|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דף הבית > נשואה פלוס > מחיר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
מחירמאת: שרון רזלכל תקופה יש חן משלה וגם קושי משלה. בעיקר לכל תקופה יש מחירים משלה. נקודת הבסיס היא שבכל רגע נתון לא נצליח לעשות כל מה שנרצה, ובכל מקרה נצטרך לבחור משהו ובאותו הרגע, גם לוותר על משהו אחר, על מישהו אחר.
הסתכלות בדיעבד היא הסתכלות מטעה. כשמסתכלים אחורה, רואים את השכל של התקופה, ולא חשים את הרגש שהיה שם. קל להיזכר, בתור נשואה, כמה כיף היה בתקופה שיצאתי עם בחורים, והייתי רווקה הוללת. קשה יותר להיזכר בדיעבד בתחושה שחוויתי כשנגמר משהו, ואין כוח להכיר עוד מישהו ולהתחיל לספר לו מה עשיתי בצבא... וזה נראה הכי מייאש בעולם (והפעם חשבתי דווקא שיש שם משהו, למרות שנכון שהיה מוזר שהוא עדיין גר אצל ההורים...). רוב האנשים לא חשים כמה פוטנציאל הבחירה שלנו הוא פתוח. פשוט כל העולם כולו. אנחנו כל כך שבויים בייעוד שלנו, שהגינו אותו מילדות (או שההורים / המורים / הדודים חשבו עבורנו עליו) שאנחנו לא מסוגלים לראות שכל מה שנבחר, אבל כל מה שנבחר - הוא בחירה לגיטימית. אם אלך ללמוד טכנאות שיניים זה לגיטימי כמו להחליט להיות חשפנית. אז מי יגיד לי מה נכון לי ?! פה המחירים פתאום כבדים - אז אנחנו כבר מבוגרים? כמה מהבחירות שעשינו אחרי הצבא עומדות בשאלה אם היינו בוחרים אותן היום שוב? ואיך אבחר רק מקצוע אחד? מה, זה לכל החיים? ומה בנוגע לזוגיות? בוחרים עכשיו ואי אפשר להחזיר? אז מחיר החתונה הוא פריסה לתשלומים על בסיס קבוע והריבית משתנה. אבל איכשהו, בשלב מסוים של הרווקות, סטוצים זה כבר לא מספיק. מתחילים לחפש. באופן כללי אנחנו כל הזמן מחפשים משהו (מחפשים ביחד / מחפשים לבד / מחפשים דירה / מחפשים מכונת כביסה) אבל החיפוש של הזוגיות הופך להיות מרכזי ומשמעותי. מתחילים להתאכזב כשהוא לא בענין של לבוא איתי לחתונה משפחתית... ואכזבות? תמיד תלויות בציפיות, אבל בהחלט מגלים שאינטואיציה נשית זה לא מספיק, כי גם להוא, יש כל מיני סיפורים על אקסיות שמפריעות לו להמשיך, והפעם "זה לא את זה אני...." ובכל זאת, מתחילים להתקבע. בכל מערכות היחסים הארוכות שלי, נראיתי מאוד רצינית - עברנו לגור יחד, פתחנו חשבון משותף, קנינו עציץ, בסה"כ כבר די הסתדרנו לכיוון מסוים. אבל איכשהו, כשהגיעה העת להיות רצינית באמת - עד הסוף, הייתי חייבת לרוץ. כנראה המחיר היה שם גבוה מדי עבורי. כשהוא בא, הקוקי שלי, הסברתי לו באריכות שאני באמצע תקופה קשה, שזה לא מתאים עכשיו, שאין לי אנרגיות למערכת יחסים עכשיו, שעדיף שנוריד את הרגל מהגז... כשהוא שאל אותי אחרי שלושה שבועות, כשהוא באוטו שלו, ואני באוטו שלי (כלומר דיבוריות. תודו שזוהי שיא הרומנטיקה ששמעתם עליה ?!) אם אני רוצה להתחתן, לא היססתי ובפעם הראשונה בחיי אמרתי כן. לא הייתי צריכה לחשוב על זה. אני לא יכולה להסביר למה דווקא שם שחררתי את הפחד הזה. כנראה שפשוט הייתי בשלה וערוכה לעבור לשלב הבא. אמנם הייתי כבר בת שלושים וארבע, שזה לדעת כמה אנשים אולי בשל מדי, אך בשבילי זה היה הטיימינג המדויק לסגור תקופה אחת, ולפתוח באחרת ולראות שגם המחיר אינו כל כך גבוה פתאום. אז איך זה קורה? מימוש ומיצוי. המעבר הטוב בין תקופה לבאה אחריה, מתאפשר בזכות מימוש אותה התקופה. במילים פשוטות, אם יצאתי עם מספיק בחורים, אני יכולה להתחתן בשקט... אם עבדתי כמו חמור עשר שנים, אני יכולה לקחת את הבן שלי מהגן בחמש ולחשוב שזה בסדר. חייבים למצות את התקופה (לא להפריז ולא בלי קונדום) ואחר כך אין על מה להצטער. זה לא שאין מחיר - אבל הוא מחיר הוגן לעסקה, ואפשר לעמוד בו. אין מה לבקש תנאים שניתנו לי בתקופה אחרת. אני עצמי הייתי אחרת.
נוצר:
6/21/2008 9:32:00 PM
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צוות האתר צור קשר הרשמה לאתר תקנון פרסמו אצלנו מפת אתר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חדשות
,
חדשות
,
זכויות
,
SHOUT
,
בריאות
,
הורות
,
צרכנות
,
תיירות
,
הכרויות
,
קניות
,
טיפוח ויופי
,
אופנה
,
ביגוד
,
תכשיטים
,
אלטרנטיבי
,
תרבות
קהילה
,
תזונה
,
כושר
,
ראיונות
,
עיצוב פנים
,
ארכיטקטורה
,
נשים בממשל
,
עסקים
,
קולינריה
,
מתכונים
משקאות , יחסים , עינוגים , הריון ולידה , קולנוע |