השנה חלה התקדמות משמעותית בביצור זכויותיהן של נשים בישראל בתחום דיני המשפחה

בשנה האחרונה חלו שינויים מרחיקי לכת בדיני המשפחה בכל הנוגע לביצור זכויותיה של האישה. בין השאר: הגברת החלת דיני הנזיקין על היחסים בינה לבינו, ביסוס זכותה של האישה לקבל חלק ממשכורתו העתידית של בעלה לאחר הגירושין, מתן פיצוי בשל שנים של התעללות נפשית בתקופת הנישואין ועוד.

לרגל יום האישה הבינלאומי, מובאת סקירה של התחומים בהם זכו הנשים בישראל להגדלת זכויותיהן לעומת התחומים שבהם זכויותיהן נפגעו דווקא.

זכות האישה בהון האישי של בעלה

 1.         אחת הרפורמות שתפסו תאוצה השנה היא ההתייחסות החדשה להון האישי של הבעל ולמוניטין האישי שלו שנצבר בתקופת הנישואין – כחלק מהונה של האישה.

 2.         עד לאחרונה, חלוקת נכסי הזוג שנצברו היתה חלוקה של חצי בחצי. הפסיקה מלפני שנים אחדות, ובעיקר עם התיקון בשנה האחרונה של חוק יחסי ממון בין בין בני זוג, קבעו כי יש לראות במוניטין האישי של הבעל, בידע, במקצועיות ובשם שצבר, רכוש שלאשה חלק בו.

 3.         כתוצאה מכך מחוייבים בעלים לשלם לנשותיהם לאחר הגירושין סכום חד פעמי או סכום חודשי כחלק מזכות האשה לנתח מכושר ההשתכרות של בעלה, שהתפתח בשנות בנישואין.

 4.         התנאי העיקרי לכך הוא שקיימים פערים משמעותיים בין הכנסת הבעל להכנסת האישה. אז תיהנה האישה גם מחלק מהכנסות הבעל העתידיות, מעבר למחצית הרכוש שנצבר בעת הנישואין.

 5.         הסיבה לכך נעוצה בהכרה בתרומתה של האישה לפיתוח המוניטין של הבעל וכושר הכנזתו בכך שהיא איפשרה לו להתפנות לביסוס הקריירה שלו ולבניית שמו, בעוד היא מטפלת בבית ובילדים. בכך נעצרה הקריירה שלה וכושר השתכרותה לעומת הבעל.

 6.         הביקורת על התיקון לחוק יחסי ממון ועל המדיניות החדשה של בתי המשפט מתרכזת בעיקר בכך שההתדיינות על חלוקת הרכוש נהייתה הרבה יותר מורכבת מבעבר, וכי המצב החדש גורם להרבה נשים לנסות את מזלן בהליכים משפטיים במקום להגיע לפשרה ללא התדיינות.

החלת דיני הנזיקין על דיני המשפחה  

1.         בתחום הזה חלה התפתחות מרחיקת לכת בשנה האחרונה. על לעבר הלא רחוק, מסורבות הגט היו חסרות ישע. הן היו תלויות לחלוטין ברצונו הטוב של הבעל. ההליך להפעלת לחץ על הבעל כדי שיגרש את אשתו ארך לא פעם שנים ארוכות.

2.         לאחרונה החלו להתקבל תביעות נזיקין של נשים מסורבות גט נגד בעליהן, ובמקרים אחדים חייבו בתי המשפט בעלים בפיצויים גבוהים משום שעיגנו את נשותיהן. הסכומים הגיעו עד קרוב למיליון ש"ח.

3.         מסורבות הגט טענו לנזקים בכמה תחומים: היעדר אפשרות לפתוח בזוגיות חדשה, פגיעה בפוטנציאל הפוריות ובסיכוי ללדת עוד ילדים, פגיעה בשמחת החיים, היעדר הנאה מינית ועוד. הגדיר את זה יפה שופט אחד בפסק דינו: "לכל אישה יש את הזכות לכתוב את סיפור חייה".

4.         במקרים אחדים חייבו שופטים בעלים מעגנים, בנוסף לפיצוי בזכום גבוה חד פעמי, גם קנס יומי, על כל יום נוסף שבו הבעל מסרב  לשחרר את אישתו בגט.

5.         יש לעתים בעיה הלכתית כאשר  זוגות אלה מגיעים לבסוף לבית הדין להתגרש, והדיינים רואים בהסכמתו של הבעל לתת גט בעיה הפוגמת בכשרות הגט, שחייב להינתן ברצון חופשי של הבעל. הדיינים דרשו מהאישה לוותר על הפיצויים כתנאי לקבלת הגט.

 תביעה כספית על התעללות נפשית  

1.         דוגמה נוספת להחלת דיני הנזיקין על דיני המשפחה באה לידי ביטוי השנה בקבלת תביעות לפיצוי כספי לאישה בשל התעללות נפשית של הבעל.

2.         לאשה זכות לפנות בתביעה כזו לבית המשפט למשפחה כדי לקבל פיצוי על שנות הסבל. בפסק דין אחר נכתב כי "בין בעל לאשה מתיימים יחסים מיוחדים, יחסי קירבה, יחסים רגישים, ועל כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, בהגינות ובאופן המאפשר ניהול אורח חיים תקין".

