רוני קליין על פרוייקט הגרעין של איראן הקרוב לרגע האמת: למה האיראנים מתאמצים?

מאת: רוני קליין

מיום ליום מתחזקת התחושה שפרוייקט הגרעין של איראן קרוב להגיע לרגע האמת שלו. לפנינו דרמה ההולכת ומתפתחת לנגד עינינו. בינתיים הכל נראה על מי מנוחות. פה ושם אנו שומעים על דיונים ולחצים על איראן להפסיק את הפרוייקט, אך בשורה התחתונה הפרוייקט ממשיך במלוא הקצב. הצמרת האיראנית נחושה מתמיד, ככל שהפרוייקט מתקדם, להמשיך אותו עד להשלמתו.
מהצד השני, ארה"ב וישראל, עוסקים בפרופיל נמוך בהכנות ליום פקודה. האירופאים גם מודאגים אך עוסקים רק בדיפלומטיה. אגב, רק לאחרונה החלו לחלק באזורים שליד הכור הגרעיני בדימונה כדורים נגד קרינה. אם מישהו חושב שאין לה קשר להכנות לקראת העימות הגדול עם איראן – הוא באמת תמים. לפני שנהיה עדים לדרמה שתתרחש כדאי לסכם את הסיבות האפשריות והתיאורטיות לעצם קיומו של הפרוייקט הגרעיני האיראני. כשהפצצות יתחילו לעוף לאף אחד לא יהיה זמן וחשק לחשוב למה זה קרה בכלל. החשש, כמובן, הוא מהגרוע מכל: איראן תפתח נשק גרעיני וטילים הנושאים אותם. אבל כיון שהאיראנים בעצמם מקפידים בשלב זה להכחיש את עצם העניין ולטעון שהכורים הגרעיניים הם לצורכי שלום - אנו נשארים עם הערכות בלבד לגבי הסיבות לפרוייקט.
להלן כמה סיבות אפשריות לפי סדר סבירות עולה:

-הסבר הטמטום הגזעני:
"נו, טוב. מוסלמים. למה ציפיתם"?
-הסבר הפארנויה הכללי:
ישבו חכמי הדת השולטים באיראן ועשו לעצמם רשימת אוייבים ואיומים.
ברשימה הופיעו, בעצם, כמעט כולם (למעט צפון קוריאה, סוריה ולבנון).
ואז מישהו שם אמר: וואו, רק נשק גרעיני יגרום לאוייבינו הרבים לפחד אפילו לחשוב לתקוף אותנו.
The Israeli Mossad for Paranoia
תופעה נפוצה ביותר בעולם הערבי וגם באירופה היא קודם כל לתלות את האשמה על "דה יזראלי מוסד" על כל אירוע אלים שקרה לערבים מחוץ לגבולות ישראל.
לדוגמא, מדי פעם איזה אחמד מקבל הוראות בטלפון איך לחבר את החוטים של הפצצה ברכב, ועקב שיבושים בקו (סלקום חו"ל?) הוא טועה, ומייד עולה בסערה השמיימה. כתגובה מיידית, העיתונות הערבית מלאה בדיווחים על סוכן מוסד מחופש לעמוד תאורה שעמד בסמוך והיבהב באורות שלו ללוויין ריגול כדי שינחה מזל"ט לשגר קרן לייזר, שינחה מסוק, שמזה שבועיים עקב ברציפות אחרי הרכב המסויים, וכעת שיגר טיל. גם באירופה, עפ"י גירסתם, "דה יזראלי מוסד" נוקט באותם שיטות. אולי בצרפת הטיל של המסוק מחופש לבאגט בוער.
למי שזוכר, גם את הפיגוע בבנייני התאומים ניסו גורמים בעולם המוסלמי (גם המשכילים שבהם) לייחס למוסד הישראלי. נדמה לי שהנימוק המעניין שלהם היה, שהתקיפה בוצעה בזמן שלא היו יהודים בשני הבניינים.
כיון שהחשש הגדול ש"דה יזראלי מוסד" יפגע באיראן עלה עוד לפני תחילתו פרוייקט הגרעין אז לצורך הרתעה (וכדי לתת אמינות לטענה) האיראנים בונים עכשיו מתקנים גרעיניים. כעת, לפחות, אי אפשר לטעון כנגד האיראנים שאין למוסד מה לתקוף.
אז לכל המעוניינים: Abarbanel is the Isreli Mossad for Paranoia
-ההסבר הירוק: דאגה לאיכות הסביבה
איראן היא ארץ טובלת בנפט. למרות זאת נגעה לליבם של מנהיגי איראן בעיית הזיהום המתמשך של כדור הארץ. לכן החליטו להקים כורים גרעיניים לצורכי שלום כדי שכל אזרחי איראן יוכלו ליהנות מאויר צח בזמן שהם מפעילים את מכשירי החשמל שלהם. הם גם מפתחים טילים שיוכלו להפציץ את בשורת האיסלם המודרני, שבסך הכל רוצה להבטיח עתיד טוב יותר עבור ילדינו.
