שיחה זוגית

כולנו רוצים להיות מאושרים ולחיות טוב. ממה מורכב הפאזל של איכות חיים, סיפוק אישי ותחושת הגשמה? חלק אינטגראלי מחיי אושר הוא ללא ספק - אהבה.

אפשר אך קשה בלעדיה והיא נותנת לנו את טעם החיים. ואם מדברים על אהבה מובן שחושבים על זוגיות. האם אפשר לקיים בעידן המודרני זוגיות מתמשכת? האם ניתן לקיים ציפיות הדדיות של שוויון, כבוד הדדי והערכה אישית מקצועית, מתוך התייחסות נדיבה, הבנה ואמפטיה אחד לשני ? מדוע אחוז המתגרשים גבוה כל כך? אולי המשפחה המסורתית הוא מוסד שאבד עליו הכלח? האם הגיע סוף עידן הנישואין? לפני שאתם מתייאשים לחלוטין, דעו שיש עוד תקווה. רבקה וחן נרדי - שניהם בעלי תואר דוקטור (הוא לעבודה סוציאלית, היא לפסיכולוגיה חברתית ומגדר) - זוג הנשוי מעל לשלושים שנה, כתבו במהלך השנים, לחוד וביחד, ספרים רבים. כשיצאו לחופשה משותפת לפני כשלוש שנים, החליטו לתעד את השיחות שהתקיימו ביניהם, במיוחד על נושאים שקשה לדבר עליהם. מעל דפי הספר המשותף שכתבו "שיחה זוגית"(הדים, 2007), הם מאפשרים לקוראים להציץ דרך צוהר לחיים הפרטיים שלהם ודנים על דיאלוג זוגי ברמה האישית והכללית. אין ספק שאחד האתגרים הגדולים ביותר בחיינו המודרניים הוא זוגיות. הספר הוא הרבה יותר מ'עוד ספר' שמומלץ לקרוא אותו. זה ספר חובה המשמש "מורה נבוכים" למי שזוגיות חשובה לו. חשיבותו בהצגת דיאלוג כנה ואמיץ בין גבר ואישה על סוגיות קשות שקשה לדבר עליהן. רבקה נרדי מציגה בכתיבתה ובסגנון טיפולה גישה הומניסטית פמיניסטית המתייחסת לזוגיות כאבן בוחן ליכולת לייצר חברה שוויונית והוגנת. עוד בספרה הראשון "אישה בזכות עצמה" (מודן, 1989) היא מעודדת נשים להשמיע את קולן באסרטיביות ומתוך מודעות עמוקה לזכויותיהן כנשים, כבני אדם. בעבודת הדוקטוראט שלה שעובדה לאחד מספריה "זוגיות בסערה", (הקיבוץ המאוחד, 2003) היא בוחנת את המקור המרכזי לקלקול הנישואים המודרניים. והיא מצאה שאיכות החיים הזוגית נמצאת בזיקה גבוהה לרמת ההוגנות, השוויון, החברות והשותפות בין בני זוג. מקור הלחץ הגדול בין בני זוג נובע מהפער בין תפיסת האישה את מהות השותפות הזוגית לבין תפיסת הגבר. בשיחות הטיפוליות היא נעזרת בתובנות אלו להעצים את בני הזוג. חן מטפל אישי וזוגי ומנחה קבוצות גברים. בעבודתו ובספריו כאחד הוא עוסק ומדריך גברים להתמודד עם נשים חזקות ואסרטיביות מתוך כבוד לעצמם ולבת זוגם. בספרו "גברים בשינוי" (מודן 1992) שנכתב אף הוא בשיתוף עם רבקה, הוא מגדיר את ה"גבריות החדשה" - גבריות הומניסטית ושוויונית - ומציג חזון חדש לשיח חדש של גברים ונשים בישראל. הרעיונות בספר מעניקים תובנות מרעננות ועמוקות, החומרים מאירים סוגיות שונות המתרחשות בחיי כל זוג ומאפשרים להבין את הדינאמיקה ביחסים הזוגים על רקע החיים בחברה המודרנית.