ספרות - חוד הלב של יואב איתמר אתר נשים s
חברה הרשמה לאתר
היום באתר 28/02/2020
אימייל
סיסמא
פורטל נשים - iWomen
יצירת קשר    |   
דף הבית > ספרות > "חוד הלב" של יואב איתמר
  כתבות אחרונות
חגי וחגית חוגגים את פסח, מאת שירי צוק חגי וחגית חוגגים את פסח, מאת שירי צוק

"העוז והחסד" - סיפור הצלה מופלא בפולין בתקופת השואה

"זמן הלב"- ספרו החדש של צביקה ניר

"אני רוצה לבשל לחברים שלי"

סיפור עם שני שמות סיפור עם שני שמות

"פינגוינלנד", ספר ילדים קסום, מאת שאול אלבז

"גרגוילים 1 - הנוסע בזמן"

  לכתבות הקודמות ליחצו כאן


שתפו בפייסבוק

"חוד הלב" של יואב איתמר

מאת: שוש להב

ל"ב שירים בספר שירה ענוג, שהוציא המשורר הצעיר יואב איתמר, בהוצאת קשב לשירה. הוכיח לאמא שניתן להתפרנס מכתיבה..



משורר מת
"אדם מת -
הוא שם ומצבה.
משורר מת -
מילים חיות של אהבה".

"משורר מת" הוא אחד משיריו היפים, קצרים וממצים של יואב איתמר - משורר צעיר, עורך ספרותי, עיתונאי, מו"ל וכל שקשור בעולם הספר והכתיבה. לאחרונה הוציא ספר שירה בשם "חוד הלב" (בהוצאת קשב לשירה), 32 (ל"ב) שירים פרי עטו ודם ליבו. הוא באמת לוקח ברצינות את נושא השירה.

הוא נולד בחיפה ובגיל שנה, בעקבות שירותו הצבאי של אביו, עברה משפחתו לבאר שבע ולאחר מכן למיתר. יואב מספר בגילוי לב: "חברת הילדים בישוב הייתה קשה לי. היו לי קשיים מוטוריים, לימודיים וכבר מגיל צעיר הרגשתי את עצמי נבדל מהחברה באורח המחשבה, בדעות, ברגישות ובכך שחייתי בעיקר בעולם של מילים. אני חושב שזה היה קשה גם לבני משפחתי שלי. את השיר הראשון כתבתי בכיתה א'. הוא התפרסם בעלון של הישוב ורק משפחתי קיבלה עותק דפוק ממנו. אימא שלי, מורה לספרות, לא האמינה שכתבתי שיר".

המשורר הצעיר נהג להסתגר בחדרו, קורא, בורא עולמות ומחריבם והיו לו מעט מאוד חברים. השינוי בא כשהגיע בגיל 16 למתא"ן - מפעלי תרבות ואמנות לנוער. מצד אחד זו הייתה ברכה, כי סוף סוף פגש "חריגים" כמוהו, מצד שני הם היו הרבה יותר מגניבים, והוא הרגיש כחריג גם בקרב החריגים. אבל בסופו של דבר האינטראקציה איתם תרמה לו ופתחה אותו.

בגיל 17 כתב כעבודת גמר נובלה - אוטוביוגרפיה דימיונית של כתב אנטישמי שחי בתקופת פרשת דרייפוס. "האנטישמיות העסיקה אותי מאוד בנעוריי, אולי בגלל שחשתי גם אני מופלה. הצורך להיפרד ולסיים בדד-ליין היה לי קשה ולכן לא חזרתי אליה מעולם, על אף שקיבלתי ציון מעולה". באותה שנה זכה גם בפרס יובילר על עבודה היסטורית מצטיינת, שעסקה בסטיגמות על העולים בעיתונות בראשית שנות החמישים - בית הספר שלו השתתף בפרויקט 22 וכך במקום בגרות בהיסטוריה כתבו עבודות.

לאחר התיכון הצטרף לעתודה האקדמית ולמד מזרחנות ומסלול שהיה חדש אז - לימודי מדינת ישראל. בצבא שירת במודיעין חיל הים ובחיל החינוך. לאחר הצבא ניסה למצוא את עצמי באזור המרכז ועבד ב"עבודות אידיוטיות". חזר הביתה ללימודי תואר שני וניסה למצוא את עצמו כאדם, ולא רק כעוד בעל תואר. בסופו של דבר הכיר את אשתו.

