שם אביו של ילד שנולד לאישה פנויה ירשם עפ"י הודעת האב והאם כאחד

בעולם המודרני אנו נתקלים מדי יום בתביעות אבהות. תביעת אבהות מוגשת לרוב ע"י קטין באמצעות אמו הפנויה כנגד מי שנטען להיות אביו לצורך קביעה כי מולידו הוא אכן אביו. בחוק מרשם האוכלוסין נקבע כי: "שם אביו של ילד שנולד לאישה פנויה ירשם עפ"י הודעת האב והאם כאחד או עפ"י פס"ד של בימ"ש או בי"ד מוסמך". עפ"י חוזר משרד הפנים נקבע כי לשם רישומו של קטין על שם אביו נדרשת הודעה בדבר הכרה באבהות אשר תימסר למשרד הפנים תוך 3 שנים מיום הלידה על ידי אישה פנויה וגבר הטוען לאבהות על הילד. הצדדים אמורים לחתום על טופס הכרה באבהות בפני עובד בכיר של הלשכה האזורית של משרד הפנים. מולאו התנאים האלה, ירשמו על סמך הצהרה זו, פרטי האב בהודעת הלידה.

הבעיה נוצרת כאשר האב אינו מוכן מסיבה זו או אחרת לפנות למשרד הפנים ולהצהיר על אבהותו עד הגיע הקטין לגיל 3 שנים. כאשר אשה פנויה ילדה את הקטין והאב מתנגד לתביעת האבהות אז בית המשפט צריך להכריע בין שתי זכויות יסוד - זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו, שהינה זכות חשובה הנגזרת מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מול זכות יסוד של האב שלא להיפגע בגופו בגין בדיקת רקמות. האשה זכאית לבקש מבית המשפט להורות על מתן צו לקיום בדיקת רקמות שיש בה כדי להוכיח באופן היעיל והטוב ביותר קיומה או העדרה של אבהות, אך אין חובה על האב להסכים לבדיקה. משמעות הסירוב לביצוע הבדיקה פועלת לרעת האב ורואים בסירוב נימוק כבד משקל אשר על פיו יוכרע הדין. חשוב לציין כי בית משפט עשוי לחייב אדם אשר סירב לבצע בדיקת רקמות במזונות קטין.
במקרים בהם אמו של הקטין נשואה ועולה הטענה כי גבר אחר שאינו בעלה הוא אביו של הקטין הרי שקיימת חזקה לפיה "רוב הבעילות אחר הבעל", דהיינו רואים את הבעל כאביו של הקטין, וזאת מחשש למימזור הקטין, נוכח החומרה הנובעת בהלכה היהודית מהכרזתו של צאצא כממזר.