חדש!! 'לילות שאן' הפרויקט האורקולי הלילי הרביעי בגודלו בעולם והיחיד מסוגו המוקרן באתר עתיקות תחת כיפת השמיים!

פרויקט המופע הלילי "לילות שאן" ייחנך החודש בהשקעה של 10 מיליון ₪ בגן הלאומי בית שאן. יוזמי הפרויקט - רשות הטבע והגנים, עיריית בית שאן ומשרד התיירות באמצעות החמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות). "לילות שאן" הינו הפרויקט הרביעי מסוגו בעולם מסוגו והראשון בעולם הממוקם בשטחי חפירות ארכיאולוגיות תחת כיפת השמיים!



"לילות שאן" – יהיה פעיל תשעה חודשים בשנה, בשעות הלילה הקרירות באזור בית שאן. זוהי חוויה רב חושית המשלבת הליכה בין רחובות העיר העתיקה, סקיתופוליס. בעלת העוצמה על עמודי השיש, רחובות האבן המסותת, בתי המרחץ מקדשים ופסיפסים, תוך צפייה במיצגים אורקוליים מעשרות מקרני ענק על גבי העמודים, החומות והתל מעל האתר, צפייה בחזיונות וירטואליים אחרים, הכוללים צלילים וקולות, סיפורים ושירים, המתארת בחוויה כוללת אחת גדולה- את הנעשה בעיר בית שאן הישנה לאורך אלפי שנים, כולל חווית רעידת האדמה שהיתה בעיר וחרבה אותה.
"לילות שאן"- הינה חוויה ייחודית ובלעדית בישראל- המתאימה לילדים ומבוגרים, ישראלים ותיירים.
המופע רנדומאלי והקהל מוזמן להצטרף למהלך הסיור בכל נקודת זמן ולנוע באופן חופשי באתר.

לצורך המיזם יובאו לארץ סקרולרים- מקרנים משוכללים, בכדי ליצור הקרנה מקיפה בכלל שטחו העצום של הגן הלאומי ובמיוחד לצורך ההקרנה המסובכת של חלק מהמיזם על התל המתנשא מעל שרידי העיר הרומית ביזנטית. הפרויקט העצום, שמנוהל ע"י משרד התיירות, עירית בית שאן ורשות הטבע והגנים, הינו חלק מתכנית האב לפיתוח תיירות בבית שאן, שמטרתו ליצור כוח משיכה לעיר והאזור. המופע מיועד לתיירות חוץ ופנים כאחד, ויעניק למבקרים חוויה ייחודית בשעות הלילה הקרירות והנעימות, ואמור להוות עוגן תיירותי כלכלי לעיר.

לפני כ- 20 שנה החלו משרד התיירות והחמ"ת, רשות הטבע והגנים, קק"ל, עיריית בית שאן ורשות העתיקות בחפירות יזומות בגן הלאומי בית שאן, המשתרע על שטח של 1,500 דונם (רבע משטחה של העיר בית שאן). שרידי העיר שנהפכו ועבודת השימור, השחזור והפיתוח הפכו את הגן הלאומי לפרויקט תיירותי מוביל במדינת ישראל. בחפירות נחשפו שרידי עיר רומית ביזנטית: תיאטרון, אמפיתיאטרון, בתי מרחץ, מקדשים, רחובות ועוד. העיר חרבה ברעידת אדמה בשנת 749 לסה"נ.
מעבר לעבודות הפיתוח הנרחבות שנערכו בגן הלאומי, נבנה בית הארחה ושופץ מבנה הסראייה - בית המושל התורכי מהמאה ה- 19 כמרכז מבקרים. בפרויקט בית שאן הושקעו סך הכול כ- 200 מיליון ש"ח. משרד התיירות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות השקיע כ- 120 מליון ש"ח והיתרה ע"י גופים נוספים.

לילות שאן" פתוח לקהל הרחב- בימים ב' , ד', ה' ומוצ"ש
מחיר כניסה למופע לילות שאן – 40 ₪ למבוגר, 30 ₪ לילד
http://www.parks.org.il/

