולהוביל (מה שלא כל כך התאפשר במשטר השוויוני). זאת ועוד, הסרט מספק את הסקרנות של כולנו ומביא את הסיפור הלא ידוע על מה שקרה לחנה אחרי שצנחה ומה עבר עליה בכלא בהונגריה.
סרטה של רוברטה מגולל את סיפורה של חנה מאז ימי ילדותה בהונגריה ועד ליום בו הוצאה להורג בהונגריה על-ידי כיתת יורים. הסרט מבוסס על יומניה של קטרינה סנש, אמה של חנה ועל מאות מכתבים שנכתבו בין השתיים ומעולם לא פורסמו. בנוסף, משלב הסרט מאות תמונות מתוך אוסף של למעלה מאלף תמונות שטרם נראו.
בשנת 2005 ביקרה רוברטה גרוסמן בארץ ופגשה את איתן סנש ואחיו ד"ר דוד סנש וניהלה משא ומתן בדבר קבלת הזכויות לעשות שימוש בארכיון המשפחתי לשם כתיבת המחקר והתסריט. במהלך ביקורה פגשה רוברטה גם את ד"ר תמר קטקו, שסייעה לה במחקר ההיסטורי, כמו גם במציאת חבריה של חנה מנהלל ומשדות-ים, שמעולם לא דיברו עליה.