רינה שביט – כל הדרך ל"בריאנה" שלה

התענוג שבלפגוש נשים מדהימות בכל פעם מחדש הוא עצום ומעורר השראה.


את רינה שביט הכרתי במהלך השנים מאירועים משותפים בהם נכחנו שתינו עד לרגע שהחיוך התמידי, חוש ההומור, מאפיה המשובחים ודבקותה בעבודתה גרמו לי לחקור קצת מעבר.

רינה שבט היא בת 50 ונשואה לדני - צלם במקצועו – מזה 26 שנה באושר גדול מאד.
לזוג שביט 4 בנות :
ליהיא בת 23 ולומדת ניהול ומשאבי אנוש באוניברסיטה הפתוחה
התאומות הזהות - עדי ושני בנות 21. עדי לומדת אומנות במדרשה בבית ברל. שני עברה לגור בדנמרק ולומדת דנית. עובדת ומקיימת את עצמה.
אור בת 16 ולומדת פרסום ותקשורת באורט שפירא בכיתה י'.

רינה נולדה בקופנהגן לתוך בית אאוטודידקטי בו אביה תמיד עשה את כל התיקונים של הבית ובנה כל מה שרק היה אפשר מעץ. (גם את המטבח שלה היום הוא בנה לפי התכנון המשותף שלהם.) אימה של רינה רוקמת, סורגת, תופרת ומבשלת. מאז שרינה זוכרת את עצמה, היא הכינה חלות לשבת ונהגה לשבת על השיש במטבח לראות איך אימה מבשלת.
אחותה היא גננת העוסקת בכתיבת סיפורים ומשחקים דידקטיים לגיל הרך וגם מציירת.

האם תמיד אפית ?
"הו לא. ההתעסקות שלי הייתה שונה הרבה לפני האפייה.
בגיל 10 התחלתי לארוג, ועשיתי זאת 30 שנה ללא הפסקה. בגיל 15 עליתי לארץ עם הוריי ואחותי. סיימתע את לימודיי וחזרתי לדנמרק לקורס אריגה ולקורס צביעה בצמחים.
לאחר השחרור מהצבא עברתי לגור לבד ומיד התחלתי ללמד אריגה. אז פגשתי אישה בשם סטלה ספר מאוסטרליה - ממנה למדה לטוות. קניתי פלך והתחלתי לצבוע בעיקר בצבעים סינטטיים ולטוות. השתתפתי בכל הירידים שרק מצאאתי : באשקלון, בנתניה, בחיפה, בחוצות היוצר בירושלים וגם בתוך הרובע היהודי.

בזמן הזה גמרו לשפץ דירות ברובע והוציאו 20 דירות למכרז סגור. רינה זכתה בהפרש קטן מאד בדירה מקסימה של חדר אחד. 5 מטר לתקרה עם קימורים וגרה שם משך שלוש שנים. מאחר והוריה הם מדריכי תיירים, נהגו שניהם להביא תיירים שיוכלו לראות איך אפשר לגור במקום המוזר הזה, ובמקביל רינה מכרה צמר ואריגות.

מהו הקשר בין האריגה והאפייה ?
"יש קשר הדוק של יצירתיות ויצירה. זהו בדיוק אותו הדחף של ליצור דברים ולהוציא דברים חדשים מעבודת כפיים. בלי היצירה הזאת אני פיזית לא מרגישה טוב. "

באחת הקבוצות שלימדה בתל-אביב, היו כמה יפניות, אמריקאית וצרפתייה. עם הזמן פנתה לחוג בישול אצל האמריקאית והצרפתייה והיא זוכרת שזו הייתה לה חוויה מדהימה. היא נחשפה לבישולים מכל הסוגים וזה פתח לה אופקים. מזה התחיל הפטיש שלה עם ספרי הבישול. כיום, יש לרינה למעלה מ - 100 (!) ספרי בישול.

רינה פתחה חוגי יצירה לילדים מגיל הגן עד כיתה ב', עשתה חוגים לגננות ומאוחר יותר עשתה גם קייטנות בישול לילדים קצת יותר גדולים. עד היום האימהות עוד עוצרות אותה ברחוב לספר שהן עדיין נהנות לבשל לפי מה שלמדו אז !

במקביל, פגשה רינה את דני והם עברו לכ"ס דרך תל-אביב.