-אופציית העוקץ: בלוף לצורך סחיטה
בונים כורים גרעיניים היכולים לשמש הן לצורכי שלום והן לצורכי ייצור נשק גרעיני. דואגים לייצר סימנים מחשידים לגבי כוונות ייצור נשק גרעיני. למשל, מארגנים שיירת רכבים שתיסע בשעות בהם לווין הריגול נמצא מעל איראן. מעמיסים עליהם ארגזי קרטון גלויים. רושמים עליהם באותיות גדולות כלפי מעלה: "אורניום מועשר" ונוסעים 10 ק"מ הלוך ושוב כדי לוודא שהאירוע תועד כמו שצריך.
בתגובה ללחץ הבינלאומי הצפוי מבקשים תנאי סחר מופלגים כתנאי להקפאת הייצור. ברגע שמתעוררת בעיה כלשהי מארגנים שוב את השיירה.
השיטה הזאת עובדת יפה מול האירופאים.
-אופציית ההרתעה הגרעינית
כל המדינות שפיתחו נשק גרעיני עשו זאת, קודם כל, כדי למנוע התקפה פיזית עליהם. במקרה של מדינות טוטליטריות נשק גרעיני יכול גם לשמש הרתעה כנגד התערבות חיצונית לצורך הפלת המשטר. מאז נפילת סדאם אין לאיראן אוייב הרוצה לפלוש אליה. בנסיבות אלה המשך פיתוח נשק גרעיני, במקרה האיראני, הפך להיות אובססיה של מעגל מקבלי ההחלטות כדי להבטיח, כביכול, את הישרדותם בשלטון!
כיון שנשק גרעיני הוא נשק יום הדין – הכוונה היא שעצם קיומו פותר את הבעיה. התסריט של שימוש בנשק גרעיני - אם חלילה ההרתעה נכשלה – הוא כמוצא אחרון. מדוע?
מדובר בהשמדה סביבתית גדולה. אם אתה מפעיל אותו כנגד צבא שפלש למדינתך לא זו בלבד שרבים יפגעו גם מהצד שלך אלא גם לא ניתן להיכנס לאזור הנגוע בקרינה רדיואקטיבית שנים רבות. כלומר, יש כאן מחיר מוחשי כבד גם למשתמש. כמעט כמו "תמות נפשי עם פלשתים". וזה עוד לפני שדיברנו על יכולת התגובה של הצד השני.
אם גם לצד השני יש אופציה גרעינית – אז הסיכוי שהמדינה שהפעילה ראשונה נשק גרעיני תשרוד קרוב לאפס (אם התקיפה לא ניטרלה לחלוטין את המותקף, או אם יש למותקף בעלי ברית מהמועדון הגרעיני). עם זאת, כדי לוודא שמדינה שתפעיל ראשונה נשק גרעיני תדע שהיא עצמה תושמד בטווח של פחות משעה לאחר שהפעילה נשק גרעיני - צריך הצד המותקף גרעינית להיות מסוגל לייצר מה שמכונה "מכה גרעינית שניה".

להלן הרקע:
בתקופת המלחמה הקרה ארה"ב וברית המועצות החזיקו בנשק גרעיני שאמור להגיע למטרותיו הן בטילים שונים והן באמצעות מפציצים. כיון ששני הצדדים חששו שתתבצע עליהם מתקפת פתע גרעינית כדי למנוע מהאוייב להגיב גרעינית על ההתקפה – פיתחו שניהם יכולת של "מכה גרעינית שניה". כלומר, גם אם ה"קורבן" יושמד - עדיין התוקפן יושמד מייד אח"כ כי יישארו ל"קורבן" אמצעים גרעיניים שלא ניתן לנטרל אותם במתקפת פתע.
במילים אחרות, התוקף הפעיל מכה גרעינית ראשונה, והמותקף המושמד הפעיל אח"כ מכה גרעינית שניה.
הדרך הבולטת ביותר ליכולת למכה גרעינית שניה היא באמצעות צוללות מצויידות בטילים גרעיניים. קשה לאתר צוללת במעמקים ובוודאי לא קבוצה של צוללות בו-זמנית. לדוגמא, צוללת אמריקנית אחת החבויה ללא תזוזה באיזה נקיק עמוק באוקיאנוס במשך חודשים. ביום הדין תוכל לבדה לשגר טילים גרעיניים מתפצלים לעשרות ראשים גרעיניים המספיקים להחזיר את מדינת התוקף לתקופת האבן. ישראל, למרות העמימות המכוונת של יכולותיה הגרעיניות מסוגלת, לפי דיווחים זרים, לייצר מכה גרעינית שניה באמצעות צוללות חדישות עם טילים גרעיניים. השאלה אם באמת יש לנו יכולת כזאת אינה חשובה כמו השאלה האם האוייב מאמין שיש לנו יכולת כזאת !!! אנשים מקבלים החלטות לא לפי מציאות אובייקטיבית אלא לפי תפיסת המציאות שלהם.
