עובדת שפוטרה תובעת את 'מקאן אריקסון': "לא שולמו לי מאות שעות נוספות"

עובדת שפוטרה ממשרד הפרסום 'מקאן אריקסון' תובעת את החברה על אי תשלום לכאורה של יותר מ-800 שעות נוספות, אותן עבדה לטענתה, ללא תמורה, ובניגוד לחוקי העבודה במדינת ישראל.

"הנוהג להעסיק עובדים בתחום הפרסום לאורך שעות ארוכות, ללא תמורה, מנוגד לחוק, ואינו פוטר את המעסיק מתשלום, וזאת גם שנים לאחר שנעברה העבירה" אומרת עו"ד שרון טייץ, המתמחית בדיני עבודה, אשר מייצגת את העובדת שפוטרה.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה בתל אביב, עומדת על 82 אלף ש"ח בלבד, לדברי עו"ד טייץ, אם תתקבל התביעה, הדבר עלול לחולל גל תביעות בן מיליוני שקלים כנגד חלק מחברות הפרסום, וחברות בענפים נוספים בישראל, הנוהגות, כך על פי החשד, לדרוש מעובדים להתייצב לשעות עבודה ארוכות, שלא תמיד מדווחות כחוק.

ר', עובדת (60) מתחום הפרסום, אשר עבדה עד לא מזמן במשרד הפרסום 'מקאן אריקסון', תובעת את משרד הפרסום על אי תשלום מאות שעות נוספות אותן עבדה לטענתה, בלא שדווחו, או שולמה לה תמורתן, בתקופת עבודתה.

לדברי עו"ד שרון טייץ, המייצגת את העובדת, קבלת תביעתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עשויה לעורר גל תביעות דומות מצד מאות עובדים בתחום הפרסום, ואשר נמצאים במצבה של התובעת.

להערכת עו"ד שרון טייץ, אם יש בידי עובדים תיעוד של שעות שלא דווחו או לא שולמו, הם עשויים לקבל את שכרם, גם באיחור, מתוקף חוקי העבודה המחמירים בישראל. לדברי עו"ד טייץ, תקופת ההתיישנות בגין אי תשלום שעות נוספות הינה 7 שנים.

מתביעתה של ר' כנגד מקאן אריקסון, עולה כי ביושבה בביתה לאחר פיטוריה היא מצאה סטנוגרמות מפורטות של שעות עבודתה, כפי שתועדו בשעון הנוכחות שבמשרד, משנת 2004 ועד סוף 2008.

לטענתה, מתיעוד השעות עולה כי מעולם לא קיבלה כל תשלום עבור מאות שעות נוספות (840 לפי התביעה) - לא תשלום בסיס, קל וחומר לא תשלום תוספת בגין שעות נוספות, שכן מתלושי שכרה עולה כי קיבלה שכר חודשי בלבד למשרה מלאה כהגדרתה בחוק – דברי התביעה.

מהתביעה עולה כי העובדת החלה את עבודתה בחברה בשנת 2001 עד שפוטרה בשנת 2009, אולם התביעה הוגשה בגין שעות עבודה בין השנים 2004-2008, שכן רק דו"חות אלו מצויים בידי העובדת.

לדברי עו"ד שרון טייץ, ייתכן ובענף הפרסום, ובענפים נוספים, עובדים אנשי מקצוע רבים המקבלים שכר גלובלי, אך נאלצים לעבוד שעות רבות נוספות. לדבריה, בשנים עברו לא נהגו משרדים רבים לדווח על השעות הנוספות שנדרשו מהעובדים, כל שכן לשלם עבורן לעובדים. לדבריה, המצב בתחום הפרסום התאפשר, לדבריה, בשל התחרות הרבה על כל מקום עבודה, השכר הגבוה הנהוג בתחום, והמוניטין הגבוהים מהם נהנה העובד בפרסום בסביבתו הקרובה.

לדברי עו"ד טייץ, חרף הנטייה הזו של העובדים להשלים עם שעות העבודה הארוכות כעובדה מוגמרת וכמחיר שיש לשלמו, מדובר בעבירה חריפה על חוקי המגן, שלא רק שאסור לו למעסיק לעבור עליהם, אלא שגם העובד עצמו לא יכול להתיר למעסיקו לוותר על אכיפתם.

לדברי עו"ד טייץ, לאור הוראת תיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר, אשר החל את חובת רישום שעות העבודה על המעסיק, "כל שעה בה עובד עומד לרשות מקום העבודה, קל וחומר שעה בה עובד העובד בפועל, נחשבת לשעת עבודה שיש לדווח עליה ולשלם עבורה לעובד".

עו"ד שרון טייץ אף מזכירה שחובת הדיווח ופירוט השעות על תלוש השכר מוגדרת כיום בחוק, כשחובת התיעוד של שעות העבודה בפועל מונחת כיום על כתפי המעביד לבדו.

