שן בינה – לטפל או לעקור?

היא בוקעת אחרונה ולכן לא תמיד נותר לה מספיק מקום בפה. לעיתים היא מפריעה לסגירה תקינה של הפה, לעיתים היא נכלאת ברקמת החניכיים ולעיתים היא נשארת תקועה לגמרי בתוך החניכיים.



יש גם מקרים שהיא בוקעת באופן תקין, אך בשל מיקומה הלא אסטרטגי, היא הראשונה לפתח חורים ורגישות יתר. לא תמיד ברור לנו מתי כדאי לטפל בה ומתי עדיף לעקור.
כלל ברזל הוא ללכת להיבדק אצל רופא השיניים בגיל 18 ולשמוע את דעתו, בעבר נהגו רופאי שיניים רבים לעקור שיני בינה באופן גורף אולם היום רוב הרופאים נוהגים לעקור רק במקרים בהם ישנה בעיה אמיתית.

מתי עוקרים?
1. שן סמפטומטית – הכוונה היא כאשר את\ה מרגישים שישנם כאבים או נפיחות או הפרשה מאזור שן הבינה.
2. עששת – כאשר קיים "חור" מאד עמוק שלא סתימה או טיפול שורש יכולים לתקנו.
3. בקיעת יתר – השן מפריעה לסגירת הפה.
4. פגיעה בשיניים סמוכות – השן נמצאת במנח אלכסוני וגורמת לעששת בשן הטוחנת השנייה או כאשר ישנן תזוזות של שיניים קדמיות עקב "דחיפה" של שן הבינה (למרות שאין מחקרים המעידים על כך באופן חד משמעי.
5. דלקת בחניכיים הסמוכות לשן הבינה הגורמות להתנפחות, ריח רע וכאבים – דבר זה נוצר עקב היתפסות מזון בכיס חניכיים הנמצא מעל השן

ומה אם לא כואב לך כלום?
שן בינה יכולה לגרום לנזק ממשי לשן הסמוכה ללא הרגשת כאב ודבר זה יכול להתאמת רק על ידי צילום רנטגן שהרופא מבצע, פעמים רבות ניתן לראות אנשים הזקוקים לעקירת שן בריאה וטובה שניזוקה עקב הבקיעה של שן הבינה שהרסה אותה או את שורשה.

מי יכול לעקור?
לרוב רופא שיניים שהינו בעל ניסיון בעקירות וכירורגיה דנטלית יכול לעקור את רוב שיני הבינה.

מתי להיזהר?
עקירת שן בינה מחייבת ביצוע צילום רנטגן על מנת שהרופא יוכל להעריך את מבנה השורשים ואת הקרבה לתעלת העצב של הלסת התחתונה או הסינוס בלסת העליונה.אסור לעקור שן בינה ללא צילום הרנטגן – לרוב יש צורך בביצוע צילום פנוראמי הנותן מראה שלם של כל הלסת ואז קל יותר להעריך את מנח השן בלסת ואז לתכנן עקירה נוחה יותר ולעיתים יש צורך בביצוע צילום CT הנותן חתכים של הלסת (הדבר אופייני ללסת התחתונה בעיקר) ובו ניתן לראות את סמיכות השן לעצב הלסת וכך להימנע מפגיעה בעצב שעלולה לשתק את השפה התחתונה.

איך מתמודדים נכון עם עקירה?
1 – ניתן לשים קרח (בתוך מגבת שלא יטפטף) 5 דקות על הלחי ו - 5 דקות לא לשים עקב החשש לכווית קור.
2 – דימום – פעמים רבות הרופא תופר את אזור העקירה אולם אם קיים דימום ניתן לשים פד גאזה על האזור ולסגור את הפה,אם לא מוצאים פד שכזה בבית – ניתן לקחת תיון ,שקיק תה רגיל,וללחץ אותו על האזור.
3 – מזון – ביום העקירה יש להקפיד על אכילת מזון רך וקריר – שאזור העקירה לא יפצע וידמם.
4 – רצון לירוק ? – אסור לירוק רוק או דם ביום העקירה-יש לבלוע וכן לא לשתות בקש – הדבר יוצר וואקום בפה ופותח כלי דם באזור העקירה.
5 – תרופות – יש להקפיד על נטילת תרופות שרושם הרופא או שטיפות פה מיוחדות הגורמות לחיטויי האזור.
6 – צחצוח – למרות רגישות באזור יש לנסות ולצחצחו בעדינות במיוחד כשיש תפרים באזור שנוטים לספוח שיירי מזון עליהם.



*** ד"ר רונן בורדובסקי הוא רופא שיניים, מומחה לאסתטיקה דנטאלית ושיקום הפה ומוסמך לטיפולים מקיפים בהרדמה מלאה.