ראיון אישי עם אדוארד זוויק

אחת הפגישות המעניינות שהיו לי בשבועות האחרונים הייתה עם היוצר ההוליוודי היהודי, אדוארד זוויק, שהגיע לארץ עם בכורת סרטו האחרון, "התנגדות".



במהלך השיחה עימו, גיליתי אדם סקרן ויוצר גדול בנפש יהודית עמוקה וגאה המוכן ללכת רחוק עם הנושאים שחשובים לו להביאם לידיעת הצופים בכל העולם.

זוויק (56) זכה באוסקר כמפיק על "שייקספיר מאוהב", אך המדובר בבמאי ותיק שמאחוריו שורה ארוכה של סרטים שאת חלקם כולכם ראיתם, כמו: "לגעת ביהלום", "הסמוראי האחרון", "גלורי", הרומן של אתמול בלילה" "רוחות של תשוקה", "בעל אחד יותר מדיי" (ועוד רבים) ושותפות ביצירת אחת מסדרות הטלוויזיה הפופולריות ביותר של שנות ה-80, "שלושים ומשהו".


אתה יוצר מאוד מגוון. איך אתה בוחר את הפרויקטים שלך? מה מושך אותך בתסריט ?
"הרשי לי לשאול אותך משהו... איך את בוחרת את האדם בו את מתאהבת? אהבה היא דבר שקשה מאוד להגדיר או להסביר. אם יש לך תסריט שאתה יודע שיהפוך לסרט ועובד עליו כבר כמה שנים, אז אתה בטוח מאוהב בו!
על "שייקספיר מאוהב" עבדתי 9 שנים, על "טראפיק" עבדתי 5 שנים, על "רוחות של תשוקה" 4 שנים ועל "התנגדות" משך עשור שלם. מכאן שאין שום טעם שתשקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ בתסריט שאינך מאוהב בו.
כמו באהבה, אני למדתי לסמוך לחלוטין על האינסטינקטים שלי וגם אם בדיעבד מסתבר שאני טועה, אני אגלה שאלו עדיין הובילו אותי למקומות מעניינים. "

מהי זיקתך ליהדות בחיי היום יום וכיצד השפיעה על עבודתך בסרט?
"קיבלתי חינוך יהודי טוב, טקס בר מצווה שאני זוכר ושאיפה 'לשמור על הגחלת' במידת האפשר.
מבחינת הידע שלי על הנושא, כבר כילד קראתי הרבה מאוד על השואה וזה משהו שמחלחל פנימה. גדלתי עם הדימויים המקובלים על השואה – דימויים שעל מנת להסביר את רציחתם של 6 מיליון יהודים, הופכים אותם למקשה אחת. כך נוצרה לה, למעשה, אובייקטיפיקציה של יהודי השואה כקורבנות שהובלו כולם כצאן לטבח.
היה זה כאשר נחשפתי לספר מחקר על הפרטיזנים היהודים הללו שהכל החל להשתנות אצלי בדימוי ונכנסתי פנימה כדי להבין יותר".

קיימת תחושה כי בשנים האחרונות יש גידול במספר הסרטים העוסקים בשואה ובמלחמת העולם השנייה. כיצד אתה מסביר זאת?
"תראי, זה לא שהתכנסו להם מפיקי הוליווד הבכירים והחליטו החלטה שכזו, אבל מאחר והחומרים שאנו ניזונים מהם הם בבסיסם דרמות אנושיות או ספרים המספרים על כאלו, כך נוצרו ההזדמנויות לספר סיפורים שטרם סופרו או לחזק אחרים מנקודות מבט שונות.
אני מאמין שהמדובר גם באיזושהי בשלות ובהבנה שיש עוד כל כך הרבה חומרים שטרם נחשפו ומהווים בסיס ראוי לקולנוע איכותי".