 לא משלמים (בכסף) בגלל חוסר נאמנות

1.         פס"ד מעניין בניסיון נוסף להרחיב את החלת דיני הנזיקין על יחסי בני זוג נתן לפניחודשים אחדים בית משפט למשפחה בתביעת פיצויים של בעל נגד אשתו בשל נזק נפשי ועוגמת נפש שגרמה לו בכך שבגדה בו.

2.         השופט דחה את התביעה. הוא כתב כי "אשה המצמחיה קרניים לבעלה יודעת כי מעשיה עלולים להביא לשלילת זכויות כאישה נשואה ואף לחייבה להתגרש, אבל בין כך לבין חיוב כספי נזיקי - המרחק רב".

3.         אישה לא נאמנה תפסיד את זכותה למזונות מבעלה וכן הוא לא יחוייב לשלם לה את סכום הכתובה. כמובן זכותו לגרש אותה. אבל הנזק הנפשי הנגרם לאחד מהצדדים בשל טראומה קשה של חוסר נאמנות אינו מצמיח זכות לתבוע פיצוי כספי.

 הורות אחרת  

1.         גם בתחום הזה חלה התקדמות רבה ובית המשפט מתמודדים בתביעות של נשים חד מיניות לאמץ כחוק את ילדיה של בת הזוג. בתי המשפט דנים גם בתביעות שלא היו ידועות בעבר של סכסוכים בין זוגות נשים שנפרדו ומתדיינות על חלוקת רכוש, משמורת בילדים שגידלו ביחד ותשלום מזונות הילדים.

2.         כאשר בני זוג חד מיניים נפרדים, קיים יתרון להורה הביולוגי בסכסוך  משמורת על פני ההורה הלא ביולוגי, אך יתרון זה איננו מוציא מכלל אפשרות שבית המשפט יחליט כי טובת הילד דורשת כי דווקא ההורה הפסיכולוגי, הלא ביולוגי, הוא זה שיזכה במשמורת.

אין זכויות בלי חובות  

1.         השנה הביאה לא רק לביצור זכויותיה של האישה, אלא גם להרעה בחלק מהזכויות בשל השאיפה לשיוויון בחוק.

2.         כך למשל מתרבה הפסיקה הקובעת שהאם צריכה לשאת בחלק גדול יותר ממזונות הילדים, לעתים במחציתם.

3.         קיימות שתי מגמות בפסיקת בתי המשפט למשפחה: שופטים מסויימים קבעו שאם ההורים משתכרים באופן דומה, הבעל לא חייב לשאת בכל נטל המזונות. שופטים אחרים מנגד ממשיכים לשפוט באופן מסורתי וקובעים כי הבעל ישא בכל או במרבית צרכי הילדים, גם אם אמם משתכרת כמוהו, שכן לטיפול שלה בילדים יש ערך כספי.

4.         גם בקביעת מזונות אישה חל שינוי, ולאו דווקא לטובת הנשים. עד לאחרונה היה נהוג שהבעל חייב במזונות אשתו עד הגירושין בכל מקרה שלאשה אין הכנסה (להבדיל ממזונות הילדים שבהם הוא חייב עד הגיע הילדים לגיל 18).

5.         לאחרונה החלו שופטים אחדים לשלול מזונות מהאישה אם הוכח כי היא מסוגלת לצאת לעבוד לפרנסתה, אך בוחרת שלא לעשות כן, או לאחר שעלה החשד שהיא התפטרה מעבודתה בשל סכסוך הגירושין כדי להפעיל לחץ על בעלה בכך שישלם לה מזונות.

6.         יותר ויותר שופטים, אומר עו"ד דון-יחייא, רואים בכך התנהגות חסרת תום לב מצד האשה, ובעידן של שיוויון, באין סיבה מיוחדת (כגון ילדים קטנים) יש לצפות שהאישה תיטול חלק בפרנסת המשפחה.

הטלת קנס על נשים שמונעות מהאב לראות את ילדיו  

1.         לאחרונה הטילו שופטים אחדים קנסות על נשים שלא איפשרו לאבות להיפגש עם ילדיהם. בפסק דין חדש חייבה שופטת אישה ב-500 ש"ח בכל פעם שביקור של האב סוכל.

2.         מדיניות קשוחה זו חלה גם כשהאם טענה שהיא מעודדת את המפגשים אבל הילדים מסרבים לראות את אביהם. הטענה היא, שהאם בהיותה המשמורנית חייבת לדאוג לכך שהילדים ייפגשו עם האב..

3.         גם בית הדין הרבני קנס אישה באחרונה ב-25,000 ש"ח משום שמנעה מבעלה לפגוש את הילדים. הדיינים קבעו שסכום זה ינוכה מהכתובה שהאישה זכאית לה. עוד כתבו הדיינים, שאם הניכור בין האב לילדיו יימשך - הם ישקלו להעביר את המשמורת בילדים לאביהם.

*** עו"ד דון-יחייא הוא מומחה לדיני משפחה, כתב 7 ספרים בתחום, והוא מעלה גם מופע הומוריסטי מפתיע על זוגיות - "טובים השניים".