התאהבות

החיים של נורית האן זיגלר נעים במספר מישורים במקביל, מאז שהיא זוכרת את עצמה.

יש לה כמה אהבות גדולות שלהן היא מתמסרת בכל ליבה- הבעל והמשפחה, תכשיטנות ושירה. היא מגדירה את עצמה 'זמרת בנשמה' וחולמת על קריירה בתחום, מה שלא מפריע לה לנהל בית, לגדל ילדים, לעבוד כגרפיקאית במשרה מלאה וגם לייצר תכשיטים ייחודיים.



נורית גדלה בקרית גת. כבר בתור ילדה היא גילתה כשרון שירה נדיר אבל בגלל ביישנות יתרה, מעולם לא פיתחה את התחום הזה בחייה. ":עברתי מבית הורי בגיל 22 לת"א, עם שתי החלטות. ללמוד גרפיקה, כי כל מה שקשור לעולם האומנות ריתק אותי ו... להיות זמרת. התחלתי בלימודים ובמקביל הצטרפתי ללהקת חתונות שהופיעה בערבים ברחבי הארץ".

ואיך זה התפתח?
"באותה תקופה היה לי בן זוג ובאופן לא מתוכנן הריתי לו. החלטנו לא למסד את הקשר ומעט לאחר שתום נולד, נפרדו דרכינו. תום שלי הפך למרכז חיי. גידלתי אותו לבד באהבה גדולה ועד היום יש בינינו קשר קרוב, מיוחד במינו. בשנת 1997 נישאתי לבעלי אבי ונולדו לנו שני ילדים - דניאל שמלאו לו 15 ואורי כמעט בן 8".

איך הכרתם?
"זאת היתה שנת 1991 . תום היה בן חמש....נפגשנו בגינה ציבורית אליה הייתי הולכת עם בני- לשחק ולטייל. אבי היה מגיע לאותה גינה עם הבן שלו- אלירן. הילדים אהבו לשחק יחד ודרכם נוצר הקשר בינינו. עד היום אני זוכרת את הגינה ברחוב בנימיני, הממוקמת בנקודת המפגש בין שלוש ערים: תל אביב- גבעתיים- ורמת גן."

הקשר התחזק ועברנו לגור יחד. שלוש שנים מאוחר יותר נולד הבן המשותף שלנו, דניאל. בהמשך מיסדנו את הקשר תחת חופה. החתונה הייתה מדהימה. שלושת הבנים, אלירן, תום ודניאל, היו השושבינים המתוקים שלי. קשה לתאר כמה התרגשתי...השיא היה כשהפתעתי את בעלי הטרי בשיר שהקדשתי לו: The Power of Love. דמעה התגלגלה על לחיו. כמה שנים מאוחר יותר, ב- 2001 נולד לנו אורי".

אז איך הצלחת לשלב בין הקריירה שלך ובין תפקידך כאם ורעיה?
"כל השנים התמדתי בעבודתי כגרפיקאית בעיתון. אבי, בעלי היה בעל בית קפה אולם במרוצת השנים הרגיש שהוא לא ממצה את עצמו והחליט לעזוב את התחום ולהתמסר ללימודים, במקביל לטיפול בבית ובילדים. היום הוא בשלבי סיום התואר שלו במשפטים והוא זה שבעצם מתחזק את הבית. העבודה שלי היא בלילות והיה לנו ברור מהרגע שאורי נולד - אחד מאיתנו יאלץ לוותר על הקריירה שלו ולהישאר בבית. אבי בחר להישאר בבית וטוב לנו עם הסידור הזה. אבי הוא 'אמא ואבא' מושלם! אני הייתי מאז ומתמיד טיפוס לילה ולכן קל לי באופן יחסי לעבוד בלילות. בשעות הפנאי שלי אני יוצרת תכשיטים ומטפחת גם את אהבת השירה. לאחרונה תום שלי (23), שמאז קטנותו התברך בכישרונות רבים- צייר, נגן, מלחין וכותב טקסטים מדהימים, סגר לי מעגל. הוא כתב, הלחין, עיבד וניגן עבורי שיר מקורי מדהים "Falling", שאף נוגן ברדיו. עבדנו שעות ארוכות על דיקציה וקולות ולא הפסקנו עד שיצא מושלם.
תום אמר שבשבילו זה מסע נוסטאלגי קסום שמזכיר לו את הילדות, כשהייתי שרה לו בכל הזדמנות. אלירן (25), בנו של אבי, הפתיע אותי במתנת יום הולדת ענקית- הקלטה של כמה שירים באולפן מקצועי. אף הוא מוכשר מאוד בתחום המוסיקה. זמר מדהים, נגן וכותב שירים. אנחנו מאוד אוהבים לשיר יחד. מקטנותם, אלירן ותום תמיד אהבו לשיר ולנגן יחד ולהופיע בפנינו...ואנחנו כמובן התמוגגנו.

איך הגעת בעצם לנושא התכשיטנות?
"כמו כל הדברים הטובים בחיים, זה קרה ב'מקרה' ואולי לא... מישהי בעבודה החלה לחרוז שרשראות, ונדלקתי. פתאום נזכרתי איך הייתי זוחלת כילדה, מתחת לדלפק בחנות סדקית ואוספת כל מה שנוצץ. התחלתי לעבוד עם חרוזים פשוטים אבל מהר מאוד גיליתי את הכיוון שלי: אני אוהבת ליצור תכשיטים גדולים ומיוחדים, נוצצים וייחודיים. היום אני משלבת קריסטלים של "סברובסקי" וזאת אהבה גדולה. נציג "סברובסקי" התפעל מעבודותיי ואמר שאלו יצירות אמנות מדהימות שלא ראה כמותן. הייתי רוצה להגיע לתודעת נשים אמיצות, שלא מוכנות להתפשר על איכות ורוצות להיות מקוריות ומיוחדות."

והשירה, מה לגבי החלום להיות זמרת?
"טוב, זה בעצם החלום שלי! העיכוב במימוש חלום זה סחף אותי ליצור תכשיטים. סוג של תיסכול. אבל... תיסכול טוב. החיים שלי מלאים ולכן אני לא ממהרת לשום מקום. הדברים יקרו בזמן המתאים. לפני זמן קצר נרשמתי לבית ספר למוסיקה כדי לשפר את הטכניקה שלי. להפתעתי, גיליתי שבאותו יום ממש, גם אלירן נרשם לסניף אחר של אותו בית ספר, בעיר אחרת...פשוט מדהים! בלי כל תיאום! המוסיקה אצלנו בבית טבועה בנשמה והיא חלק בלתי נפרד מהחיים. תום- בעל נשמת האומן מעדיף ליצור ולנגן ואילו אלירן- אוהב ליצור ולהופיע, דניאל, יוצר, נגן קלידים וגיטרה. וגם אורי מתגלה כילד מוסיקלי. במסיבת סיום כיתה א' הוא שר את שיר האודישנים מכוכב נולד 7- "כל מה שרציתי לשיר". וזה הרי ממצה את הכל.


(צילום : דני כתרי)