לא מוכרחים להצפין עד רמת הגולן כדי להנפש ולספוג קצת תרבות. אפשר לנסות את רמלה

מאת:

שבת בבוקר, שותים קפה, ממזמזים את היום, קוראים עיתון, או לא, מבלים אם הילדים- או לא, והזמן נוזל מהידיים והיום נגמר בלי שעשיתם כלום..... מכירים את ההרגשה, לא? אז הטלפון צלצל וחבר אמר: רמלה, שבת בבוקר, 11:00, מוסיקה אירית. לא שאלתי מי ומה בחוברת. ומי יבוא ולמה וכמה. כשטלפון "תרבותי" כזה מגיע- לא שואלים שאלות. פשוט מתייצבים. אני אוהבת את החבורה "המתורבתת" הזאת, שהתכנסה בשבת בבוקר בכנסיה בעיר ואם בישראל ששמה רמלה.

אנחנו חברים כבר כמה וכמה שנים, והמפגשים עליזים ומזכירים נישואים רבי שנים: לא תמיד הכי סקסיים, אבל תמיד עם הרבה חום בלב...
רמלה, רבותי, רמלה. מתי הייתם ברמלה בפעם האחרונה? אנחנו היינו ברמלה ולא גנבו לנו את האוטו: רואים, תמיד צריך להאמין שהעולם משתנה. עובדה שאפילו רמלה הפכה למקום בטוח. אנחנו באנו, שמענו קונצרט של ארבעה צעירים שניגנו מוסיקה אירית ערנית ותוססת, אח"כ אכלנו חומוס בחליל המפורסם, וזהו, נסתיימה השבת. קצר, מתומצת, ומלא זיכרונות נעימים. בקיצור: לא חייבים להגיע לרמת הגולן כדי להכניס קצת תוכן לחיים. רמלה אוכלת גם.

וידאו: חמת חלילים ברמלה

נוצר: 07/05/2005 23:03:00
עודכן: 08/05/2005 18:16:00

גרסה להדפסה

שלח לחבר