יובל אברמוביץ' מדבר

אברמוביץ' בן ה – 32 המוכר היום לכולם, למד משחק ב-"בית צבי" וזכה במסגרת לימודיו בשתי מלגות הצטיינות.




הרקורד המקצועי שלו מתפאר בהשתתפות פעילה בשלוש עונות של הסדרה "השיר שלנו" בתפקיד רועי בר, בשתי עונות של הסדרה השמיניה" כצ'כוב, מומחה המחשבים, ב"הפיג'מות" כמנחה תחרות הכישלונות, וגם ב"טיפול נמרץ", "חדשואו", "הבילויים", "פאזל", "אבק כוכבים" ו"צה"ל 1".
כמו כן, השתתף בסרט "דימיונות" לצד ריקי בליך ואוהד קנולר.ואם זה לא הספיק, אז הוא מגיש בטלויזיה, היה ממנחי משדר יום העצמאות השישים למדינת ישראל.

על הבמה השתתף בהצגות: "סלאח שבתי", "נורמה", "גריז", "טומי תם", "החממה", "המשחק בחופשה", "גביע הכסף", "הלילה השנים עשר" ו-"בקצווי הכרך" וכן רקד באופרה הישראלית במספר הפקות. בימים אלה משתתף בהצגה "שופרא" מאת אייל וייזר שמציגה בתיאטרון תמונע.

בתחום העיתונות שימש ככתב ראשי בשבועון "פנאי פלוס" ועל פי השמועות חתום על הטור "אני, סלבריטאית", ערך בשבועון "לאשה". את דרכו המקצועית התחיל בגיל שבע עשרה ב"ידיעות תקשורת". בסוף שנת 2007 עזב את "ידיעות אחרונות" לטובת כתיבה במוסף "סופשבוע" של מעריב.

ומה ברדיו?
השתתף בתוכנית הרדיו הסאטירית "מייק אפ" ברדיו חיפה 107.5 ובתוכנית "הבוקר" של טל ברמן ברדיו תל אביב 102FM וגם הגיש יחד עם ג. יפית את תוכנית הברנז'ה של רדיו תל אביב.


במה אתה משחק בימים אלו? מה עושה?
"בימים אלו אני משחק בהצגה "שופרא" בתיאטרון תמונע. ההצגה שזכתה לשלל ביקורות מפרגנות ובין השאר הוכתרה כהצגה השנה על ידי העיתון "טיים אאוט", חגגה לפני כחודש, יום הולדת שנה. זאת הצגה שמאוד מאוד קרובה לליבי בגלל המסר שלה. מדובר בקומדיה עצובה שמתרחשת בסדנא למודעות עצמית שיוצאת מכלל שליטה. כל הדמויות בה די פסיכיות. מהמנחה שעונה לשם אנה דרך שלושת המשתתפים האחרים. כל אחד, כבן שלושים פלוס, מגיע לסדנא על מנת לפרוק את שעל ליבו. דמות אחת מספרת על חווית הכרות הזויה שהייתה לה באינטרנט, דמות אחרת על התאהבות בשכנה זקנה שלו והדמות שלי, ששמה שמילוביץ' מספרת על הרצון שלה להיות מולטי טאלנט ועל ראיון עבודה משובש שעברה. במהלך ההצגה, הקהל צוחק, אבל אחר כך ליבו נצבט. היא למעשה נוגעת בעצבי הדור שלנו, בני השלושים פלוס שהם אנשים קרייריסטים ומאוד בודדים. כולם בתוך המרוץ למיליון ומחפשים את עצמם. למרות שמדובר בהצגה לא קלה, אחת התגובות שאנחנו שומעים שוב ושוב היא שההצגה מעוררת הרבה מחשבה בקרב הקהל. השבוע אני גם מצטלם למספר פרקים לסדרה חדשה בשם "התיכון שלנו" שהיא למעשה סדרת בת לסדרה "השיר שלנו" בה שיחקתי בעבר. אני חוזר לנעליי הדמות של רועי בר. חוץ מזה, אני מגיש תוכנית ברדיו תל אביב, משתתף בתוכנית הבוקר של סיגל שחמון ומשה דץ בערוץ שתיים ועובד על סדרת טלוויזיה שאני כותב כבר תקופה די ארוכה. אוף. התעייפתי רק מלספר הכל."

