תערוכה חדשה לאמנית, נורה סטאנצ'יו, במוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן

נורה סטאנצ'יו (בעברית הפך ל – סטאנשו) נולדה וחיה ברומניה הקומוניסטית עד גיל 30. מינקותה ועד סמוך ליציאתה מרומניה היא הסתירה את דבר יהדותה והייתה מעורה בחברה הנוצרית – חילונית. את רוב שנותיה ברומניה העבירה תחת שלטון הברזל הקומוניסטי ורק בשנת 1982 קיבלה היתר לעלות ארצה.

ההגירה מרומניה לישראל עקרה את לשונה של נורה (אליאונורה) סטאנשו (סטאנצ'יו).
היא, שידעה להתנסח בשפה גבוהה, מורכבת, רגישה ועשירה, מצאה את עצמה נבוכה, אילמת ומוגבלת בשפה העברית שאותה רכשה כעולה חדשה.
אולם כאשר החלה לצייר בישראל, השפה החזותית החזירה לה את היכולת להביע את חוויותיה מתקופת הקומוניזם ואת ההיקלטות בארץ החדשה. כיום מציגה נורה תערוכות בארץ וגם ברומניה.

ומה הסיבה למסיבה?
לאחר מס' עשורי יצירה ושינויים, חונכת נורה תערוכת ציור חדשה במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן העונה לשם: "מאיאסטרה".

אוצר: פרופ' חיים מאור
פתיחה: יום חמישי, 07.05.2015 בשעה 19:30

ואוצר התערוכה מסביר לנו: "ציורי הדיוקנאות העצמיים, ציורי טבע-דומם והציורים עם דימויים של הציפור הרומנית המופלאה, מאיאסטרה, שנורה סטאנשו מציירת מזה כשני עשורים, ממחישים מרכיבים שונים בזהותה כאישה וכמהגרת בעלת זהות היברידית.
ציורי הדיוקנאות מאפשרים לה לנוע בזמן ובמקום, ללבוש ולפשוט זהויות, לחשוף ולהחצין משמעויות.
המקור לדמויות הוא דיוקנה העצמי, אבל הן אינן היא. אלו נשים מומצאות, בדיוניות, שיש בהן השתקפות מוקצנת או מוגזמת של האמנית או ביטוי למשאת נפש או פנטזיה שלה.
בחלק ניכר מן הציורים פניה מצוירות מאחורי או בתוך דגמים דקורטיביים מורכבים. הדגמים הדקורטיביים מזכירים רקמות ותחרות מארץ מולדתה, רומניה.
המסך/וילון משמש כקוד חזותי המסגיר את הזהות המצוירת. הדגמים הדקורטיביים הם גם 'תמונות נפש' אשר צפות ועולות מן הפְּנִים אל הפָּנִים, מחצינות ומקצינות הלכי רוח, תחושות, זיכרונות, חלומות, געגועים ורגשות."

מאיאסטרה היא שמה/כינויה של ציפור סמלית או אלגורית במיתולוגיה הרומנית. נורה סטאנשו מזדהה עם המאיאסטרה כי ברומניה היא נחשבה ל"ז'ידנקה" (יהודונת) - ציפור שונה ו'אחרת'.
כשהגיעה לישראל היא הפכה ל"רומנייה", ציפור זרה שהתעופפה מהרי הקרפטים ומן המטרופולין-הבירה בוקרשט וצנחה לחולות הנגב הצפוני לעיר הפריפריאלית, אשקלון.

עוד ממשיך מאור ומסביר כי "גם בציורי טבע-דומם של נורה סטאנשו כלי הפורצלן, הבגדים המסורתיים, ספרי השירה והשטיחים משמשים אותה כחפצי-זיכרון טעונים וכשאריות מזהות אחת אשר מתערבבים עם הזהות האחרת. הדימויים המסורתיים, הטקסטים ברומנית או מקטעים מתוך איקונות נוצריות אותודוקסיות, הם דרך נוספת לחיבור המרתק של חלקי הפאזל בזהות הכפולה של מי שחיה בתוך שתי תרבויות."

בשנים האחרונות מרשה לעצמה נורה סטאנשו לעלות לרגל לאתרי ילדותה ובגרותה. שם - היא מלקטת שרידים מתקופה שונה ואחרת מזו של ההווה הרומני. שוב ושוב היא מחפשת בין השרידים את מראות הרפאים שנעלמו ואינם (למשל, בסרטי הווידיאו שהכינה – ביניהם: "התחנה", "הסתכל מסביב" ו"הגלקסיה הרומנית").
הגלקסיה הרומנית שהכירה התנפצה ורסיסיה התלכדו לגלקסיה חדשה אשר נעה בחלל אחר, ביקום מקביל לזה שבו היא חיה כיום או בו היא חיה בעבר.

בשיחה אישית עם האמנית, סיפרה לי קצת יותר על חייה והתהליכים שעברה עד היום.

עד גיל 30 בו עלתה לישראל, עבדה במשרד ממשלתי ברומניה ולמדה אומנות בצעירותה.
כפי שנהוג לחשוב ולהגיד לילדים או למתבגרים ברומניה, גם לה אמרו ההורים כי "אומנות זה לא מקצוע...." ולכן לא יכלה להתמיד אז באהבתה הגדולה.
לפני שעלתה לישראל, עשתה צעד מאוד "עקום", לטענתה, והתחתנה עם בן זוג לא נכון שראה גם הוא באומנות דבר פסול. ולכן גם בגללו לא יכלה לצייר. "חשבתי שלאחר שאתחתן אוכל לעשות דברים שאני רוצה ואוהבת, אך טעיתי".
נורה עלתה ארצה איתו וחוותה תקופה ארוכה כל הזמן תחושת פחד תמידית. פחד לא מוסבר ממשהו או ממישהו. רק סביב גיל 40 ולאחר תהליכים שעברה עם עצמה, הבינה שהתבגרה מספיק, שמשהו השתנה ועשתה את הצעד המשמעותי של הגירושין. חודש לאחר מכן, החלה לצייר.