בשלב הזה החל מה שרינה מכנה : "סיפור הפילגש" ! דני הביא מחשב הביתה.
לאחר שסיימה להתעמת עם הקופסא, ולשנוא את השעות שדני היה יושב על המחשב, החליטה שהדרך היא IF YOU CAN'T BEAT THEM JOIN THEM .
רינה למדה לבד COREL ו-POWER POINT .

אז מתי התקרבת לתנור ? מתי התחלת עם העוגות ?
"הסיפור של העוגות התחיל ביום הולדת 7 של הבת הגדולה. היא הודיעה לי שהיא רוצה עוגת אבטיח. אבל אבטיח שלם עם סכין ומאז אני עושה גם עוגות מטורפות.
באחד הספרים הראשונים של העוגות, יש מתכון של בצק סוכר, אבל צריך בשביל זה גלוקוז נוזלי. חיפשתי ולא מצאתי.
כלקוחה ותיקה של פרידלנד בכ"ס, חנות ממתקים נהדרת, הלכתי לשאול את דניאלה העובדת שם אם היא יודעת איפה משיגים. כיום יש סגירת מעגל משום שאני מוכרת עוגיות אצלו ובפורים יש לי בלעדיות על אוזני המן.
היא אמרה לי רק רגע ויצאה בריצה מהחנות. כאשר חזרה אמרה לי, שזאת שבדיוק יצאה קונה כל מיני דברים בחנות בדרום תל-אביב. וכך למדתי להכיר את חנות "גרובשטיין". זו חנות קטנה ומטריפה של כל מה שצריך לאפיה ביתית ומקצועית. יש להם קורסים קצרים לכל מה שנוגע לבישול ואפיה. שם למדתי RFM, פרחים מסוכר, זילופים, בצק שוקולד ופטיפורים. אני מכינה למשפחה ולחברים כבר כמה שנים. כולם התחילו להגיד שאני צריכה למכור, אבל עד אז לא הייתי מוכנה."

רינה פגשה את ינקלה שהיה לפני עבודה חדשה לנהל את כל המאפיות בארץ של רשת קלאב מרקט. הוא מאד התלהב ואמר שאם היא תביא לו תמונות / אלבום הוא יראה מה הוא יכול לעשות בשבילה.

כך זה התחיל.

בסיכום עם דני, החלה רינה לעשות עוגות והוא צילם. לכל מקום שהלכה סיפרה על מוצריה. כאשר הגיעה רינה לאישה בשם נעמי עם חנות בדים, בעלה אמר לרינה שאי-אפשר להתקיים מזה לבד וצריך לעשות גם עוגות רגילות לשבת.

דני אמר לרינה בתגובה : "את דנית, לא ?! אז תעשי עוגות דניות."

ומה עשית ?
"קראתי למאפייה SOLVEIG מהסיבה המאוד פשוטה שזה השם שלי בדנית." אומרת רינה. "פירוש השם הוא "דרך שמש". הרבה אנשים מכירים את השם הזה מ"פר גינט" ויודעים לשייך אותו לסקנדינביה."

הו אז החלה רינה לעשות "עבודת רגליים" והלכה מהספר לקוסמטיקאית וממנה לתופרת ומשם לחנות ספרים, למניקוריסטית... עם סל מלא בלחמניות, עוגות ופליירים.
אחר כך הצליחו לשכנע אותה להשתתף ביריד האוכל בקניון.

מה זה עשה לך ?
"כל השנים אני יושבת בבית ועובדת מהבית ומעדיפה את החוטים, ניירות והמחשב על פני אנשים. דני היה מי שדאג לחלק הזה.
ופתאום אני לבד ולא מתה מזה. גיליתי שאני כל הזמן מפתיעה את עצמי ואחרים שמכירים אותי והצלחתי להראות לעצמי שאני יכולה לעשות דברים נפלאים בכוחות עצמי.
היום אני כל הזמן מנסה לעשות דברים חדשים.

האם היית מגדירה את עצמך כמי שאוהבת אתגרים ?
" בהחלט ! הרבה מהדברים שאני עושה היום, התחילו כאתגרים. כמו ימי ההולדת לילדים שזוהי חוויה מאד מוצלחת. המוצרים לחולי הצליאק וחולי הכליות, שהן שתי אוכלוסיות שמאד מאד צריכות להקפיד על מה שהן אוכלות ולכן, מי שסובלים מהן מאד מוגבלים. האתגר הראשון שקיבלתי היה להכין לחם שאור משיפון מלא."