מה התוכניות לחודשים הקרובים?
"בקרוב מאוד תעלה תוכנית ראיונות אישית שלי באתר החדש של "קשת" ובין עיסוקיי אני מרצה לתקשורת במספר מכללות ולאחרונה התמניתי לראש חוג לתקשורת בבית ספר לפרסום "עבודי קריאיטייב". אני נהנה מאוד להרצות בפני סטודנטים לתקשורת ולנסות להנחיל קצת ערכים לעבודה בתקשורת. כמו כן, אני במשא ומתן מתקדם להוצאת ספר ילדים שכתבתי בשם "כמוסת החברות" ובעיקר מתכונן להיות אבא בפעם הראשונה בחיי. יש עוד כמה פרויקטים בקנה, אבל האבהות היא הדבר הכי מסעיר, מרגש ומפחיד בו זמנית. כל השאר נראה לי פתאום לא חשוב. "

מבין הדמויות שגילמת בשנתיים האחרונות, לאיזו דמות אתה הכי מתחבר? איזו נהנית לשחק אך מאוד רחוק ממך, האדם?
"אחד הדברים שמניעים אותי בבחירות שלי בקריירה היא ההנאה. אני עושה אך ורק מה שעושה לי כיף לקום בבוקר. היו לי כמה תפקידי אורח בכמה סדרות אבל התפקידים המשמעותיים היו רועי בר בשיר שלנו, צ'כוב בשמינייה ושמילוביץ' בהצגה שופרא. כל אחד מהם מאתגר משחקית ובאופן טבעי, בכל אחד מהם יצקתי דברים שהבאתי מעצמי. רועי בר הוא היפראקטיבי ובזה אני יכול להתחבר אליו. מצד שני הוא בן אדם מאוד מניפולטיבי שזה רחוק ממני שנות אור. מי שאני, אומר.שאין הצגות ומסכות. צ'כוב הוא דמות של האקר מחשבים מופרע. התחברתי לטירוף שלו וזאת הייתה דמות מענגת שהתחילה כתפקיד אורח בשלושה פרקים בשמיניה והפכה לשתי עונות מלאה. ושמילוביץ' הדמות הנוכחית שאני מגלם היא דמות מקסימה ונוגעת ללב בעיקר בגלל המאמץ האדיר שלו להצליח. אני יכול מאוד להתחבר לזה. גם אני לאורך השנים וגם היום, משקיע לא מעט אנרגיות בקריירה שלי. להבדיל ממנו, אני משתדל להיות עם טיפה יותר פאסון. במקרה שלו, כל דבר שהוא אומר נשמע כמו פליטת פה."

בין מגוון הפעילויות שלך – משחק על במה, משחק בטלוויזיה, כתיבה, רדיו, הרצאות – איזו הכי קוסמת לך?
"זאת שאלה מצוינת שגם לי אין עלייה תשובה. לא פעם שואלים אותי את השאלה או לחלופין שואלים "רגע, אז מה אתה ? שחקן? עיתונאי? מרצה?". התשובה שלי היא "למה אי אפשר להיות הכל?". כל הדברים גורמים לי הנאה עצומה וכל תחום מספק אצלי צרכים אחרים. היתרון העצום בכתיבה מבחינתי היא בעובדה שאני רואה את התוצר שלי על המחשב, לפני שאני שולח את זה לעיתון ויכול להחליט אם זה טוב או רע ואם זה דורש שיפוץ. משחק זה מקצוע שבו חוסר הביטחון מקונן בך תמיד. אתה אף פעם לא יודע איך אתה באמת. בטח לא במהלך הצגה בתיאטרון, שאין לך אפשרות לראות את עצמך. כנ"ל לגבי הטלוויזיה. אתה רואה את עצמך בדיעבד ואו שאתה מרוצה או שאתה רוצה לקפוץ מהגג ולגנוז את התוכנית לעולמי עד."

מה עם קולנוע?
"לפני כמה שנים שיחקתי בתפקידון קטן בסרט בשם "דמיונות" לצד אוסנת חכים, איריס אברמוביץ' , ליאון רוזנברג ועוד. זאת הייתה התנסות קצרה אך נעימה. אני כמובן פתוח לכל האופציות.. מה שיהיה, יהיה. האמת היא שאני מרבה ללכת לאודישנים. הדברים איכשהו מתגלגלים לפתחי."

יצא לך לראיין הרבה מאוד אנשים מעולם הבידור. מי השאיר עלייך את הרושם הכי חזק? מי הפליא אותך?
"אכן יצא לי לראיין את כולם מכולם. משושנה דמארי, יפה ירקוני, ריטה ועד נינט איתה גם עבדתי בימי "השיר שלנו". לא פעם הופתעתי לטובה ממרואיינים כמו שרית חדד שהתגלתה כאדם צנוע ומקסים או מורן אטיאס שהתגלתה כבחורה אינטליגנטית ובעיקר מאוד מאוד חרוצה. אין לי ספק שהיא תגיע רחוק, הרבה מעבר למקום בו היא נמצאת. החריצות שלה, מהווה עבורי השראה. גם המפגש עם ריטה שכלל לא מעט שעות היה מרתק. היא אישה מיוחדת ומלאת רגש. בשבוע שליוויתי אותה לא יכולתי שלא לדבר עליה. כל היום רק אמרתי 'ריטה אמרה', 'ריטה עשתה'. גם שמעון פרס התגלה כאדם מרתק ומיוחד. מבחינתי, זאת זכות גדולה להכיר כמה מאנשי התרבות הגדולים שקמו במדינה. אחת הפריבילגיות שלי בעיתונות היא שאני בוחר את המרואיינים שלי, כך שאני תמיד נהנה לשבת ולשוחח עם אומני ישראל ולגלות את האדם שמאחורי התדמית והתפיסה הציבורית."

