|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דף הבית > כתבות > דורסים את מורשת יהדות פולין בפעם הרביעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דורסים את מורשת יהדות פולין בפעם הרביעיתמאת: יהודית שלג"ציור דרכו לסכם את האדם, לא כן התצלומים, קטעי תעודה, שכל אחד מהם מרמז על הבאים אחריו ואלה שכבר היו. כל תצלום הוא מעין סיכום של הזמן."
סוזאן סונטאג. http://www.nrg.co.il/online/5/ART/845/300.html יהושע בן אור בודישבסקי צייר וצלם, הלך לעולמו לפני כשנתיים בפריז. הוא השאיר אחריו צל של עבר יהודי מחולל ומנותץ. יהושע עלה מפולין בסוף שנות השמונים כיז'י בודישבסקי, בן לאב יהודי ואם קתולית. כאשר בחר ביהדותו בגיל מבוגר, בחר בדרך הקשה. בחירתו זו קשורה בהזדהות עדינה ואוהבת עם העם היהודי. בחירתו מומשה בנדידה ברחבי פולין בדחף אובססיבי בחיפוש אחר "קטעי תעודה שכל אחד מהם מרמז על הבאים אחריו ואלה שכבר היו". הוא צילם קברים ומקומות בהם נותרו שרידי היהדות. "לא די היה במות הגוף והרס המצבה" היה אומר לי יהושע, "באו הבולדוזרים והמיתו אותנו בשלישית. מחקו את השרידים". בצילומים השטוחים שצילם יהושע ההרס מוטבע. הצילומים מלווים את סיפור תערוכת הצילום בשם "לחיים ולמתים" של מורשת יהדות פולין. בשנים בהם שהה יהושע בן אור בישראל, הייתי בת זוגתו ונוכחתי בחמלה כאשר בייאוש רב, מחוסר יכולת קיום הולם לאומן, עקר לארה"ב. בין שאר יצירותיו הנפלאות, השאיר לי את תערוכת צילום הקברים "לחיים ולמתים". מבקרת האמנות, שלומית שקד, כתבה במבוא לתערוכת הצילום: "בן אור מדגיש את השבירות של האבן עד כדי האנשתה. יש והוא מקנה לשרידים הסדוקים והמנופצים אופי מונומנטאלי כשל אנדרטה". שמרתי על תערוכה זו שנים רבות. השנה, שנתיים אחרי מותו, החלטתי שתערוכה זו היא אנדרטה מפוארת לתרומתו של יהושע בן אור לאוסף "קטעי תעודה, שכל אחד מהם מרמז על הבאים אחריו ואלה שכבר היו. כי כל תצלם הוא מעין סיכום של הזמן." פניתי ל"יד ושם" והצעתי את התערוכה. דיברתי עם כחמישה בעלי תפקידים בכירים, הן שיחות קצרות והן ארוכות, ביקשתי להיפגש, להציג תמונות, כתבות ותיעוד התערוכה. איש מבין 5 האנשים (שמם ותוכן השיחות איתם שמור בידי) לא הגיב בחיוב. פניתי ל"בית התפוצות" והצעתי את התערוכה. שם אמרו לי שכאשר יעברו הגשמים ולא יהיה קר יבואו לראות את התערוכה בביתי. אני לא הסתפקתי ובאתי לפגישה. הם ראו את הקטלוג של אגודת הציירים בתל אביב, ראו את הכתבות בעיתונות, ראו את הצילומים ולא יכלו לסייע לי אלא הפנו אותי לחפש בגוגל מוזיאונים בעולם אשר יהיו מוכנים לאכסן את התערוכה. הרגשתי שדורסים את מורשת יהדות פולין בפעם הרביעית. פניתי לשגרירות פולין: המזכירה האישית של השגרירה בשם אנא ברבור תיאמה לי פגישה עם השגרירה. זו האחרונה, הזמינה אותי לחדר מרופד בשטיחים עתיקים, הגישה לי במו ידיה כוס תה בספל פורצלן, התרגשה מהסיפור שלי ושמחה מאוד מבחירתי להחזיר את התערוכה לרשות העם הפולני. הנהג הפרטי של השגרירה בא לקחת את התערוכה ואני הוזמנתי לשגרירות לקבל תעודת הוקרה. הרגשתי שוב בן אדם מכובד בשל הרצון שלי לשמר את מורשת יהדות פולין ולא "הנודניקית של מוסדות התרבות והאמנות המפוארים של מדינת ישראל". כאשר הצטלמתי עם השגרירה, ידעתי שיהושע בן אור בודישבסקי קיבל מענה הולם לכישרון, לאהבה, ולמחויבות המיוחדת שלו לעם היהודי בישראל.
נוצר:
24/03/2008 23:26:00
עודכן: 24/03/2008 23:30:00
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
צוות האתר צור קשר הרשמה לאתר תקנון פרסמו אצלנו מפת אתר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חדשות
,
חדשות
,
זכויות
,
SHOUT
,
בריאות
,
הורות
,
צרכנות
,
תיירות
,
הכרויות
,
קניות
,
טיפוח ויופי
,
אופנה
,
ביגוד
,
תכשיטים
,
אלטרנטיבי
,
תרבות
קהילה
,
תזונה
,
כושר
,
ראיונות
,
עיצוב פנים
,
ארכיטקטורה
,
נשים בממשל
,
עסקים
,
קולינריה
,
מתכונים
משקאות , יחסים , עינוגים , הריון ולידה , קולנוע |