ספרי לי קצת יותר על המעבר מעוגות למאפים "בריאים"
"ב- BNI (רשת נטוורקינג) כפר סבא פגשתי אירדיולוגית. היא שאלה אותי אם אני מוכנה לנסות להכין לחם ללא שמרים תעשיתיים. יש הרבה מאד אנשים שאסור להם לאכול סוכר ושמרים.
חרשתי את כל מקורות המידע באינטרנט ומצאתי הסבר איך עושים. עם הרבה מאד סבלנות הצלחתי לגדל שמרים טבעיים אחרי 4 שבועות. עד היום אני נוהגת לשמור את זה במקרר ומזינה את זה פעם בשבוע-שבועיים, משתמשת בחלק וחלק אחר מחזירה ושומרת לפעם הבא. כל פעם שיש לי הזמנה אני לוקחת מהעיסה, וכל פעם אני נפעמת מחדש, שאני רואה איך זה טופח ומתמלא בועות."

האם התחלת להכין את המאפים רק בשביל האחרים ?
"התחלתי לאפות מאפי בריאות בעקבות זה שהלכתי לאירדיולוגית נטורופטית, שאמרה לי שאני חייבת לעשות ניקוי כבד.
ומה קורה אז ? את באה הביתה עם רשימה עצומה של מאכלים שאסור לך לאכול ורשימה מזערית של מותר. נטורופתיים רבים, לא כולם, כלל לא נותנים לך מתכונים או עוזרים למטופל איך להסתדר עם הרשימה הזאת. אני הייתי רעבה מסביב לשעון והדגנים המלאים שהכנתי יצאו מזעזעים, פשוט מחוסר ידע. פתחתי את המקרר והוא היה מלא אבל הכל היה אסור. זוהי הרגשה נוראית של חוסר אונים. אני בטוחה שהרבה אנשים לא עומדים בכל הדיאטות האלו בדיוק מהסיבה הזאת.
אני החלטתי שלא יכול להיות שאין מה לאכול. ולא רק שיהיה מה, אלה זה חייב להיות גם טעים !"
ומה לגביי התוצאות של הקהל שהחל להגיע אלייך לאחר פיתוח המוצרים ?
"היה לי למשל בחור שהיה מותר לו רק לאכול לחם שאור מקמח אורגני מלא. זהו מוצר שאי אפשר לקנות בשום מקום.
ככה אני אפשרתי לו או לקנות ממני לחם שהכנתי במיוחד רק בשבילו או הוא היה יכול לבוא לסדנת יחיד ללמוד רק את הדברים שהתאימו לו לאותו הזמן. אני מאמינה שדיאטה הגורמת עוגמת נפש עלולה לעשות יותר נזק מתועלת. אבל... אם הן נעשות עם מאכלים טעימים, הן יכולות להצליח ולהפוך למאוד חשובות עבור גופנו.
יום אחד באה אליי אמא שהבן שלה פתאום הרגיש לא טוב וגילו שיש לו אי ספיקת כליות.
במקרה כזה, הדיאטה מאד קשה יחד עם הידיעה על המחלה. אני יכולה לעזור קצת, להקל ולהראות שאפשר להתמודד עם זה – שיש דברים טעימים שמותר לאכול, גם אם המצב הוא לא מבחירה או העדפה.
לפני שנה הייתה לי נערה שבגיל 15 גילו לה צלאייק. פתאום היא לא יכולה לבלות עם החברים שלה ולאכול איתם. זה מאד קשה בגיל הזה לקבל שינוי שכזה.
לקראת יום ההולדת שלה היא באה אלי לסדנת יחיד. הכנתי לה עוגת שוקולד והיא באה וקישטה את העוגה עם בצק סוכר, פרחים ופרפרים וכתבה גם על העוגה. הייתה לה את עוגת יום ההולדת הכי מיוחדת בעולם!! ארזנו אותה כמו מקונדיטוריה וזו הייתה חוויה מדהימה גם בשבילי !
אם באותו הזמן אני יכולה לשמח אנשים וגם להקל עליהם - זהו רווח נקי בשבילי."

