טאפרוור - פגישה קלה על כלכלה, ראיון עם מנכ"לית טאפרוור בישראל

נורא קל לחבב את מירב ניוונהאוס, כולה בת 32 וכבר מנכ"לית גדולה. היא אסרטיבית מאוד אבל לא מפסיקה לחייך, יודעת מה היא רוצה ולא מפסיקה לשאול שאלות.

יותר מכל מסמלת מירב את האישה החדשה , המשוחררת, זו שרצתה שוויון הזדמנויות והרוויחה ביושר חיים של תימרון היסטרי בין הבית והמשרד.
"אני לא מפסיקה לרוץ" אומרת מנכ"לית טאפרוור ישראל, ושתקום מי שלא מזדהה.

יבוא אישי
את ילדותה הרגילה לגמרי העבירה ברמת חן שבמרכז. "שקדנית וחרוצה" היא מגדירה את השנים האלה. גם כשלמדה בתיכון "בליך" נהנו הוריה מאוד לפגוש את המורה.
בצבא שירתה כאלחוטנית בחיל הים אלא שרגע לפני שהתגייסה ירדה עם חברה לאילת שם פגשה בחור הולנדי, שבא לבקר בישראל, השניים התאהבו עד כלות.
אלפי מפגשים כאלה מתרחשים בכל רגע, ניצתים וכבים בסוף החופשה, אצל מירב סימנה הפגישה הזו פרק חדש בחייה.
"כולם התנגדו" היא אומרת "לא ישראלי, לא יהודי אמרה הסביבה הקרובה, אבל המוטו שלי הוא אין אי אפשר ואנחנו שמרנו על קשר הדוק כל הזמן.
כתבנו וטילפנו, אני נסעתי אליו והוא בא אלי. שנה אחרי שהתגייסתי הוא עלה לארץ והתגייר. היבוא האישי שלי הגיע אל תוך מלחמת המפרץ שהפכה אותו יותר ישראלי מישראלי."
אחרי שלוש שנים, כשהייתה רק בת 21 , התחתנו ונסעו לנסות מזלם בהולנד.

על החיים בחו"ל

מירב: "נורא פיתו אותי החיים בחו"ל, במיוחד אחרי הצבא אז נורא רציתי לצאת קצת מהארץ אבל כנראה שרק אחרי שמגיעים לשם מעריכים מה יש לנו פה."
4 שנים חיו בהולנד שם למדה מירב מנהל עסקים בהולנדית שוטפת, ועבדה בקהילה היהודית. בהולנד נולד גם בנה בכורה.
"היה שם נח וטוב" היא אומרת "אבל לא הרגשתי שייכת בכלל. גם כאב לי הלב שלהורים שלי נולד נכד ואני כל כך רחוקה מהמשפחה."
באותו זמן קיבל בעלה הצעת עבודה ממפעל באיזור התעשייה בקיסריה.
"תוך 3 חודשים היינו בארץ, יצאנו עם שתי מזוודות וחזרנו עם קונטיינר ובעיקר משפחה."
"זו הייתה החלטה ערכית" היא אומרת "לוותר על הנוחות הכלכלית בהולנד ולחזור לארץ פשוט כי אין לנו מקום אחר להיות בו."
ברגעי משבר (פיגועים וכד') היא העלתה את הרעיון לחזור לחו"ל עד יעבור זעם. "תחזרי" אמר לה בעלה, "אני נשאר כאן."

אני וטאפרוור
את ביתם קבעו בכרכור ומירב התחילה לחפש עבודה. השנה הייתה 97' ומנכ"ל סניף טאפרוור שרק נפתח בארץ (קדמו לו סוכנויות הפצה עצמאיות) חיפש עוזרת במשרה מלאה.
היא עסקה בשיווק, נגעה בלוגיסטיקה והתרכזה בעיקר בהפקת האירועים הרבים שיוזמת החברה ובקידום המכירות.
שני מנכ"לים התחלפו עם השנים, ולפני שנתיים קיבלה מירב את התפקיד הנכסף, במסגרתו היא ממונה על כ-3000 מדגימות בכל רחבי הארץ וחמישה מרכזי הפצה. המון שעות ביום היא עובדת, מידי פעם קופצת לחו"ל לישיבות עם ההנהלה.
"בעבר" היא אומרת "לא הגיעו לארץ כל המוצרים, היום אני דואגת שיגיע לכאן כל מוצר חדש."
ישראלים, על פי מירב , הם עם שמרני משהו, מאוד אוהבים את הכלים הפונקציונליים העשויים מפלסטיק משובח אלא שאלה, בניגוד לאירופה שאוהבת צבע, צריכים להיות בצבעים סטנדרטיים, רצוי בכחול ודומיו.
היא מודעת לדימוי הנשי של החברה אותה היא מנהלת ועם זאת "לאחרונה הצטרפו לשורותינו גם מדגימים גברים, הרי מדובר במכירה ומי שיודע למכור ידע לעשות זאת עם כל מוצר.
בעבר פותחו בעיקר כלי אכסון והאישה, שהיית אחראית על המטבח, גם דאגה לקניית הכלים. בתקופתנו אנו עדים להשתלטות גברית אינטנסיבית על המטבח (עיין ערך שפים – כמעט כולם גברים היום) והחברה מפתחת גם הרבה כלי עבודה והכנה. גברים-מדגימים קוצרים הצלחות לא מעטות ואני מקווה לראותם הרבה יותר בין שורותינו."

