תיאטרון דימונה מציג את "דינה", מחזה מאת חנה אזולאי הספרי ובכיכובה, בבימויו של רוני ניניו. אקטואלי במיוחד בחודש המאבק באלימות נגד נשים
חנה אזולאי הספרי היא יוצרת רב תחומית מוכשרת ואותנטית. יש לה אמירה חברתית, ועתה היא חוזרת עם ההצגה "דינה". לצפות ב"דינה" זו חוויה שמכה בבטן הרכה. לצפות בהצגה זו בהקשר ל'חודש המאבק באלימות בנשים', עושה אותה רלוונטית, אקטואלית, כואבת, נוגעת ומעוררת מחשבה, במיוחד. וגם מעוררת לעשות משהו! לעשות ולמנוע!!
מדובר בהצגה "דינה", המועלית בתיאטרון דימונה, שנכתבה ע"י חנה אזולאי הספרי ובוימה בידי רוני ניניו. את הדמות הראשית מגלמת הספרי עצמה ולצידה צוות שחקנים מצויין. בסיום ההצגה הספציפית בה צפיתי, התקיים דיון נוקב אודות אלימות, בעיקר אלימות כלפי נשים (ונשים במצוקה) והטיפול בנוער בסיכון (בעיקר נערות). משתתפות הדיון, כל אחת מומחית בתחומה העלו דברים מעוררי זעקה. חלר מהמסקנות עליהן הסכימו כל משתתפות הפאנל היה: חינוך מגיל רך, להבנת הנושא, למניעת אלימות באשר היא ולהתנהגות מכבדת כלפי כל המיגדרים. ועוד הצעה: להביא הצגה זו לבתי הספר - בני הנוער החשופים לסיפורי אימה אלו, יבינו את המסר בהצגה ונקווה שגם יפנימו.
העלילה:
דינה, אישה בת 51, פועלת רווקה, שנאלצת לצאת לפנסיה מוקדמת בשל מחלה. בדידותה הגדולה וחשבון הנפש שהיא עושה בעקבות המחלה, מחזירים אותה לגיל 15 ולילד שילדה ומסרה לאימוץ. היא מוקפת בשלושה אחים שמנהלים אותה, את חייה ואת חשבון הבנק שלה (בעיקר האח הבכור), אך מרגישה בודדה.
מול עינינו היא אט אט מתפכחת ו'מתבגרת'. הרצון העז לאתר את הבן שמסרה לאימוץ והצורך לבקש את סליחתו לפני מותה, לא מניח לה. היא מחליטה לעשות סרט על חייה, למקרה שהילד יבקש להכיר אותה פעם. תוך כדי מעבר בתחנות חייה, אנחנו נחשפים להיסטוריה המשפחתית ולתנאים הסביבתיים שהביאו להריון בגיל כה צעיר, להתנהגות "המתמסרת" שלה לגברים שהיא מכירה, לחשש העמוק הטבוע בה מפני אלימות וכוחניות. משפחה זה לא תמיד פיקניק..
ההצגה משרטטת פרופיל של נערה בסיכון, שחוותה נטישה ובגידה של המבוגרים האחראים לה, והפכה לאישה בודדה ו"מפוספסת". כיום אנו נחשפים למקרי ניצול של נערות באופן יומיומי כמעט, הם צועקים אלינו מכל אמצעי התקשורת. ההצגה חושפת אותנו להרבה "דינות" שנמצאות איתנו ובסביבה הקרובה לנו. ההצגה מעוררת למודעות ומעודדת חשיבה מעמיקה על אופן הטיפול והמניעה של מקרים כאלה.
כאמור, בסיום ההצגה התקיים דיון מעמיק על מקומן של נשים בחברה שלנו.
משתתפות הדיון:
מנחה: ד"ר מרב סדי-נקר - סוציולוגית וסופרת זוכת פרס ספיר לספר ביכורים
ח"כ עאידה תומא סלימאן - יו"ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי
רונית לב-אורי - קרימינולוגית וויקטימולוגית, מרכזת פרוייקטים מיוחדים ב"בית רות" עמותה לנערות בסיכון
ד"ר ענת גור - מומחית לנשים במצוקה וראש המרכז "חכמת נשים" לייעוץ והעצמת נערות
שחקנים ומשתתפים:
שחקנים: חנה אזולאי הספרי, דני שטג, חיים זנאתי, סתיו בנית, אורלי טובלי, ויקטור סבג, ויטלי פודולסקי.
עיצוב תפאורה ותלבושות: ארנה ברנט שמעוני, שי אהרון
תאורה: רוני כהן
עיצוב וידיאו: נירי לוי
משך הצגה: שעה ועשרים.
(צילום: שעיה פיירברג; שוש להב)