קיבלתי החלטה, את האגו משאירים בצד.

הפעם החלטתי שלא לדבר רק על עצמי אלא על חבר שלי לעבודה יובל, בן 36, איש עסקים מצליח ובחור מבריק.



עד לפני 4 שנים היה יובל גבר נשוי למשך 4 שנים, לא קשה להבין שהוא סיים פרק זה בחייו, עם ילד אחד מאותה אישה. לאחר מכן, הוא החליט לפתוח בפרק ב'.


חלפו להן שנתיים ויובל התחתן בשנית. הוא חי באושר בדיוק שנתיים תמימות, אבל עכשיו הוא נמצא בדיוק באותו מקום פלוס - הוא גבר נשוי שמתמודד עם 2 נשים. עם אחת הוא מסתדר איכשהו ועם השנייה הוא מתמודד ביום יום לטוב ולרע.
בשיחה שקיימתי איתו בשבוע שעבר סיפר לי שהוא לא בדיוק נמצא באותו מקום, שאלתי למה הוא מתכוון והוא ענה : "תראה, הויכוחים והחיכוכים עדיין בשלב מוקדם. אני מאד אוהב את אשתי, יש לנו זוגיות אך אני רוצה כבר בשלב הזה ללכת לייעוץ זוגי... אני יודע לאן הקטנות האלה יובילו ואני מרגיש שאני חייב לעצור את זה עכשיו, מה שנקרא טיפול מונע לחיזוק הקשר אחרת הסוף ברור לי, זה קרה פעם אחת וזה עלול לקרות פעם נוספת."
כמי שעבר כבר פרק בחייו יודע יובל על מה הוא מדבר, כנראה שיצא לו לחשוב הרבה בארבע השנים האחרונות ואת המסקנות גיבש בתבונה רבה.

"אז מה הבעיה, בעצם?!", שאלתי, ומיד הוא ענה, "היא לא מוכנה!" . "לא מוכנה מה", שאלתי בתגובה. "תראה, היא חושבת שייעוץ זוגי נועד לזוגות עם בעיות רציניות. הבעיות שלנו עדיין קטנות ושטותיות והיא טוענת שאין טעם לערב גורם נוסף, חוץ מזה זה די פגע לה באגו, ויצר את האפקט ההפוך ממה שהתכוונתי".
יובל הוסיף וטען שהוא לא מתכוון לוותר בעניין וטיפול כבר בשלב זה הוא אכן הכרחי. הוא הולך עם זה עד הסוף בעדינות אך בנחישות.
"טוב" אמרתי לעצמי, "אני מקווה שהוא לא יוותר לה". בכל אופן, נראה כי יש כאן דפוסי התנהגות של יובל שלא השתנו מאז גירושיו ואולי לא במקרה הגיע למצב דומה.

ומכאן למוסר ההשכל המתבקש : יובל הצית בי מחדש את עניין הטיפול הזוגי כי זה בדיוק מה שחשבתי שכדאי לעשות אך לא היה לי את החיזוק המתאים. בתפיסתי הייתי משוכנע שטיפול משמעו תהליך ארוך, חודרני, משפיל וזה די נתפס בעיניי כפגיעה באגו ואין אין מצב שאני יושב מול מטפלת שתפתור לי את הבעיות עם אשתי.
אבל.... (תופים בבקשה....) אם עליי לבחור בין איבוד האגו או איבוד המשפחה כנראה שעדיף להשאיר את האגו בצד, ללמוד מניסיונם של אחרים, ולטפל בבעיות האמיתיות עכשיו! אולי זה יפתור גם בעיות אחרות שקיימות אצלי ואיני מודע להן אפילו, כנראה ששווה לי לנסות.
שלכם, מרקו.