עו"ד טייץ מציינת עובדה חשובה נוספת: עובד אשר טוען לביצוע שעות נוספות בפועל, מעביר את נטל ההוכחה שלא עבד את אותן השעות אל המעביד! כלומר, על המעביד יהיה להוכיח שהעובד לא עבד את השעות אותן הוא טוען כי עבד.

עו"ד טייץ: "התביעה – פרי פיטורין מכוערים"

מהמפורט בתביעה עולה כי העובדת נמלאה אומץ לתבוע את מקום עבודתה בשל הרקע לפיטוריה אותם הגדירה עו"ד טייץ כפיטורין מכוערים כשל "גנב בפתח".

מתביעת העובדת עולה כי החלה את עבודתה במשרד יחסי ציבור בשנת 2001, ובמסגרת הסכמי שותפויות כאלו ואחרים, עברה לכאורה לעבוד תחת משרד 'מקאן פרס'.

מתביעתה של העובדת עולה שלאורך שנות עבודתה הארוכות, מעסיקיה ומנהליה הישירים הביעו לדבריה את שביעות רצונם הרבה מעבודתה.

מהתביעה עולה כי בשנת 2008 נסגרה חברת 'מקאן פרס' – בה עבדה התובעת. לדבריה, הוצע לה לעבור לעבוד במשרד 'מקאן אריקסון', אליו השתייכה חברת 'מקאן פרס', וזאת בתפקיד מזכירתם של 5 סמנכ"לים בחברה, בהחליפה עובדת שיצאה לחופשת לידה.

לדבריה, שאלה התובעת מראש האם מדובר במילוי מקום - שכן אין היא מעוניינת במשרה זמנית, במיוחד לאור גילה הקרוב לגיל הפרישה, אולם, לדבריה, הובטח לה שהעובדת שתחזור מחופשת הלידה - תקודם לתפקיד אחר, וכי מדובר במשרה קבועה.

לדברי פרקליטת העובדת, עו"ד שרון טייץ, עניין המשרה הזמנית היה מהותי עבור ר' עקב גילה - 60 - בו לא רצתה להימצא בין עבודות ותפקידים, ואכן, על פי המפורט בתביעתה, חזרו אנשי משאבי האנוש בחברה ואמרו לה לטענתה, כי המשרה שניתנה לה איננה זמנית כלל, אלא קבועה.

כשבועיים לפני פיטוריה, במשוב שנערך במשרד, זכתה ר' לדבריה לשבחים רבים מהמנהלים תחתיהם עבדה, אך כשבועיים לאחר המשוב המוצלח, קראה לה לדבריה מנהלת משאבי האנוש, ואמרה לה שהיא "התחילה לשמוע עליה דברים לא טובים".

העובדת המופתעת פנתה לדבריה אל מנהליה הישירים על מנת לברר את פשר הטענות. לדבריה, חזרו המנהלים על תשובתם מהמשוב, ושבו ואמרו לה כי הם שבעי רצון מאד מתפקודה.

חרף כך, אחד מהמנהלים סיפר לה, לדבריה, שהוא יודע כי עבודתה במשרתה זו זמנית בלבד, וכאשר העובדת הקודמת תחזור מחופשת הלידה, היא תוחלף על ידה.

על פי תביעתה של העובדת, יום לאחר ששוחחה ר' עם מנהליה, ובשעה שהגיעה לעבודתה, עצרה אותה האחראית על משאבי האנוש ליד המעליות, והודיעה לה שעבודתה מופסקת לאלתר, ללא שימוע – כנטען בתביעה.

האחראית מסרה לה, לדבריה, שהחברה תשלם לה את מלוא זכויותיה כעובדת מפוטרת כולל תקופה של חודשיים הודעה מוקדמת - ושהחברה מוותרת על עבודתה בתקופה זו – דברי התביעה.

עו"ד שרון טייץ מציינת כי הויתור על עבודה בפועל במשך תקופת ההודעה המוקדמת נהוגה על פי רוב במקרים בהם נתפס העובד בקלקלתו. פעולה זו מהווה צעד חריג המעורר סימני שאלה רבים, בייחוד כאשר מסתיימת העסקתו של עובד שהיה מסור ונאמן לאורך שנים.

לדברי עו"ד טייץ פיטורים מיידיים לא מאפשרים לעובד להיפרד מעמיתיו לעבודה כיאות ובכבוד, ומעוררים חרושת שמועות מצד עמיתיו לעבודה, על נסיבות סיום עבודתו. לדברי עו"ד טייץ, הדבר עלול לפגוע קשות בתדמיתו של העובד שפוטר, הן בקרב עמיתיו לשעבר, והן בעיני מעסיקים עתידיים.

בתביעתה מודה העובדת כי זכתה בפיצויי פיטורין, בדמי הודעה מוקדמת של חודשיים, וכן בפיצוי מיוחד על פיטוריה המיידיים בסך 50 אלף ₪, אך על מנת לקבל את הכספים הללו היא נאלצה, לדבריה, לחתום על מסמך אשר קובע כי לא יהיו לה תביעות נוספות ממקום עבודתה, זאת בהיותה לדבריה במצוקה - ובמצב בו לא היתה מודעת כלל לכמות השעות הרבה אותן עבדה ללא תגמול – כנטען בתביעה.