גן לאומי בית שאן- מידע כללי

יישובה של בית שאן החל באלף החמישי לפני הספירה על התל המתנשא מדרום לנחל חרוד, בלב אזור פורה ושופע מים ובצומת של דרכים ראשיות.
בתקופה הכנענית המאוחרת (המאות 12-16 לפה"ס), נקבע בתל מושבו של השלטון המצרי בארץ.
על פי הנאמר במקרא, שבטי ישראל לא הצליחו לכבוש את בית שאן הכנענית. לאחר הקרב בגלבוע תלו הפלשתים את גופות המלך שאול ובניו על חומת העיר.
דוד כבש את בית שאן יחד עם מגידו ותענ"ך, ובימי שלמה נכללה העיר במחוז המנהלי של העמקים. המקום חרב בשנת 732 לפה"ס, עם כיבוש צפון הארץ בידי תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור.
העיר יושבה מחדש בימיו של אלכסנדר מוקדון, במחצית השניה של המאה הרביעית לפנה"ס. המתיישבים החדשים יסדו במקום פוליס (עיר מדינה) ובמהלך השנים בנו בה את כל המאפיינים של התרבות העירונית ההלניסטית במזרח: רחובות מעוטרים בעמודים, מקדשים, תיאטראות, שווקים, בתי מרחץ ומזרקות מים.
בתקופה ההלניסטית נוסדה כאן העיר שנקראה ביוונית ניסה – סקיתופוליס. המסורת מספרת כי דיוניסוס, אל היין, קבר במקום את אומנתו ניסה ויישב בעיר את הסקיתים, בני השבטים מדרום רוסיה שהיו מבני לווייתו. גילוי פסלו של דיוניסוס בחפירות בעיר מלמד שפולחן דיוניסוס אכן רווח בעיר.
בשנת 107 לפני סה"נ כבשו החשמונאים את סקיתופוליס. תושבי העיר, שהועמדו בפני הברירה להתגייר או לעזוב את העיר, בחרו לצאת לגלות. היהודים שהתיישבו בעיר מחדש החזירו לה את השם בית שאן. העיר שבה לידי הנוכרים לאחר הכיבוש הרומי בשנת 63 לפה"ס. היא נכללה בין ערי הדקפוליס והייתה העיר החשובה בצפון הארץ.
בעת המרד נגד הרומאים, בשנת 66 לספירה, נרצחו היהודים תושבי העיר בידי שכניהם. הרומאים החזירו את העיר לידי תושביה הקודמים ושמה שונה שוב לסקיתופוליס. בימי הקיסר הדריאנוס (117-138 לספה"נ) התפתחה העיר מאוד, ולשיא פריחתה הגיעה לאחר מרד בר כוכבא, בימי שלטונם של הקיסרים אנטוניוס פיוס (138-161 לספה"נ) ומרקוס אורליוס (161-180 לספה"נ). בתקופה הרומית ישבו בה אזרחים פגאנים ולצידם יהודים ושומרונים. העיר פרחה והתרחבה והוקמו בה מבני ציבור ושלטון מפוארים, שצוינו בכתובות ועוטרו בפסלים.
לאחר הכרזת הנצרות כדת הרשמית של האימפריה, במאה הרביעית לספה"נ, השתנו סגנון החיים והארכיטקטורה בעיר. האמפיתיאטרון, זירת קרבות אכזריים בין גלדיאטורים וחיות טרף, נזנח. לעומת זאת המשיכו לפעול התיאטרון, בית המרחץ והמזרקות. למרות שבבית שאן נבנו אז כנסיות, מרכז העיר שמר על אופי פגני, החלפת המקדשים הפגניים והבסיליקות בכנסיות נעשתה באיטיות.
בשנת 409 לספה"נ חילק הקיסר תיאודוסיוס את ארץ ישראל לשלושה מחוזות. בית שאן הפכה לבירת המחוז השני – פלסטינה סקונדה – מחוז שכלל את עמקי הגליל ואת עבר הירדן המזרחי בתקופה הזו. שטחה של העיר עמד על 1,300 דונם ואוכלוסייתה הגיעה למספר שיא של 40-50 אלף תושבים. העיר הפורחת התפרסמה במיוחד בתעשיית הפשתן שלה.
לאחר הכיבוש הערבי, במחצית הראשונה של המאה ה- 7 לספירה, ירדה בהדרגה העיר מגדולתה לטובת טבריה ותושביה נתמעטו. בשנת 749 התרחשה באזור רעידת אדמה, שגרמה לחורבן עיר. תוצאות רעש האדמה – הרס ומפולת של מבנים – מתגלים בכל שטחי החפירות. השם סקיתופוליס נשכח והמקום נקרא בשם ביסאן, רמז לשמה הראשון.
בתקופה העבאסית נבנה על גבי הריסות יישוב בעל אופי כפרי, בימי הביניים התרכז היישוב על הרמה שמדרום למרכז העיר ובתקופה הצלבנית נבנתה מצודה ממזרח לאמפיתיאטרון שחרב.
לאחר קום המדינה, החלה בית שאן להתבסס עד שנהפכה לעיר. גאוותה של העיר על השרידים המרשימים של העיר הקדומה, הנחשפת בליבה. גם לעיר חוזרים החיים. בעקבות עבודות שימור ושיחזור אדירות, מתקיימים בתיאטרון העתיק וברחובות העיר העתיקה מופעים רבים ומיוחדים.
במהלך שנת 2003 יוכנס לאתר רכב מיוחד להסעת נוסעים במסלול היקפי עם מספר תחנות בנקודות המרכזיות של העיר.

בין האתרים המרכזיים בגן הלאומי בית שאן נמצא את תל בית שאן. התל של בית שאן המקראית מתנשא לגובה 50 מטרים מעל סביבתו כשמראש התל נראים היטב נופי בקעת בית שאן והעיר הגדולה שלמרגלותיו, התיאטרון המפואר, שהכיל 7,000 מקומות ישיבה ונבנה בתקופה הרומית, בית המרחץ מהתקופה הביזנטית המשתרע על שבעה דונם, רחוב פלדיוס רחוב העמודים המרכזי, אמפיתיאטרון ששימש למופעי גלדיאטורים ועוד מתחמים רבים, שחלקם הגדול עדיין לא נחשף.