שושנה ויג בוחנת את מסקנות וועדת דוברת מזווית קצת אחרת, מצד הספרות הגוססת

מאת: שושנה ויג


בשבועות האחרונים עת התפרסם דו"ח דוברת החלה המערכת החינוכית לרעוש. מי שישים ליבו יבחין במהפכה שעלולה להתרחש במקצוע הספרות העברית. אחד מרגעי האופל של הספרות העברית, בשעה שפרנסי העם ממעיטים בערך התרבות ובמיוחד בערך הספרות העברית. כאשר משאבי כתבי העת צומצמו לכדי מימדים אבסורדיים. בעת שהתרבות העברית הכתובה הופכת לנחלת ציבור מצומצם , דור ההיי טק, הדור הטכנולוגי אין לו במה להתפאר מבחינת נכסי התרבות הכתובים, וזוהי עובדה.
ובכן בשעה שאוצרות התרבות הרוחניים הולכים ומדלדלים, מנהלת מערכת החינוך מאבק נוסף שמטרתו גסיסת התרבות העברית גסיסת השפה העברית גסיסת הספרות שעליה חלמו דורות הנפילים של העבר כשחלמו לרקום ספרות בעברית.
במקום לפאר ולהאדיר את אושיות הספרות העברית, את האוצרות הרוחניים שיש לנו ואשר נכתבים כבר אלפיים שנה מצווה הוועדה להכפיף את כל מקצועות העברית לאשכול אחד, להנהיג את הספרות הלשון וגם מקצוע ההבעה העברית תחת ענף אחד. לא כך פיללנו שיעשה לעברית, לא כך חלמנו שינחילו לדורות הבאים את היחס לתרבות העברית.
גם אם יאמרו לנו שבארצות נכר מקצועות השפה נלמדים בכפיפה אחת ותחת אשכול אחד לא נוכל לעקור את הבושה מבין עינינו, כיצד יתנהלו שיעורי ספרות לולא האוטונומיה המבורכת לה זכו, ועל-פיה הם מתנהלים כיום?. למי יפנו התלמידים את מרכז תשומת ליבם למבנה הלשוני של הטקסט? או למבנה העומק הרוחני? מה יהיו מטרות הוראת הספרות לכשתצטרף למקצוע העברית? כיצד יועשר עולמו הרוחני של התלמיד? להיכן תיעלם חוויית הלמידה של ספרות?
במקום לחזק את היד אשר באה להיטיב עמנו היד שיש בה שירה, היד שיש בה כתיבה על עוולות החיים, היד שמדברת על נפש האדם, והיד שמעניקה את אחד המפלטים הבודדים בפני האדם המודרני, מנסים לטשטש את הצורך שלנו לתרבות כדי לגדוע את הענף עליו צמחנו. במקום לחזק את תוכנית הלימודים ולפתוח אותה לנושאים נוספים, מצמצמים אותה, מסירים מעליה את כוחה האוטונומי והיא תהפוך לבת חורגת של השפה העברית, היא תהא בבחינת יצירה שצריך לחפש בה מרכיבי שפה ולא יצירת תרבות שיש לה חיים משלה.
ברוח דברים אלה פנה יו"ר אגודת הסופרים לשרת החינוך, לימור ליבנת במכתב נרגש :
שרה נכבדה ,
מעמד מקצוע הספרות בסכנה
מפרסום המלצות ועדת דוברת , מתעורר חשש לגורל מקצוע הספרות העברית. מעמד החובה של מקצוע הספרות בסכנה, ועל פי המשתמע מהמלצות הוועדה , נראה כי מקצוע הלשון העברית יעמוד במרכז – והספרות תיהפך למקצוע שולי הנספח אליו. מקצוע הספרות אינו מופיע כמקצוע נפרד, אלא תחת הכותרת "שפת אם ( לשון וספרות)". מן הפשט עולה, כי ספרות תילמד כאמצעי ללימוד לשון, ולא תהיה בחינת בגרות בספרות עברית בצורה נפרדת. בדרך זו אנו מתייחסים לספרות רק ככלי ללימוד לשון ומרוקנים אותה מתפקידיה החשובים : הנחלת ערכים ספרותיים, אנושיים, מורשת לאומית, תרבות. אין לפסול את המלצות ועדת דוברת בהינף קולמוס – אבל יש להיזהר מן התבן הנספח לבר.מבחינתנו יש חשש במגמה המסתמנת לצמצום מקומה של הספרות העברית במבחן הבגרות . חייבים להקצות שעות נפרדות לספרות ולהכיר בנבדלות של המקצוע, כפי שהיה בעבר. ממה נפשך: גם בשיעורי תנ"ך לומדים לשון באמצעות הטקסט, אך איש לא חשב, שיש לשלב את התנ"ך כחלק ממקצוע שפת אם.
מכיוון שאני יודע עד כמה את חרדה לנכסים לאומיים ולתרבות לאומית – אני מבקש לשקול ולבדוק הכל מחדש. כולנו מכירים בחשיבות  עיצוב זהותו של הדור הצעיר, ואל נא ניתן "אור ירוק" למחיקה הדרגתית של הספרות העברית מ"סל התרבות" הלאומי. כש"הכפר הגלובלי" נושף בעורף, חשוב לחזק את הערכים המלכדים : הספרות העברית והספרות הכללית הן המכנה המשותף לכל חלקי החברה הישראלית – ויש לשמור על מקומן הראוי.
בברכה,
הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים העבריים.