עו"ד טייץ:"טופס הויתור על הזכויות לא נערך כיאות"

לדברי עו"ד שרון טייץ, פיטוריה הבהולים, לא תאמו את תרומתה הרבה של העובדת לאורך השנים. "הסיטואציה בה הועמדה העובדת הייתה קיצונית, גרמה לה להתרגשות רבה, ללחץ ולבלבול. בשל כך ובשל ההתחייבויות הכספיות הרבות אותן נטלה, נזקקה העובדת לכל תמיכה כספית, ועל כן מיהרה לחתום על המסמכים שהוגשו לה, מבלי לדעת את מלוא זכויותיה כעובדת" אומרת עו"ד טייץ.

בנוסף, טוענת עו"ד טייץ, טופס הויתור אינו עונה על דרישות החוק והפסיקה בעניין זה, שכן אינו כפוף לגמר חשבון מפורט של מתן זכויות.

לדברי טייץ לא פורטו במסמך, כלל הזכויות שניתנו לעובדת בטרם הצהירה שאין לה דרישות נוספות, ועל כן לא ברור אילו זכויות קיבלה ועל מה היא מוותרת.

עו"ד טייץ מדגישה, שכאשר עובד חותם על מסמך בו הוא מוותר על דרישות עתידיות ממקום עבודתו, על המסמך לפרט בדיוק מה ניתן לעובד, אילו זכויות שלו מולאו על ידי מקום העבודה, ועל אילו זכויות או פריבילגיות הוא מוותר. כאשר פירוט שכזה לא מופיע במסמך – בית המשפט נוטה לפוסלו – דברי עו"ד טייץ.

כמו כן, מוסיפה עו"ד טייץ ואומרת, שגם אילו היה המסמך עליו חתמה העובדת כפוף לחשבון מפורט שכזה, הרי שהוא היה חסר מיסודו, מפני שמשרד הפרסום הנתבע לא התכוון, לכאורה, לשלם לעובדת מאות שעות נוספות אותן ביצעה בפועל, וכלל לא היה מודע לעובדה שבידי העובדת מסמכים מפורטים המעידים על ביצוע מאות שעות עבודה נוספות ללא תגמול – דברי התביעה.

לדברי עו"ד טייץ, עקב אי כוונתו לכאורה של משרד הפרסום לשלם על שעות נוספות אלה, קיימת סבירות גבוהה לכאורה שהוא היה מכחיש את קיומן על טופס הויתור שהוגש לעובדת לחתימה.

"היות והנאמר במסמך הויתור כללי מדי" אומרת עו"ד טייץ, "הוא לא עומד במבחן הפסיקה, אשר מתייחסת רבות לטפסי ויתור דומים על דרישות עתידיות של עובדים ממקום עבודתם".

התביעה אותה הגישה עו"ד טייץ בשם העובדת עומדת על סך 82 אלף ₪ - בשל השעות הרבות עליהן לא קיבלה העובדת כל שכר לטענתה.

כתב ההגנה אשר הוגש לבית הדין מטעם מקאן אריקסון נוקט בעמדה הפוכה, ומנסה לצייר את העובדת התובעת כמי שמנסה לעשוק את מעסיקיה, זאת חרף קבלת סכום פיצוי נדיב בסך של 50,000 ש'ח עם סיום עבודתה.

לדברי עו"ד טייץ, "תשלום" נדיב ככל שיהיה אינו מסלק את זכותה של התובעת לקבל תשלום עבור שעות העבודה אותן ביצעה, שכן, לדברי עו"ד טייץ, החברה המעסיקה כלל לא התכוונה לשלם לכאורה, תשלום שכזה בעבור גמול שעות נוספות, והעניקה את התשלום בשל אופי הפיטורים המכוער וגילה המאוחר של התובעת – דברי עו"ד טייץ.

*** עו"ד שרון טייץ מתמחה בדיני עבודה, מייצגת עובדים שקופחו זכויותיהם, ומסייעת למעסיקים בהעסקת עובדיהם כחוק. כמו כן, עו"ד טייץ מתמחה גם בהקפאת הליכים, פירוקים ופשיטות רגל, הסדרת זכויות נשים בעבודה, פיטורים שלא כדין, הסכמים והסדרים קיבוציים ועוד. לאחרונה נבחרה עו"ד טייץ כסגנית נשיאה העולמית, וכנשיאה העתידית של 'ארגון מעגל הנשים העולמי', לאחר ששימשה בתפקיד הנשיאה הארצית של הארגון בישראל. 'ארגון מעגל הנשים העולמי' פועל רבות לתרומה וקידום קהילות חלשות ב-30 מדינות בעולם.