אוסקר 2012 – מה מחכה לנו הלילה?

השטיח האדום כבר ממוקם, הפסלים הגדולים של הדוד אוסקר המוזהב כבר מוצבים להם בשיירה בכניסה לאולם 'קודאק' המפואר, ההימורים בשיאם והכוכבים כבר על כדורי הרגעה בין המדידות האחרונות לשמלות והטוקסידו לביו טיפולי היופי שיגרמו להם בשני לפנות בוקר (שעון ישראל) לחייך למצלמות מכל רחבי העולם.

אך מה באמת התרחש השנה בקולנוע המצדיק כתבה מקדימה לערב הנוצץ של תעשיית הסרטים?
התרפקות על העבר!

מסתבר שהשנה מועמדים ומצליחים דווקא הסרטים המזכירים לנו את הקולנוע בתחילת דרכו בראשית המאה הקודמת. הומאז'ים לתקופת הסרט האילם וכוכביו, ערגה לאופנת הצ'רלסטון והתרפקות על ימי הזוהר והתמימות שאפיינו את הימים ההם.

החל מסרטו המופלא של מרטין סקורסזה, "הוגו", המועמד ב – 11 קטגוריות ומחזיר אותנו לשנות ה – 30 של המאה הקודמת ואף לראשיתה עם הומאז' לאחד מחלוצי הסרט האילם, דרך "הארטיסט" המתחרה הרציני שלו עם 10 מועמדויות על תקופת הסרט האילם, "סוס מלחמה" עם 6 מועמדויות המתאר סיפור חברות הירואית על רקע מלחמת העולם הראשונה ועד ל"חצות בפאריז" של וודי אלן המחזיר אותנו גם כן לאותם הימים. ויש גם את "העזרה" ו"עץ החיים" המציגים התייחסויות חברתיות יותר במהותם.

כולם מתרפקים על הקלאסיקה של פעם, מביאים סיפורים על דמויות פורצות דרך באומנות, ברוח ובחברה ואולי מנסים לרמוז לנו שלעידן התמימות ההוא היה משהו שאפשר רק ללמוד ממנו?!

זאת ועוד: הבחירות של סרטים מועמדים באקדמיה האמריקנית מביעות את הלך הרוח של התעשייה כולה. תעשייה שלצד המיליונים שהיא מגלגלת מסרטים עתירי אפקטים, עדיין מנסה להביא לקדמת הבמה דמויות מונומנטאליות שייצגו חדשנות מחשבתית, ראשוניות, ערכים, עקרונות, לקחים והסתכלות עמוקה פנימה – רובם מאפיינים החסרים היום במציאות הסוגדת למהיר והמיידי, לכסף ולזוהר שלאוו דווקא מגובה בתוכן וערך.

אם בשנה שעברה הוליווד החליטה ללכת על סיפור אישי נוגע ללב, הרי שהשנה היא בוחרת בסיפורים שנראים, נשמעים ומזכירים את 'תור הזהב' של הכוכבים. את ההערכה לאפקטים היא משאירה יותר לקטגוריות הטכניות ומתמקדת בקשת רחבה של נושאים כאשר זה מגיע למועמדים על 'סרט השנה'.

עוד רגעי מתח מקומיים יירשמו כאשר בקטגוריית שחקן המשנה יתחרו שני שחקנים וותיקים בני אותו הגיל : כריסטופר פלאמר ("בגינרס") למול מקס פון סידוב ("קרוב להפליא ורועש להחריד") עם סיכוי ניכר לפלאמר. מי שעשוי להתאכזב כאן ובגדול הוא דווקא קנת' בראנה המגלם ב"השבוע שלי עם מרילין" את לורנס אוליבייה בחן רב. בראנה שמאז ומתמיד העריץ את אוליביה וקיווה להיות יורשו, מפספס את ההזדמנות להגשים חלום L

