איך מרגיש גבר נשוי

כאן אני, הגבר הנשוי.

אנסה לסכם 10 שנות נישואין מזווית טיפה שונה. חשבתי שזה יהיה קל אבל טעיתי.
כבר עם תחילת הכתיבה אני מתחיל להבין מה בעצם אני עובר ומייד מגיעים הרחמים העצמיים, ומיד אני חושב על אשתי, מה היא עוברת ואיך היא בכלל סובלת אותי.
האם אני מחדש לכן משהו, בכלל ?! הרי כל אדם נשוי חושב שהוא הצודק ומיד שואל את עצמו את השאלה ההפוכה ומתחילה שיחה פנימית בסגנון : הרי רצית להתחתן איתה ולהביא ילדים לעולם וכל היתר ופתאום חלפו להן 10 שנים ומידיי פעם אתה מגלה שאתה חי עם מישהי אחרת לגמרי כי אין דמיון בינה לבין הנערה החמודה שהתחתנת איתה לפני 10 שנים.

למקרה שגם לך יש "גבר נשוי" בבית, קראי את השורות הבאות והפנימי :
האמת היא שגם אני לא בדיוק נראה ומתנהג כמו לפני 10 שנים. אני בתוך הסרט הזה בדיוק כמו אשתי, שהרי נישואין זו רכבת הרים שעולה ויורדת וכל מי שנמצא ברכבת מרגיש את אותה הנסיעה. הסכימי איתי שיש גם רגעים נעימים בזוגיות אבל כשאני בא לסכם 10 שנים ומנסה לשחזר איך הם היו, רגעים אלו נראים נדירים לעומת כמות התסכול שאני מרגיש, לפחות ברגע כתיבת שורות אלו.

אז תכלס', מה מרגיש גבר נשוי ?
צייד המתעורר בבוקר למשימה מיוחדת הקרויה : "איתור נשים" עם עיניים בעורף 24 שעות ביממה ואשר יפעל ללא היסוס ברגע שתיקרה בדרכו החתיכה הראשונה. תוך כדי כך הוא גם הולך לעבודה ועושה עוד מספר דברים שעל סדר היום... חלק מהדברים אלו המטלות היומיות שאתן נותנות לנו ו... אגב, אין מצב שזה אחרת - סמכונה עליי ! כבר שאלתי גם קובץ חברים עם טבעת על האצבע.
יכול להיות שהעובדה הבאה תשמע מזעזעת אך עשויה להיות נכונה בהרבה מקרים : בזמן שאשתו מטפלת לו בילדים ומכבסת לו את הבגדים, בעלה מפנטז על בנות 19 ומטפח לעצמו את האגו. אין מה לעשות, זה טבוע בנו מלידה וגובר ככל שאנו מתבגרים, התכוונתי... מזדקנים.

טוב, די !
מספיק להתבכיין. אני לא עד כדי כך סובל, גם אם זה נשמע כך.
עובדה שטרם שברתי את הכלים. אני רוצה להמשיך להיות גבר נשוי, יש לי עוד לעבור את משבר גיל ה - 40 ואז עדיף להיות בזוגיות בעיתות קשים כאלו.

עד לטור הבא שלי כאן, רציתי שתדעו שבכל זאת ולמרות הכל - אני אוהב את אשתי במקביל לעובדה שאני אמשיך לחפש ריגושים.
כמובן שרבות תלוי באיזה גובה הרכבת שלנו נמצאת ואילו אתגרים מחכים לנו עוד בדרך.
בכלל, יש לי מעיין הרגשה שזה, זה החלק הקשה בנישואים ואוטוטו הוא חולף והחלק הטוב ממש בפתח... חוץ מזה הרכבת שלנו כרגע בתהום אבל תוך שבוע שבועיים היא תהיה שוב על גבעה ולאחר מכן בצמרת לקראת הירידה הבאה.

נכתב בשעה מאד מאוחרת מהספה בסלון.
שלכם, מרקו.