מהו המקום המועדף עלייך בחו"ל?
"אני אובססיבי על לונדון. מת על השפה, מזג האוויר, האופנה והתיאטרון. הייתי שם כ - 15 פעם וכל הזמן צוחקים עליי שאני חוזר לשם עוד ועוד במקום לראות עולם. בשנים האחרונות גיליתי גם את אמסטרדם, שם מתגורר אחד מחבריי הקרובים, ואני מרבה לנסוע לשם בשביל לנהל איתו שיחות נפש במקום בסקייפ..."

מה מפחיד אותך?
"האמת? שום דבר. אני לא מאמין בלפחד. אני אוהב לקחת סיכונים בין אם מקצועיים ובין אם אישיים. אנחנו פה לזמן כל כך קצר, אז למה לא ליהנות מהחיים? "

מה מרגש אותך?
"החברים והמשפחה שלי. קומץ אנשים קטן וצמוד שאני סומך עליו, בוטח בו ונהנה לשתף אותו במה שעובר עליי ולשמוע את שעובר עליהם. בשנים האחרונות, סיננתי לא מעט מהאנשים שהקיפו אותי ונותרתי רק עם אנשים חיובים. אין לי כוחות נפשיים או רצון להיות בחברת אנשים ממורמרים ושואבי אנרגיות. אין לי גם כוח לשיחות ברנז'ה ורכילות. יותר מעניין אותי לשמוע מה שלום החברים שלי ולא מה לבשה השחקנית ההיא והיא בבכורה של הסרט ההוא."

מה היית לוקח לאי בודד?
"לפטופ עם חיבור אלחוטי לאינטרנט."

מה הדבר הכי נועז שעשית בחיים?
"החלטתי להשתתף בשיר שלנו ולוותר על דברים אחרים שהייתי מחויב להם באותה התקופה."

מאכל אהוב?
"הכל!!! אני פשוט אוהב הכל! החולשות שלי הם סושי שאני מסוגל לאכול כל יום ושוקולד שאני יכול לחסל חבילה שלמה בדקה ולכן, אין אצלי בבית שוקולד. בראש השנה, אמא שלי הביאה לי בהתלהבות חבילת שי וסירבתי לקחת אותה. השומנים לא הרשו לי..."

אם היה זה אפשרי, איזו דמות הסטורית היית רוצה לפגוש?
"וואו. שאלה מעניינת.. בימים האחרונים חקרתי באינטרנט על גולדה מאיר. בעיקר בגלל שציפי לבני מועמדת להיות ראש ממשלה. רציתי להבין יותר מי הייתה האישה הראשונה שניהלה פה את המדינה. היא עשתה לי רושם של אישה מיוחדת וצנועה ואני חושב שהייתי שמח להחליף איתה כמה מילים. הייתי גם שמח לקפוץ לביקור בשנות החמישים והשישים. אלו נראות לי שנים תמימות משהו."

מהי תוכנית הטלויזיה האהובה עלייך ?
"לדעתי אני יו"ר מועדון המעריצים של אופרה ווינפרי בישראל.
זאת, ללא ספק, הסטייה הטלוויזיונית שלי. אני אוהב את הדרך שבה היא מראיינת מפורסמים ואת הדרך שבה היא מציגה טרגדיות אנושיות בצורה מעוררת כבוד. בתוכנית אחרת זה היה גובל בצהבהבות אבל אצלה זה פשוט עם המון הערכה לאנשים. חוץ מזה, אני לא חסיד גדול של טלוויזיה וכמעט ולא רואה. הסדרה היחידה שהתמכרתי אליה בשנים האחרונות הייתה "אבודים". "

סרט קולנוע טוב שאתה יכול להמליץ מהשנה האחרונה?
"סרט שתפס אותי בבטן ואני ממליץ בחום לרוץ אליו הוא "משחקי שעשוע". הסרט מספר על משפחה שנקלעת למצב מצוקתי על ידי שני פסיכופטים שמאיימים לרצוח אותם. לא מדובר בסרט אימה מסוג הפרדי קרוגר וכל הזבל האמריקאי הזה , אלא במותחן פסיכולוגי שהוא, למעשה, מראה של האלימות החברתית הגואה בעולם. הסרט תפס אותי בבטן ולא עזב אותי למשך ימים רבים. אפילו מצאתי את עצמי חולם עליו כמה פעמים."

מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה?
"כפולני גאה: בריאות פיזית ונפשית. אני רואה כל כך הרבה אנשים שסובלים מעצבים, חוסר יציבות נפשית ולחצים ששקט בראש נראית לי כמו איחול ראוי."