מקצוע הספרות עוסק בהרחבת הדעת, האישיות והנפש של התלמידים והתלמידות. זהו מקצוע שעניינו תרבות, רב תרבותיות, שיח פנימי וחיצוני, דמיון, מודעות ותודעה. לא מפתיע אותי שועדה בראשות איש עסקים ושלא מיוצגים בה כיאות תרבות, רב תרבותיות ומגדר, תניב המלצה מקוממת שכזו, הפושטת מהעברית את תרבותה ומהתלמידים את תרבותם. אם מודל ההשגיות אליה שואפת ועדת דברת, כפי שמתפרש ממסקנותיה, הינו ארצות כמו יפן בהן שיעור ההצלחה האקדמית המסחררת של תלמידים עולה במחיר תחרות קשה ושיעור התאבדויות גבוה על רקע אי עמידה בקריטריונים הצרים של אותה "הצלחה", הרי שאני מוותרת על הצלחה שכזו עבור ילדי. יואיל נא מר דברת והוועדה שהוא עומד בראשה להמליץ דווקא על תגבור לימודי הספרות, מה שיביא להעצמה תרבותית ורגשית של התלמידים, כפתרון אפשרי להורדת סף האלימות והקניית ערכים כמדד למצויינות. ערכי ועדת דברת אינם ערכי, אינם ערכי צרכני מערכת החינוך ואינם ערכים מקובלים בחברה המכבדת את עצמה.
מה הצעד הבא - שריפת ספרים שאינם ספרי מתמטיקה?

ד"ר עדה אהרוני, חוקרת ספרות:
"החלטת וועדת דוברת לצרף את מקצוע הספרות למקצועות העברית (לשון וחיבור), היא לדעתי טעות חמורה ויש לדחותה.
החלטה זו תוביל לאיבוד הזהות האוטונומית של מקצוע הספרות ולהחלשה ניכרת של תחום זה. היא תגרום כמו כן, להחלשת המודעות בערכיה של התרבות העברית ותפגע באופן חמור בזהות הישראלית. הפחתת שעות הלימוד של המקצוע החשוב הזה תפחית את אוצרות הרוח והמידע לא רק לגבי הספרות העברית, היא תפגע במידה ניכרת גם בידע על הספרות הכלל אוניברסלית וסופריה הגדולים כגון: טולסטוי, שייקספיר, מוליאר ואחרים. אין הצדקה לגרימת עוול כזה כבד לילדינו ויש לשנות את ההחלטה במהרה".

לאור הדברים מועברת בימים אלה ממש בקרב המורים לספרות בכל הארץ עצומה הקוראת לבטל את החלטות וועדת דוברת בנוגע למקצוע הספרות העברית. המורים מתכוונים אף להתכנס בימים הקרובים כנראה, בבית הסופר בתל אביב ולהביע את קול מחאתם באשר להחלטות הוועדה בעניין ביטול האוטוריטה החינוכית של מקצוע הספרות העברית.