אני, הילדים והעבודה
עננה קלה מכסה את פניה המחייכות כשמוזכר הקשר ילדים-עבודה. "היו לי יסורי מצפון" היא אומרת "אבל נפטרתי מהם, בלית ברירה. כבת מזל סרטו אני מאוד אימהית, חשובים לי נורא הבית והמשפחה אבל מצד שני לא בטוח שלהיות אמא במשרה מלאה היה עושה טוב לי או לילדים.
אחרי שנולדה ביתי קשה היה לי לחשוב על החזרה אבל שבועיים אחרי שחזרתי לא הבנתי מה עושים בבית כל היום.
העבודה שלי לא קלה אבל אני מאוד אוהבת אותה , מכורה לעשייה, לפעילות עם אנשים. בעזרת הבעל שלי, שמאוד מפרגן ועוזר, אני מצליחה לשלב בית בריא ושעות משרד ארוכות. כן אני פמיניסטית אבל חושבת שנשים לא השיגו עדיין את החופש אמיתי, רצינו שוויון, במקום זה לקחנו על עצמנו ה-כל.
אבא שלי, צעיר בן 56, נפטר השנה ממחלה קשה. מותו שינה לא מעט את השקפת חיי. הוא הזכיר לי שצריך לחיות את הרגע כי הכל חולף כל כך מהר, שרצוי ליהנות מכל רגע שעובר, שבתוך המירוץ הגדול אדם צריך ללמוד לקחת פסק זמן מידי פעם , לנוח, והכי חשוב : כדאי לצחוק המון, חוש הומור הוא פתרון בריא להכל."

מירב ניוונהאוס - תעודת זהות

גיל :32
מצב משפחתי: נשואה +בן(8) ובת (4)
גרה ב: כרכור
ספר: מחבבת מאוד את ספרי רובין שארמה (הנזיר שמכר את הפרארי שלו וכו') וגם ספרים העוסקים באומנות קלאסית יפה.
סרט: כמי שנשואה להולנדי – נערה עם עגיל פנינה
לנקות את הראש : נסיעה של כמה ימים לחוץ לארץ עם בעלי או עם חברה
מה תיקח לאי בודד? לא הייתי מסוגלת להיות שם , צריכה סביבי אנשים כל הזמן
אם לא הייתי מנכלית טאפרוור : הייתי עושה משהו אחר שהיה מריץ אותי יום ולילה.
מסר לנשים: חשוב שאישה תהייה עצמאית ומסוגלת לפרנס את עצמה, שלא תישאר עם גבר שהיא לא רוצה בו בגלל שאין לה את הכסף לעזוב.
מסר לאומה : יש לנו עם נפלא.כדאי לפרגן יותר אחד לשני והחיים יראו אחרת.
על טאפרוור
בתחילת שנות החמישים הקים ארל טאפר, ממציא וכימאי את הכלי הראשון שהיה אטום לאויר ונוזלים. אחת הסוכנות שלו החלה בשיטת שיווק מהפכנית לתקופה: שיווק ישיר מבית לבית הכולל גם הדגמה.
"זו הייתה תקופה בה נשים כמעט לא יצאו מהבית והדגמת הטאפרוור נתנה לנשים את האפשרות לצאת לעבודה נוחה ששכרה בצידה" אומרת מירב. "גם היום מדגימות טאפרוור הן בנות כל הגילאים, נשים המעונינות לשלב בנח בית עם עבודה.
עובדות אצלנו מדגימות וותיקות מאוד (המדגימות כבר 10 שנים) וניתן גם להרוויח סכומים יפים. לחברה מערך תמיכה עצום המלווה את המדגימות והיא גם מאוד מתגמלת, הן בעמלות, הן בציונים לשבח, הן באירועי עבודה. ניתנת גם האפשרות להתקדם ולהפוך למנהלת יחידה תחתיה פועלות הין 5-20 מדגימות.
מדובר במוצרים מוקפדים מאוד, עליהם ניתנת אחריות לכל החיים פשוט כי אנחנו יודעים כמה זמן הם מחזיקים מעמד. לבד מכך הם רבי פונקציות וכדי שניתן יהיה לנצלם כראוי רצוי להדגים את השימוש בהם במקום להניח אותם על המדף."

רוצה לקנות כלי טאפרוור או להיות מדגימה? חייגי 1-800-780-800