במהלך לימודי התואר למד גם עריכה ספרותית, הנחיית קבוצות, משחק בתיאטרון החדר, עשיית קולנוע דוקומנטרי בסדנה של גיא דוידי, תסריטאות ולאחר סיומו, מחזאות. על עיסוקיו הוא מספר: "בחמש שנות קיום העסק שלי, ערכתי 40 ספרים, תרגמתי שניים, עבדתי בסוכנות תרגום, ומצאתי את עצמי מעורב בחיי אנשים בצורה שגורמת לי להיות מאושר בכל יום שאני מתעורר".

איך הגעת להיות משורר?
"נגעתי בזה קודם, ההתנסות הראשונה הייתה בכיתה א', אחר כך בדרך לעומתית הרגשתי שאני יכול ליצור שירה טובה יותר מהשירה שנכתבה סביבי בגיל 16 ונתפסתי לזה. מי שהדריכה אותי וכפי שאמר יואב רוזן "הרגילה אותנו ליותר מדי טוב" הייתה ליאת קפלן, שנתנה לי את השיעורים הראשונים, אחר כך עברתי בשלל כיתות כתיבה, הליקון, משיב הרוח, גם סדנאות פרוזה, ומכל אחת לקחתי משהו, אני חושב שהתרומה המשמעותית בשנים האחרונות הייתה העבודה עם רפי וייכרט בהוצאת קשב, שהביאה אותי למחוזות שלא הייתי מעלה בדעתי שאגיע אליהם מבחינת שירה. זה גם ממלא אותך בענווה, הידיעה שיש כל כך הרבה משוררים טובים בעולם שיכולים לפתח קריירה, לזכות בפרסים, למכור המוני ספרים, להופיע בפסטיבלים, ורוב הסיכויים שלא תדע אפילו כיצד הם השפיעו על תודעתך."

מהם מקורות השראתך?
"אני מאוד אוהב אגדות, סיפורים, מיתוסים, אבל המציאות וחוויות היומיום עושות לי את זה, והאופן שבו אני מעבד אותן. ואהבה. בעיקר אהבה."

יש משוררים נוספים שאתה חש חיבור אליהם?
"מלכתחילה מאוד חשתי חיבור לאלתרמן ובני דורו. אחר כך במשך שנות לימודי השתדלתי לקחת משוררים שלא התחברתי אליהם, או שהיו רחוקים ממני כמו רטוש ואצ"ג, ולנסות להבין אותם לעומק. אני חושב שבניגוד למי שהייתי, נעשיתי מאוד סלחן ומקבל, אבל אני משער שלו הייתה לי בחירה חופשית, הייתי חוזר שוב ושוב ל"על הנפש הצמאה" של תמיר גרינברג, פגיס, אי. אי. קאמינגס, הנס מגנוס אנצנסברגר ואמילי דיקנסון, כי הם משוררים את החוויה שלי."

בחרת לכריכת הספר (האחורית) את השיר "אכילס והצב". למה דווקא הוא?
"אני משער שזה קשור בחוויות שהיו לי עם השיר הזה, שנכתב בגיל מאוד צעיר, כשבאמת חשתי שאני נסחף על ידי כוחות גדולים ממני, וגם בגלל שזה שיר שאנשים לא נשארים אדישים אליו. הוא נכתב בהשפעת פגיס, אבל יש כאלה שטוענים שהוא גם שיר שימבורסקאי (המשוררת הפולניה, שימבורסקה). משורר צריך לגרום לך לחשוב, ואני חושב שזה מסוג השירים שנותן מפתח לעולמי."

מה תוכניותיך לעתיד?
"יש לי הרבה רצונות ורעיונות, לפעמים יותר מדי, אבל הדבר שהכי חשוב לי כרגע, זה לנסות ליצור את הוצאת הספרים של העתיד, להוכיח שלתחום הספרים יש תוחלת. אני עובד על מספר מחזות ויוזמות עסקיות - תרבותיות. אימא שלי אמרה לי שלא אוכל להתקיים מכתיבה, ואני שמח להפריך זאת מדי יום ביומו."

מפני שאנו מצויים ערב בחירות, לא יכולתי להתאפק ואני מצטטת שיר קצר נוסף מספר השירה "חוד הלב" שכתב יואב איתמר:

צוואתו של פוליטיקאי צעיר
"למי שלשונו כל היום מצחצחת חרבות,
לא נותר זמן לאהבה.
למי שלשונו כל היום בודה מליבה,
לא נותרה יכולת אהבה".

(*צילום: טוני וולקוביצקי)



נוצר: 12/4/2012 7:57:00 AM
עודכן: 12/4/2012 8:01:00 AM

זכויות נשים גרסה להדפסה בעיקר נשים שלח לחבר
רק נשים