ויחד עם זאת, רוב המימון של "התנגדות" היה אירופאי. מדוע האולפנים ההוליוודים בכל זאת לא השקיעו בו?
"להזכירך, גם לסטיבן שפילברג היו קשיים גדולים מאוד לממן את 'רשימת שינדלר'. הרי בימינו קשה מאוד למצוא מימון לסרט דרמטי בהוליווד כאשר הם מעוניינים בסרטי להיט על גיבורי על, המשכונים וכאלו שהם בעלי פוטנציאל מובהק להפוך לשוברי קופות. האולפנים בהוליווד חששו שהסרט לא יחזיר את ההשקעה. סך הכל המדובר בסרט עם תקציב של 30 מיליון דולר. לא הרבה עבור סרט הוליוודי אך הרבה מאוד בהתייחס לדרמת שואה... באירופה, לעומת זאת, האמינו שיהיה לי סיכוי הרבה יותר טוב. אמנם במימון האירופאי לא יכולתי להשתכר משכורת הוליוודית נאותה אבל יכולתי להוציא לפועל ולעשות את הסרט שהיה חשוב לי לעשות."

נדמה כי אחד הגיבורים בסרט הוא דווקא הלוקיישן בו נלחמו: היער. כיצד השפיע על ההפקה?
"היער בו צולם הסרט הוא פשוט ענק ויערות ככלל מהווים עובדת חיים בכל מזרח אירופה. זהו לא יער מקומי אלא יער הנמשך מליטא בצפון, דרך פולין ומרכז אירופה ועד לאוקראינה בדרום. ליער יש כאן נוכחות מיתית והוא מהווה מקום מפלט מיתולוגי לפושעים ולנמלטים לאורך כל ההסטוריה. באופן אישי, היה לי מאוד חשוב להראות את הקשר בין האחים ביילסקי לבין היער "שלהם".
אפילו בצילום היה לי חשוב מאוד להציגו כמקום יפה – מעין תמונת נגד אל מול כל הזוועות שהתחוללו מסביב".

איך התמודדתם עם הקור והרטיבות ביער?
"וואוו... זה היה ממש קשה. אני חושב שממש ניתן לראות בסרט עד כמה קר ורטוב היה לנו. הצוות והשחקנים קפאו מקור אך ידו שבלילה הם חוזרים למלון החמים והנעים. רק המחשבה על האנשים שממש היו צריכים לעמוד בזה הייתה נוראית אך מאידך שימשה את השחקנים לצורך גילום הדמויות שלהם.

איזה משקל היה לסיפור האמיתי בתוך הסרט?
"לסיפור שיש בתסריט משמעות גדולה מאוד עבורי. הסיפור, הרי, הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר ביצירה הקולנועית. מבחינה זו, ל"התנגדות" יש סיפור מדהים. בניגוד לסרטים אחרים שרק מבוססים על סיפור אמיתי, כאן לא היינו צריכים להוסיף שום אלמנט דרמטי. כל מה שמצאנו בחומר המקורי היה פשוט עוצר נשימה."
מה אתה יכול לספר על העבודה עם דניאל קרייג?
" דניאל הוא אדם מאוד צנוע וחרוץ והיתה לנו חוויה משותפת מאוד חיובית. היה לי ברור שהוא ייכנס לדמות באופן טוטאלי. הוא בן אדם מאוד שאפתן מבחינה אמנותית. אני חושב שהוא תמיד שואף להראות את יכולותיו בתפקידים מגוונים".

איך אתה מרגיש לאחר שהסרט יצא - לאחר עבודה של עשור עליו?
"אני מרגיש הקלה אחרי כל סרט שאני עושה, אבל לא כמו עם הסרט הזה. למעשה, סיימתי אותו כבר לפני כחצי שנה. וכאמן, אני מתחיל לחוש חוסר מנוחה ואת הצורך במשהו חדש.
יחד עם זאת, במקרה זה, אני מרגיש הקלה שהסרט הזה כבר לא שלי בהגדרה. הוא היה שלי במשך כל כך הרבה זמן, ועכשיו הוא שייך לכל מי שצופה בו".