אז מה חדש תחת השמש?תקשורת היא אחד הכלים הבלתי נפרדים מחיינו. כך כמובן גם בזוגיות ובכל מערכת יחסים . אך אין די בתקשורת. ללא תפיסה ערכית שוויונית ומכבדת התקשורת לא תעזור. היא כלי בידינו, ולכן נקודת הכובד של הטיפול הוא בשינוי גישה – מגישה סטריאוטיפית שמרנית, היררכית לגישה משתפת, אמפאתית שוויונית. השפה הטיפולית אינה מדברת בשפת האידיאולוגיה אלא באמצעות דיאלוג בגובה העיניים. רבקה וחן נרדי מלמדים לפרש אחרת את המציאות המוכרת, לגייס אמפטיה וחמלה כלפי עצמנו וזולתנו, להקשיב בסקרנות, להתמודד עם "השדים הפנימיים" וכמובן להשקיע זה בזו. הם מוכיחים בגישה הטיפולית שלהם (וגם בספר) ששפת הדיאלוג בונה גשר בין גברים ונשים. הם לומדים להיות "לחוד" ו"ביחד".רבקה וחן נרדי הם זוג נשוי בחיים וזוג אנשי מקצוע שמצליחים לממש דיאלוג פתוח בינם לבין עצמם וכן עם אלפי מטופלים ולומדים (נשים וגברים) שהגיעו אליהם לסדנאות, להרצאות ולטיפול במהלך השנים על מנת ללמוד להתמודד עם מצוקות החיים כמו גם בניסיון לפענח ולפתור את הפלונטר הזוגי. הם נמנים על פורצי הדרך בחברה הישראלית בתחום קידום שוויון בין המינים בכל תחומי החיים: בזוגיות, במשפחה, בעבודה, בחברה. רבקה עוסקת בתחום המגדרי למעלה משלושים שנה, וביחד עם חן במכון "דיאלוג,"כבר למעלה מעשרים שנים. לחוד וביחד הם נאבקים בסטריאוטיפים חברתיים, במוסכמות ישנות ובלתי רלוונטיות למאה ה 21, מתוך כוונה לכונן חברה טובה יותר ולסייע לפרטים החיים בתוכה חיים בעלי איכות.איך אפשר להציל את הנישואים? האם ניתן בכלל ליצור הבנה מלאה בין גברים ונשים שהינם שונים כל כך זה מזה?רבקה:" אחד הכלים החשובים שלי, שלנו כמטפלים הוא הידע המגדרי. הבנה טובה של עולמו הפנימי של הגבר ועולמה הפנימי של האישה מסייעת בידי ללמד את בני הזוג לראות זה את זו במבט נוסף – מעבר לעצמם המגדרי, המצומצם – כ"גבר" או כ"אישה". ב"תרגיל אמפתיה" בו היא מדברת אותו והוא אותה הם חווים זה את זו ברכות ובחמלה. כך נוצרת קרקע פורייה לדיאלוג מתוך הבנה ולא מתוך כעס. מצד שני, במקרים מסוימים, יש להפעיל שיקול דעת וגבולות: במקרים של אלימות או התעללות מתמשכת שאין סיכוי לשנותה, אני מעודדת אישה לקום ,לפרק את המסגרת הזוגית ולהמשיך הלאה."חן:" אחת הדרכים שבהן אני מעודד אמפטיה בטיפול הזוגי היא לקיים שיחות עם בני הזוג בהיפוך תפקידים זמני. כאשר הגבר נכנס לנעליה שת בת זוגו ומדבר בגוף ראשון אישה על מה שקשה לו עם "בן הזוג" הוא מתנסה בחוויות "נשיות" ומתחבר לבת זוגו אשר מצדיה מספקת לו משוב על מידת הדיוק בתיאור רגשותיה. כמובן שבת הזוג עושה בדיוק את אותו התרגיל ולומדת כך באפן חוויתי ואמפאטי עאודות רגשותיו.