בקטגוריית השחקן הראשי עשוי להיות קטע עדין או אולי מביך קמעה. ראשית מתחרים על הפרס שני החברים הטובים: בראד פיט וג'ורג' קלוני. פיט עושה תפקיד טוב מאוד ב"מאניבול". לא יודעת אם הכי טוב שלו אך מספק את הסחורה. קלוני רק משתבח עם השנים ונותן הופעה נהדרת ב"היורשים" ובין שחקנים רציניים וותיקים למדיי כמוהם משתרבב לו השחקן של "הארטיסט" ללא שום סיבה מוצדקת בעליל! אז מה אם הוא יודע לחייך ולקרוץ? שום רגע במהלך המשחק שלו בסרט לא מצדיק מועמדות לאוסקר. יש מקרים בהם הוליווד מעניקה פרס לשחקן גם אם לא על תפקידו הטוב ביותר אך לאחר שנים רבות של עבודה או מספר מועמדויות רב (מדיי). כאן לא המקרה. וכאן אני באה ושואלת בתמיהה את האקדמיה איך התפספס שחקן יוצא מן הכלל כמו ריאן גוסלינג??? ועוד בשנה שהוא שיחק בשני סרטים מעולים: "גם "דרייב" שהצליח להתברג רק בקטגוריות הסאונד וב"משחקי שלטון" של קלוני שמשום מה לא הצליח להתברג בכלל.

גם בקטגוריית האיפור התחרות לא תהיה פשוטה: בין מארק קולייר שהפך את סטריפ לגב' תאצ'ר מושלמת לבין הצוות של ניק דאדמן האחראי על איפור הדמויות המעולה בסרט האחרון מסדרת הארי פוטר.

בקטגוריות התלבושות והעיצוב האומנותי יש השנה היצע מכובד על אף שלאור הרעש התקשורתי סביב ה'ארטיסט' כבר די ברור שיעניקו לו את הפרסים ואם זה גם יזלוג למישהו אחר, אני – באופן אישי – אשמח מאוד.

שלא תבינו לא נכון: אין לי אנטי מובנה כלפי 'הארטיסט'. אני פשוט חושבת שהגזימו בהערכה אליו. הוא נראה יפה, העיצוב האומנותי אמין, הוא הומאז' אבל כאן בערך נגמרות מבחינתי האיכויות האמיתיות שלו. על פני מועמדים ושחקנים אחרים בתעשייה, איני חושבת ששחקניו מצדיקים מועמדות .

אבל הטענה היא כלפי מי שהחליט להעניק לו את המספר הרב של קרדיטים וסחף אחריו כמו עדר את כל העולם. השאר הוא כבר בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה".

אגב, אם בשנה שעברה היו מועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר עשרה סרטים, השנה יש "רק" תשעה. למה? ככה!

ולסיום, איך לא נתייחס לקטגוריה שאותנו מעניינת יותר מכל האחרות : הסרט הזר.
מצד אחד יש את סידר המוכשר עם יצירתו המושלמת והמעניינת, "הערת שוליים", מצד שני יש את הסרט האיראני, "פרידה" שהוא דרמה קורעת לב שאם לא הייתה איראנית, הייתי מכנה אותה "סרט תורכי" בהגדרה הסלנגית.
ו... יש גם צד שלישי והוא הסרט הפולני של הבימאית המאוד מוכשרת, אגניישקה הולנדר, "בחשיכה". ההתמודדות הנראית לעין היא בין הסרט הישראלי לאיראני ואני מקווה שברור לכולם למי מחזיקים כאן אצבעות!

טקס האוסקר ישודר בלווין בלילה שבין ה – 26 ל – 27.
החל מהשעה 01.00 ישודר בערוץ YES1 השטיח האדום והחל מהשעה 03.00 ישודר הטקס ב LIVE בכל ערוצי הסרטים במקביל.
לכל מי שמתכנן 'לילה לבן' – שתהיה צפייה מהנה ולכל מי שמחכה לגרסה המקוצרת, הערוכה והמתורגמת, ייאלץ להמתין לשלישי בלילה.

שיהיה בהצלחה !