לדעתי, במצב של סכנה גרעינית אמיתית ומיידית ישראל תפרסם סוף סוף את יכולותיה הגרעיניות. עד אז העמימות נועדה כדי למנוע מרוץ חימוש גרעיני של אוייבינו מצד אחד וכדי ליצור הרתעה מצד שני. במצב של סכנה מיידית אין עוד תועלת בעמימות ויש הכרח בפרסום אזהרה ברורה ומפחידה. הסיבה של יצירת מטריית הרתעה גרעינית איראנית מסוכנת מאד. השלטון הקיצוני באיראן רואה עצמו כמדינה המייצאת את בשורת האיסלם. קיים חשש גדול שאיראן תראה עצמה כמגינת כל המדינות והגורמים האיסלמיים. במיוחד אלה הקשורים אלה, ואפילו אירגוני טרור מוסלמיים במסגרת אל-קאידה או אחרים.
קיימת עוד מדינה מוסלמית בעלת יכולת גרעינית – פקיסטן – אבל היא משתמשת בנושא הגרעיני כנגד הרתעה ספציפית מול יריבתה הגדולה – הודו.
והאפשרות החמורה מכולן:
אופציית התקיפה הגרעינית
מכה גרעינית שניה לא תעזור לישראל או ארה"ב אם הנשק לא ישוגר כלל משטח איראן. החשש הגדול הוא מהעברתו לבעלי בריתה של איראן. בעלי בריתה של איראן (חוץ מסוריה ולבנון) הם אירגוני טרור שאין להם כתובת קרקעית קבועה. אם נמשיך את הסוגיה שציינתי בפיסקה הקודמת לגבי הרתעה מהפלת המשטר - הצמרת האיראנית יכולה להעניש את המדינות שינסו לבצע בה החלפת שלטון באמצעות מסירת פצצה גרעינית לארגון טרור כדי שיפגע במדינה התוקפנית.
איך מסכלים פיגוע טרור גרעיני? אין לי מושג, וכנראה גם לאחרים אין.
מלבד מניעת הגעת הנשק הגרעיני לידיים "לא אחראיות" – אין מה לעשות הרבה. מודיעין ופעולות קומנדו אינם יכולים להבטיח סיכויי הצלחה רבים. וכאן אנו חייבים סיכול של 100% שאף אחד לא יכול להבטיח לנו את זה.
פעם קראתי שאחד ממפקדי חיל האוויר שלנו ציין סיבה מעניינת מדוע אין סיכוי גדול שישראל תותקף גרעינית: פגיעה אפשרית במקומות קדושים לאיסלם בארץ ישראל. לדעתי, זאת סיבה טובה אבל לא מספיק מרגיעה. חיסול היישות הציונית מול בנייה חוזרת של 2 מסגדים בהר הבית (שעכשיו יהיו גם בשליטה מוסלמית) נראית לי משוואה לא רעה עבורם.
מכאן אנו יכולים להסיק כמה מסקנות:
ארה"ב וישראל לא יכולות להרשות לעצמם לתת לאיראנים להגיע למצב של יכולת גרעינית מבצעית ואפקטיבית (כולל אמצעי שיגור כמו טילים ואחרים).
מול הנחישות האיראנית להמשיך בפרוייקט ויהי מה – ה"יהי מה" יהיה:
1. התקפה צבאית כוללת ובו-זמנית על כל האתרים הגרעיניים באיראן באמצעות מטוסים, טילי שיוט, ואולי גם הנחתות קומנדו בנקודות מסויימות.
כיבוש איראן לא מעשי כי טכנית לא ניתן לכבוש מדינה גדולה כמו איראן בטווח של שעות או ימים.
2. פעולות דרמתיות להפלת השלטון באיראן. כולל חיסול מנהיגים, הפעלת גורמי אופוזיציה איראניים בתוך ומחוץ למדינה במטרה לתפוס את השלטון, ואמצעים גלויים וסמויים נוספים. אחרי הכל, רק השלטון האיראני מחוייב לפרוייקט הגרעין. אזרחי איראן צריכים נשק גרעיני כמו חור בראש.
3. והכי סביר: שתי האפשרויות מבוצעות יחדיו.
וכך, אנו נראה כיצד אנשים שיש להם אחריות על 77 מליון אזרחים איראנים גורמים במו ידיהם להתגשמות החששות שלהם. מעניין כמה הרוגים הפעם תספור ההסטוריה עבור הרפתקה זאת.