|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דף הבית > נשואה פלוס > חופש גדול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
חופש גדולמאת: שרון רזשמישהו יסביר לי מאיפה הגיע הרעיון של החופש הגדול?! נניח שמורים צריכים חופש, נניח שבתיכון אפשרי חופש אחרי בגרויות, אפילו נניח שילדים צריכים חופש, אבל חודשיים? ונניח שחודשיים, בגיל ארבע? מה הרעיון?
מה ההסבר ההגיוני לילד בן ארבע או חמש, נאמר, לחופש של חודשיים? מה, התעייפת מלשחקבגן? הצעצועים צריכים להתאוורר? אנחנו משקיעים מאמצים בהקניית הרגלים וסדר יום לילדים. מנסים להפוך את היציאה מהבית בבוקר למשהו שיגרתי ורגוע, את ההליכה לישון לטקס קבועשמקל על המעבר...והנה בא החופש - והכל לפח. כל מה שמעסיק אותנו זה למצוא "סידור" ליום זה וליום אחר, מגייסים את כל המשפחה, כולל אנשים מעל גיל שמונים, אם הם פנויים לבייביסיטר, והעיקר להצליח להבליח את עצמי בעבודה, ולעשות איזה טלפון או שניים. יש כבר מחאת הורים שיוצאת נגד ההפרש העצום בין ימי החופש של הילדים, לאלה של ההורים. נכנסתי עכשיו וחתמתי על העצומה. הנתונים מדהימים. גם יחסית למדינות אחרות אנחנו שיאנים, וגם לכשעצמו הפער הזה הוא בלתי נתפס. לילדים כמעט ארבעה חודשים חופש בשנה, ולהורים עשרים יום. אין ספק שזה נשמע יחס הגיוני. אפשר לחשוב שהורים זה משהו נדיר. זה מתחיל עם סוכות ופסח שנפרשים על אלפיים ימי חופש, כשלהורים יש יום חופש אחד, וגם הוא גשר, ויורד להם מהמשכורת. זה עובר לתעשיית החופשים שכוללת קייטנות מכל סוג מין וצבע, מופעים, פסטיבלים וקרנבלים. מי ילך עם הילדים לכל המקומות האלו? אני הרי בעבודה. ולמה אני צריכה להתנצל על זה? שיא השיאים של כל השיאים זה הגנים הפרטיים. לא מספיק שהתשלום אליהם גובל בלקיחת משכנתא, הם גם באופן גורף (וזה נהפך לנורמה מכעיסה שמעידה על החולשה הבלתי נסבלת שלנו ההורים) עובדים באוגוסט שבוע אחד, וגובים חודש מלא. מה? זו לא מערכת החינוך, זה גן פרטי! מי המטורף שמסכים לשלם על משהו תשלום מלא ולקבל רבע? ועוד להיות רגוע כי יש קייטנה בתשלום נוסף. הגענו לאבסורד. ואנחנו מקבלים אותו כמובן מאליו. אני יושבת בפגישות שבהן יש עשרים טלפונים בשעה של הילדים שזורקים אחד על השני את הצלחות בבית, מרעילים את הדגים באקווריום, טוחנים את הדי.וי.די, ומחפשים מה לעשות עם עצמם. בינתיים האימהות נראות כמו על רכבת שדים טלפונית, מאצילות סמכויות על השכנה מלמעלה, ומזעיקות תורנים שכונתיים לפיזור הפגנות ביתיות. ובואו נחשוב קצת הלאה. איך נגיע לשוויון זכויות בעבודה לנשים, וכל המשתמע מזה, כשמגיעים חודשים (ולא ימים) שהזמן שלנו בעבודה מוקדש בעיקר בהפרדת כוחות טלפונית בין אחים, או בכלל בלקיחת חופש אימתני. בחישוב קצר, ניתן לקבוע, כי משפחה ממוצעת עם שניים שלושה ילדים, מוציאה במהלך חודשי הקיץ הרבה יותר כסף מאשר מכניסה. מרוב קייטנות והפעלות, עדיף היה להישאר בבית ולא לצאת לעבודה. אבל מי יקבל אותי בחזרה לעבודה בספטמבר? שוב ראיונות עבודה? אז איפה שוויון הזכויות של ההורים? איך המאזן הזה אמור להסתדר? אודה ואתוודה שיש לי קושי לבקר את המורים. אמא שלי הייתה מורה למעלה משלושים שנה (יותר מדיי) ואכלה לא מעט קש. ההזדהות שלי איתה הייתה כה עמוקה, עד שכשהייתי קטנה חשבתי, שאם לא אפריע בשיעור, גם ילד אחד בכיתה שלה לא יפריע לה. כנראה כבר אז היה אפקט הפרפר בטרנד. לשמחתי היא עשתה הסבה והפסיקה לעבוד כמורה לפני שההורים התחילו לשלוט בבית הספר. ואני נחלצתי מהאחריות הכבדה של לא להפריע. או.קיי, אז זה מקצוע קשה, והיום עוד יותר קשה. אבל בין זה לבין חופש כה גדול יש עוד כמה תגמולים שיכולים לבוא בדרך. ואיך אפשר להתייחס ברצינות למורים כשכל אחד מזכיר לעצמו שהם בחופש ארבעה חודשים בשנה, והוא עצמו רק עשרים יום. שלא נדבר על החזרה לבית הספר. לכו שכנעו מתבגר, שקם חודשיים בשעה שתיים בצהריים והלך לישון בארבע בבוקר, שממחר קמים לשעת אפס (יש עוד כזה דבר בכלל?) אני רוצה לראות את הפרצוף שאיתו הוא נכנס לכיתה...כבר המורה הייתה מוכנה לוותר על 01 ימים מהחופש... שלא תבינו אותי לא נכון. הייתי מסתדרת עם שבוע שבועיים חופש. כמו שכבר כתבתי, אני יודעת להעריך כל דקה בחופש. אבל אני לא מורה. לי יש רק עשרים יום בשנה.
נוצר:
7/11/2008 7:47:00 PM
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צוות האתר צור קשר הרשמה לאתר תקנון פרסמו אצלנו מפת אתר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חדשות
,
חדשות
,
זכויות
,
SHOUT
,
בריאות
,
הורות
,
צרכנות
,
תיירות
,
הכרויות
,
קניות
,
טיפוח ויופי
,
אופנה
,
ביגוד
,
תכשיטים
,
אלטרנטיבי
,
תרבות
קהילה
,
תזונה
,
כושר
,
ראיונות
,
עיצוב פנים
,
ארכיטקטורה
,
נשים בממשל
,
עסקים
,
קולינריה
,
מתכונים
משקאות , יחסים , עינוגים , הריון ולידה , קולנוע |