מהי מדיטציה ?

באדם קיימים תפקודים רבים שאינם רצוניים ולפיכך, רבים התפקודים המתבצעים בצורה רצונית ומודעת. הנשימה היא התפקוד היחידי באורגניזם* (*יצור חי, גוף המורכב מאיברים שונים המהווים שלמות אחת), שהוא בו זמני רצוני ובלתי רצוני.

ניתן לנשום באופן מודע ובלתי מודע. כמו כן קצב הנשימה משתנה ביחס למצבים מנטליים שונים. במצב של כעס הנשימה מהירה יותר, בריכוז גבוה או במצב שלווה, הנשימה מתמתנת יותר.

הנשימה היא למעשה מפתח סודי, מאחר שבאמצעות קצב הנשימה נשלט, מתבטאים מצבים נפשיים שאינם נשלטים. הנשימה מהווה קשר בין הגוף להכרה. ניתן לשלוט בה, להתבונן בה או להתעלם ממנה לגמרי.

באמצעות טכניקות המדיטציה הרבות והשונות, ניתן להשקיט את ההכרה ולהכינה לתרגול של מדיטציה. הנשימה מהווה קשר לא רק בין הגוף להכרה, אלא גם בין הפרט לסביבתו. הנשימה הופכת אותנו לחלק בלתי נפרד מאורגניזם גדול יותר.

אם נתבונן בנשימה נבין שאנו בעצם אף אחד. כלי, עצם חלול, תעלה ריקה שדרכה עוברים החיים. בכל שאיפה חודש משהו מכוח החיותשל האלוהים החיים לעומק קיומך. ובכל נשימה משהו הנובע מתוכך הולך מעבר לגבולות הצורה שאתה מחשיב כעצמך והופך לחלק מן הלא נודע.

ההתבוננות תגלה שתהליך הנשימה אינו אלא השתקפות של החיים עצמם ושהאגו אותה הזדהות משלה של "אני" נפרד, חייב לחזור ולהיות חלק של השלם. לאגו אין כל ברירה אלא לקבל מן השלם ולהחזיר את מה שלקח. אינך יכול לנשום את האוויר שלך, בין אם תרצה ובין אם לא.

אתה נושם מאותו המחסן ממנו נושם: הכושי, הערבי, הימני השמאלני, הדתי, החילוני, הכלב, העשיר, העני, הצדיק והזונה. אפילו החייל והמחבל מוצאים את המשותף בחיים האלה.

האחד שואף ובנשיפה צועק: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" ואילו האחר לוקח שאיפה מאותו מקור ובנשיפתו הוא מכריז: "אללה הוא אכבר". והמריבה על מה היא? האחד אומר שמקורה של השאיפה הוא: "אחד" ואילו השני מתייחס לאותו מקור של חיים כאל: "גדול", כה גדול עד שההכרה האנושית אינה מסוגלת להגדירו.

מי ייתן, יום אחד, לא רק הנשיפה תבוא ממקור משותף, אלא גם הנשיפות תתמזגנה בחיים משותפים על פני האדמה. יום יבוא ונבין שהוא גם אחד וגם גדול. יש אדם השואף בשביל לנשוף רטט של כאב וסבל, אנוכיות ורמיסת יצורים חפים מפשע ויש אדם אחר, השואף על מנת לפזר חום והבנה לעמים ועם כל נשיפה הוא מנסה לעזור לאחרים בהתפתחותם.

נשיפתו האחרונה של הראשון תהיהב רווית תסכול, כיוון שמי שפועל מתוך שאפתנות אינו לוקח עמו דבר בעוזבו את העולם. אולם הנשיפה האחרונה של הבן אדם מן הסוג השני תהיה מלאת הוקרה ותודה מכיוון שהוא מותיר אחריו אור. פרי עמלו הוא עולם טוב יותר.

מי ייתן ואתה עצמך הקורא שורות אלו תהפוך לאחד מיחידי סגולה שדרכו על פני כדור הארץ ונשפו את רוח האלוהים, מאלה שמלאו באור את ליבם של ההולכים בחשכה. הנקודה שממנה נובעת המחשבה הראשונית, שהיא מקורן של כל המחשבות: המחשבה "אני", "האגו".

אם תהיה רגיש אזי, תגלה שאוןתה הזדהות מזויפת אותו "אני" קטן, זה שחושב את המחשבות, זה שמרגיש את ההרגשות, זה שחווה את החוויות, נולד בדיוק היכן שנולדה הנשימה.

ומאחורי אותו מקור נשימה, בדיוק שם נמצא העד הנצחי, הצופה האילם, אתה. נאמר שהאמת מצויה בכל דבר ולו הדבר הפשוט ביותר. האמת כתובה בכל עץ בכל פרח. המגבלה היחידה היא, שאיננו מתבוננים.

הנשימה היא השתקפותה של הדינמיקה של החיים. שני הקטבים המנוגדים לחלוטין יוצרים תהליך אחד מושלם, כגון עצב ושמחה, חיים ומוות. קיימת נטייה להפריד את התהליכים הללו, לנסות לברוח מאחד הקטבים על מנת להיצמד לאחר.

בורותינו אינה מאפשרת לנו להביןשכאשר אנו דוחים קוטב אחד אני בהכרח דוחים את הקוטב האחר השני. אם אתה דוחה את העצב ופוחד ממנו, בהכרח אתה דוחה את השמחה. אם אתה פוחד מן המוות, אתה בהכרח גם פוחד מן החיים.

אם תצמד רק לשאיפה ולא תהיה מוכן לנשוף, לא יתרחש בשלמותו תהליך החיים. החיים מלאים בניגודים, החיים מתרחשים בתוך הניגודים התנסות בשלם היא – מדיטציה.