איך מתמודדים עם בגידות, שקרים? נושא שאנחנו מתמודדים איתו בכתיבתנו, גם בספרנו החדש (פרק 3) (ספרו של חן נרדי עוסק בנושא הבגידות באופן ספציפי - "מים גנובים – על גברים ובגידות" (מודן 1996) חילוקי דעות בנושאים המטרידים את כולנו: כסף, סקס, ילדים, תפיסת עולם?אתה 'אוטיסט', את נודניקית!!! בוא נדבר על זה..... למה צריך לדבר על כל דבר ולטחון אותו עד דק? אתה לא מבין אותי! את מעירה לי כל הזמן!!! את עושה ממני סמרטוט! אתה מתנהג כמו תינוק! אתה לא יודע לעשות שום דבר כמו שצריך!נשמע מוכר? אלו הן רק דוגמאות בודדות מרפרטואר ההתנהגויות, המסרים והדיאלוגים ההרסניים והפוגעניים המתקיימים בין נשים וגברים. איך להפסיק? איך להגיע להבנה? איך להתמודד לפני שמצב מגיע לנקודת השבירה שממנה אין דרך חזרה אלא רק אל מדרגות הרבנות כשכל אחד פונה לכיוון אחר?"אלימות מילולית ופיזית כמו גם התנהגויות פוגעניות נובעות מתחושת מאוימות הדדית." כך מציינים בפניי בני הזוג נרדי. "גברים פוחדים מהשתלטותה של אישה עליהם. נשים פוחדות מניצול. גברים מפחדים מנשים חזקות, נשים מפחדות מעוצמתן המרתיעה גברים." (ראו בעניין זה את ספרה של רבקה נרדי "נשים חסרות מנוח,, פרדס, 2007). חן נרדי מכנה את הפחד הגברי מהשתלטות האישה "סמרטוטופוביה". פחד זה, הוא טוען, עלול לגרום לגבר להישאב לשני דפוסים אוטומאטיים – "סרדיני" (תבוסתן, חושש, נמנע מתגובה) או "כרישי" (לוחמני, נקמן, אלים). ואם האישה "משיבה מלחמה" (וכיום רבות מהנשים אכן משיבות מלחמה), הרי לנו בני זוג הלכודים במאבקי כוח. ואם אין בהם המוטיבציה או היכולת להתפייס הם עלולים ליפול לייאוש ולרצון להרוס ולפרק. זו חוויה קשה שהורסת כל חלקה טובה בנפש האישית ובהוויה הזוגית". ספק רב אם ניתן "לצאת מהפלונטר" בכוחות עצמנו או בעזרת חברים וחברות, נבונים ומבינים ככל שיהיו..... היכולת לבחור בדרך חדשה, לשנות דפוסי חשיבה והרגלים שאולי התאימו לסבא ולסבתא או אבא ואימא- ללא ספק כבר אינם מתאימים לזמנים המודרניים.רבקה: "יש לבחון בזהירות מהם המרכיבים המרכזיים שעוזרים לנו לכונן זוגיות טובה בעידן הזה. מרכיבים כלליים שנתאים אותם לאישיותנו הייחודית כמו גם לאישיותו של בן/בת זוגנו. בספרנו "שיחה זוגית" (הדים 2010) המכיל שבעה פרקים נתנו ביטוי לאותם עקרונות שלעולם אינם מובנים מאליהם ולעולם ניאלץ לקיים עליהם דיאלוג – כדי לעדכן ןלהתעדכן. אמנה כמה מהם:1. עיקרון השותפות וההדדיות – שאם מקיימים אותו באופן שוויוני הוא מעצים את היחסים ומשפיע לטובה על הרגשות שלנו זה לזו. אנחנו חווים חוויה של אהבה וכבוד. אנחנו חשים ביטחון רגשי.2. עיקרון הסקרנות, ההתרגשות וההתפתחות – אנחנו לומדים את הערך של "הלחוד" בתוך הזוגיות. אנחנו בני אדם פרטיים וזכותנו להתפתח ולהתחבר לעולם הגדול. ומאידך עלינו לטפח את ה'ביחד' הזוגי ולהביא לתוכו