איך זה קרה?
"חברתי הישראלית הראשונה שהייתה מנהלת האולפן בו למדתי, נתנה לי את כן הציור הראשון שלה וגם הציעה לי להצטרף לקבוצה שלמדו במכללה באשקלון תולדות האומנות.
בנפרד הקבוצה גם הייתה מציירת והאנשים היו מקבלים ביקורת ע"י אמן פעם בחודש על עבודותיהם. כך הייתה תחילת הדרך שלי."

בינתיים, צירה בבית.
"אחד המורים שלי היה חיים מאור שהרצה באוניברסיטת בן גוריון", היא מוסיפה. "באיזשהו שלב פניתי לאוניברסיטת בן גוריון ולמדתי אסתטיקה באומנות, וכך אט, אט התחלתי להשתלב בסצינת האומנות המקומית.
בכלל, לכל תהליך הקליטה שלי בארץ וההשתלבות שלי בחברה, הייתה השפעה גדולה מאוד – הן פנימית והן בביטויה החיצוני".

פרטי קצת על השם שבחרת לתערוכה...
"בחרתי בשם לתערוכה שמציינת את המטמורפוזה הפנימית שלי כתנאי לשינוי או התחלה. מסתבר כי לתרבות ולמסורת הרומנית יש השפעה משמעותית ביצירותיי אבל בהתנגשות עם המסורת והתרבות הישראלית, הן משתלבות וכך נוצרת השפה האומנותית שלי.
כאשר אני מציירת טבע דומם או פורטרט, בצורה כזו או אחרת אני ממחישה באופן חזותי את זהותי כאישה. הציור מאפשר לי להתגעגע ולאהוב.
מבחינתי, הצגת העבודות שלי היא כמו פריסה של קלפי טארות... אני "פורסת" אותם וניתוח המשמעות שלהן הוא כבר בעיני המתבונן".

מהו הדבר הכי טוב שקרה לך ברומניה?
הילדות .
הייתה לי ילדות מוקדמת בשנים בהם טרם היה הקומוניזם או לפחות לא בצורה שחשתי אותו מאוחר יותר. גדלתי עם קבוצה של ילדים שהיו כל הזמן ביחד, בחבורות הממציאות משחקים – כל אחד בהתאם לכישורים שלו. היינו תופרים תחפושות ומעלים הצגות בבתי החברים. ממש כמו בסרטים. היינו ממציאים עזרים טכנולוגיים כדי להיות "בקצב אחד" עם התפתחות הקולנוע. נהגנו לעשות בחירות פנימיות בין מי שבקבוצת הציור ומי בקב' המשחק. אני הייתי בשתיהן. היופי הזה שבביחד נשאר חקוק בזכרוני ובליבי.
ברצוני לציין גם שהתגוררתי בשכונה עם אוכלוסיה טובה ומעורבת בסמוך לאחד הפארקים היפים בבוקרשט (צ'ישמיג'יאו)."

מתי בפעם האחרונה הצגת מעבודותייך ברומניה?
"בסתיו הוצגה תערוכה שלי באחד מהמוזיאונים הגדולים בבוקרשט.
במהלך שהותי שם צילמתי גם סרטונים תיעודיים. אחד מהם אשר יוצג בתערוכה כאן בר"ג נקרא: "להסתכל מסביב" והוא זה המתחקה אחר זיכרונות ילדותי באזור בו גדלתי."

מה הקטע עם השם? נראה שקיים פער בין שמך המקורי הרומני לשמך בישראל?!
"נכון. אני נולדתי כלאונורה סטאנצ'יו וכאשר הגעתי לישראל, הפקידים לא ידעו איך לכתוב או להגות נכון את שמי, ואז בתהליך הקליטה לאונורה הפך לנורה ושם משפחתי המקורי הפך לסטאנשו. מביך קמעה מבחינת הפקידים אך עם הזמן הבנתי שזוהי תופעה שחזרה על עצמה עם עולים ממקומות שונים שהגיעו לישראל".

האם הצלחת כל השנים להתקיים מהאמנות לבד?
"לא לגמרי ועל כן, רכשתי לעצמי מקצוע חדש נוסף ופניתי למקצועות היופי."

מעבר לכל מה שמייצגת תערוכה ספציפית זו עבורך, מהו מקומו של הציור בכלל בחייך כיום?
"הציור מהווה כיום את מהות קיומי. דרכו אני מותחת את גבולות המעש לכדי משיחת המכחול בין פנטזיה למציאות, בין מאווים לתוצאות שקרו בפועל. מבחינתי הציור הוא המעוף והחירות האמיתית שלי... ממש כמו הציפור".

למי שמעוניין לצפות בסרטונים של נורה, ניתן להגיע אליהם ע"י הקשת שמה ביו טיוב או תחת המילים: ROMANIAN GALAXY.

תערוכה ראויה ומעניינת – מומלץ להגיע ולהתרשם !

מוזיאון אומנות רמת גן
רח' אבא הלל 146 – ר"ג
טלפון : 03-7521876

(* צילומי הציורים: יח"צ)