מה קרה ?

באמת אני שואלת,

מה קרה?
איך הגענו למצב שלבחורים יש יותר נעליים מאשר לי, לוקח להם יותר זמן להתארגן, יש להם מבחר בשמים, קרמים, שעונים, טבעות ושרשראות, כל חולצה שלהם עולה 1000 ₪ ובגדול יש להם יותר בגדים. וגם יותר נעליים (הזכרתי את זה כבר?).


הם הולכים למסעות שופינג מטורפים (זהו, אמא כבר לא קונה להם, וזה הקטע היחיד המבורך). הם מבשלים יותר טוב ממני, לא צובעים את הכביסה, מגהצים, בוחרים פירות ועושים שיחות יחסינו לאן.
מה קרה לגברים שלנו?

הם שמים לב כשאני מתאפרת אחרת, מביעים דעה, שהצבע של החולצה לא מתאים למכנסיים, ושהמגף שלי הורס. הורס??????? זו מילה, שלגבר אסור להשתמש בה. לפחות לגבר שנמשך אלינו.
הם עושים בייביסיטר, מבינים בתינוקות ולא מוכנים לוותר על קונדום.
רוצים לגדל את הילדים ולהתחתן עם מיליונר אההההה מיליונרית.
הם מבשלים ואני לא מתכוונת ל"על האש", מנקים, מכינים סלטים יצירתיים (שלא לומר מזמינים סלט), הולכים למכוני כושר, משתזפים, מורידים שערות מהגבות ומעוד מיני מקומות, לא אוכלים אחרי השעה 2000 ולא אוכלים מטוגן (כי זה עושה להם חצ'קונים)
הולכים לספא, יושבים בבתי קפה ובאופן כללי, חיים כמו שאני הייתי רוצה לחיות.
מה קורה לגברים שלנו?
איך ומתי הם הפכו להיות כוסיות?

אז חשבתי על זה והגעתי למסקנה, שהם פשוט תמיד היו בארון.
הגברים שלנו, בנות, הם לא המין החזק. הם המין היפה!
תחשבו על זה.
למי יש אומץ, לקום בבוקר, לשטוף פנים, לא לשים איפור בכלל. לא בריסים, לא קונסילר, מייק אפ ושאר מכסים. כלום. לא להוריד גבות, לא להוריד "אלביסים", להסתפר קצר גם עם האוזניים לא באות טוב, ולצאת מהבית. ועוד בלי חולצה.
איך היינו נראות? אלוהים שישמור. והם.... הם נראים טוב. אתם יודעות למה? כי הם המין היפה.
מין חזק עלק
נראה אותם יולדים, מקבלים מחזור (עם כל הכאבים), או מזדיינים בתחת בפעם הראשונה עם בחור שלא מבייש ממוטה.
הרי כואב להם הראש, הבית נהייה בית חולים. מציק להם הגרון, זהו – ישר אנטיביוטיקה.
והם בוכים, שתדעו לכן, הם בוכים גם בסרטים רומנטיים.
עכשיו אני, אין לי בעיה עם גבר רגיש. זה בסדר. באמת. עד הרגע, שבו אני מוצאת את עצמי מנחמת אותו, כי שני הגיבורים בסרט של הולמרק לא נשארו ביחד.

זה לא טוב!

וגם לא בא לי לעשות שיחות של שעות על זה שהוא מבולבל ולא יודע מה לעשות עם החיים שלו, או עם האוטו או עם הדירה.
אני רוצה להיות זו שמבלבלת את המוח.


מה נהייה?
הם רוצים שאני אאסוף אותם מהבית, שאני אשלם על הארוחה ולמה? למה גם אני לא יכולה מדי פעם להביא פרחים?
למה?
כי אני מנסה בכל כוחי לשכוח שאתה כוסית ואם יגיע הרגע שהבאתי פרחים הביתה תדע בוודאות שאיפשהו מצאתי גבר, כמו שגבר צריך להיות, וזיינתי לו תצורה.

נמאס לי שהם רוצים להיות למטה, רוצים שאני אפשיט אותם לאט. ולמה זה תמיד חייב להיות אגרסיבי? אי אפשר לעשות אהבה? (זה קרה וגם אני לא האמנתי למה שאני שומעת)
והם נהיים אובססיביים, לא מבינים רמזים, לא מפסיקים להתקשר, לנסות לקבל עוד הזדמנות. בוכים על האקסית שנים, עוברים על תמונות, כותבים שירים.
ואגב, כשיש מראה מול המיטה, הם מסתכלים על עצמם.
הם עושים ביד פחות ממני, מבינים בכדורגל פחות טוב ממני ומעת לעת, אני מגלה להם אתר פורנו שהם לא מכירים.

ואלה, אלה עוד הנורמאלים שבחבורה.
וואי וואי, בקצב הזה,
אני כ"כ הולכת לעבור צד!