בדרך קבע, נוהגת רינה לעבוד ולהתייעץ עם שתי נטורופתיות :
ד"ר ריקי לנגברג –ND , נטורופתית – מטפלת ברפואה טבעית, מומחית לתזונה, צמחי מרפא, תוספי מזון וארומתרפיה.
מטפלת בקליניקה באבן יהודה ומקיימת סדנאות ברחבי הארץ לתזונה נכונה, חולי צליאק, תזונת ילדים, הרזיה ועוד.
וורדה בירן - דר' לנטורופתיה, תואר BA בביולוגיה.
מתמחה בבישול בריא, בישול ואפייה ללא גלוטן, מעניקה ייעוץ ותמיכה לאורח חיים בריא.

ובאילו מרומות ממש למדת את מלאכתך ?
קודם כל מאמא שלה.
שנית, אני חולת ספרי בישול ואפייה. אני טוענת שאם אני מוציאה מתכון אחד מספר, היה שווה לקנות אותו. הרבה פעמים אני מדפדפת, מקבלת רעיון ועושה משהוא אחר לגמרי. ועברתי גם קורסים בגרובשטיין ב"קומה מעל" כמו : בצק סוכר, בצק שוקולד, פרחים מבצק סוכר, מרציפן, עוגיות ללא סוכר, סדנת מרציפן אצל "יוד" יהודית.... , קורס קונדיטוריה בסיסית בבית הספר "בישולים" בדרום תל-אביב משך מספר חודשים. הקורס הזה היה פשוט מדהים. כאשר כל החיים אופים לבד נעשים מאד יצירתיים, כי אין "חוקים". הקורס הזה עשה לי סדר וסגר לי הרבה חורים של חוסר ידע.
ופקדתי גם סדנת לחמים אצל ארז מלחם ארז, סדנת לחם אצל אורן מ"עושים בישול".
האם הסנדלר הולך יחף ?
" בבית משפחת שביט אוכלים טעים והרבה !!!!!!!!!!!!
לפני כשנה וחצי שינינו את כל ההתייחסות לתזונה שלנו בבית.
הפסקנו לאכול מטוגן – לגמרי !
אנחנו מבשלים בסירים שמטגנים בלי שמן ומבשלים בלי מים. הוצאנו את מוצרי החלב מלבד היוגורטים, הפסקנו לאכול פסטרמות למיניהן, הפסקנו לאכול קמח לבן - שזה אוטומטית מוריד : בורקסים, פיצות, עוגיות, עוגות, חלות מתוקות ועוד.
לפני מס' חודשים התחלתי להכין אורז מלא במקום אורז לבן וקינואה. לא כולם אוהבים ואני לא מכריחה אף אחד. אני לא מאמינה שזה עוזר לבריאות לאכול דברים שאתה ממש לא אוהב. לאט לאט נכנסים יותר ויותר דברים בריאים ובסך הכל זהו לא דבר פשוט לשנות הרגלים. אני תמיד אהבתי סלטים בכמויות ולאט לאט אני "מדביקה" את כולם באהבתי זו.
לא כולם אוהבים את אותם הירקות אז לפעמים אנחנו חותכים את הירקות ושמים בקערות נפרדות וכל אחד מרכיב לו את הסלט שלו."

מהו החזון של מותג "בריאנה" שהקמת ?
"ליצור מציאות המאפשרת לכל אחד ואחת לאכול מאפים שהוא צורך, רוצה ואוהב ברכישה או באפייה עצמית.
מותג "בריאנה" מחויב, מבחינתי, לאפשר איכות חיים ובריאות טובה יותר ע"י הקשבה ומציאת פתרונות תזונתיים אישיים עבור כל אחד ואחת הרוצים בכך."

אני יודעת שיש לך גם סדנאות שאת מעבירה. למי הן מיועדות ?
"יש לי סדנאות כיף לילדים שילדים חווים ונהנים. הם יכולים לבוא לסדנא רק עם ילדים ויש כאלו של זמן איכות עם ההורים או הסבא והסבתא. למבוגרים יש לי מגוון רחב מאוד של סדנאות נושא שרתמתי אליהן הן חברות והן אנשים פרטיים".

לרינה יש גם אתר שהקימה המסביר על פועלה :http://www.rinabarina.com

את המאפים של רינה יצא לי לטעום בהזדמנויות שונות והתגובה שלי היא תמיד גלגול עיניים ואנחת אושר לנוכח הטעם והכיף שלהם. אני כבר הפכתי להיות קבועה. החל מחטיפי האנרגיה שלה, דרך הלחמים שלה ועד למאכלים מיוחדים שאני מתייעצת איתה בהכנתם.