את שלל נסיוננו וחוויותנו.3. תקשורת כנה, אסרטיבית, דיאלוגית – אנחנו לומדים לדבר גם על מה שקשה לדבר ועם זאת שומרים את הזכות לשמר פינות פרטיות לעצמנו. זו הייחודיות שלנו. אלו גבולותינו. לא, לא בגידות ולא מעילות באמון.4. טיפוח, השקעה, חיזור, סקס – אנחנו לומדים "לשחק". ממקום של אמון וכבוד אנחנו לומדים לשחק, גם משחקי מין. טיפוח והשקעה שומרים על הזוגיות שתישאר רעננה ולעולם לא מובנת מאליה.נשים וגברים לומדים במהלך הטיפול להבין את חלקם ולקחת עליו אחריות בקלקול הזוגיות. הם לומדים להבין את צורכיהם הרגשיים ולבטא אותם בדרך דיאלוגית ("דולפינית" – ראו ספרנו "להיות דולפין", מודן, 2006). הם גם לומדים להבין בחמלה את הצרכים הרגשיים של בן/בת זוגם. הם לומדים לעקור מהשורש הרגלים רעים של האשמה קבועה של בן/בת זוגם במצוקותיהם. חן:" גברים רבים אינם מבינים כי מקור התפרצויות הזעם שלהם הוא בפחדיהם. כאשר גבר מגלה בטיפול כי "הכריש" שלו שלכאורה מבטא עוצמה, אינו אלא תוצר של פחדים לבטא צרכים רגשיים ואחרים, (למשל הצורך בקרבה ואינטימיות) הוא יכול לעשות פריצת דרך משמעותית בטיפול. הוא לומד להתגבר על הפחד שלו מגילוי רגשי ומצליח לבטא באופן אסרטיבי - "דולפיני" בלשוננו – רגשות, צרכים ורצונות.. השחרור מ 'הפחד מהפחד' מסייע להתייחסות עניינית וגמישה יותר ללחצים ומשברים ומשפר את הזוגיות. לגברים רבים קשה להבין מה קורה לבת זוגם כשהיא בוכה וצועקת. הגבר מסתגר ושותק. נשים משתגעות מזה. שתיקתם של גברים מתפרשת לעיתים על ידי בת הזוג כ"אטימות" ו"חוסר רגש". כמובן שאין הדבר כך. גברים פוחדים לבטא את רגשותיהם ולעיתים פשוט חסרות להם מילים רגשיות שאינן באוצר המילים שלהם. כדי לאמן גברים להעיז ולבטא את רגשותיהם יצרתי כלי טיפולי:"מילון רגשות" (המופיע בסוף ספרנו "להיות דולפין" (2006). גברים בעידן המודרני משנים לאט לאט את הסגירות שלהם ונפתחים מבחינה רגשית. כולם מרוויחים מזה בסופו של דבר". גברים זקוקים לעידוד לבטא את רגשותיהם לא רק מבת זוגם אלא אף מהחברה. דוגמא לעידוד כזה ניתן לראות ב"תנועה לגבריות חדשה" שהוקמה ב 1993 שיש לי הכבוד להימנות על מייסדיה" מספר הבעיות הזוגיות כמספר הזוגות. כל אדם הוא עולם בפני עצמו וכל זוג מנהל דינאמיקה משל עצמו.בעידן המודרני של המאה ה - 21 האתגר של זוגיות גדול מאי פעם. בשביל מה בעצם להתחתן כאשר אחוז הגירושים רק הולך ועולה? האם אפשר להסתדר ולחיות בטוב במערכת זוגית בלי להתבטל ולזכות בשותפות אמיתית לחיים? זו החלטה שיש לקבל. ואם נחושים, מחפשים ומוצאים, ולו באופן חלקי, את הדרך. עובדה. רבקה וחן נרדי עושים זאת ובגדול כבר למעלה משלושים שנה ומהווים מודל מעורר השראה. כל זאת למרות הקשיים והצורך להתמודד כל יום מחדש עם האתגרים המתעוררים.