תיקון בחוק יחסי ממון – האומנם שיוויון?

לפני פחות מחודש, ולאחר זמן המתנה ממושך, נתקבלה פסיקה משמעותית של בית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לתיקונו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973. פסק הדין קבע כי בהסכם גירושין תקבל האשה 65% מהבעלות על דירת המגורים המשותפת ואילו הבעל יקבל רק 35%.




הפסיקה נתקבלה לאחר שבאוקטובר 2008 שונה חוק יחסי ממון כך שבית המשפט יהיה רשאי, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לקבוע כי איזון המשאבים לא יהיה שיוויוני אלא על פי יחס אחר שייתחשב בנכסים עתידיים לרבות כושר השתכרותם של הצדדים. הדבר מהווה מהפכה של ממש, שכן לאורך השנים, הטמיע המחוקק את עיקרון השוויון, בין היתר גם בחוק יחסי ממון.

כך למשל יצא מפתחו של בית המשפט לענייני ממשפחה בירושלים (תמ"ש 20964/02) פסק דין הקובע כי לבני זוג שהיו נשואים במשך 22 שנים, במהלכן תפקד הבעל כעקר בית ואילו האישה עבדה בבנק ישראל, ייערך איזון המשאבים שלא על דרך חלוקה שווה, אלא שהבעל יקבל 25% מהנכסים והזכויות של הצדדים ואילו האישה תקבל 75% מהנכסים.

בעידן שבו בוחרות נשים את דרך החיים הרצויה להן, שאלת הבחירה הינה חלק מהותי משאלת השיוויון, ואין להטיל על צד אחד קנס, רק בשל העובדה כי הצד האחר בחר בדרך שבו הגשמתו כאדם תהיה באמצעות גידול הילדים. בתהליך הבחירה האישית מגולמת הבגרות והיכולת להבין כי לכל בחירה יש השפעה על חיינו. צד הרואה את ייעודו בגידול ילדיו, לא יוכל לטעון כי החברה לא סיפקה לו האפשרות להתפתח.

שתי הפסיקות שלעיל מדגימות את האבסורד שקיים. בראשונה, הבעל נקנס משום שתרם יותר מידי להתפתחות הכלכלית של משק הבית ועל כן מנע מזוגתו את היכולת להתפרנס בעצמה, ואילו בשנייה הבעל קיבל פחות מידי שכן לטעמה של האשה לא תרם את חלקו המלא. הפסיקות שהתקבלו לאחרונה מדגימות את חוסר האיזון וחוסר הבהירות, ומשאירות את הצדדים מבולבלים כאשר אינם יודעים כיצד עליהם לנהוג. האם הפסיקה מעודדת נשים לצאת לעבודה או שמא היא מעודדת את הגברים לתת כתף בטיפול בבית ואפילו לחשוב על האפשרות להיות עקרי בית כדי שבנות זוגן תוכלנה לצאת לעבודה ולהגשים את עצמן?

בצורה מפתיעה, הפיתרון לסכסוכים כדוגמת אלו מצוי בידיו של כל אחד מבני הזוג.
עריכת הסכם ממון עוד בתחילת הנישואין ואף במהלכם, יכולה למנוע רבות מהתביעות המוגשות כיום. הסדרת חלוקת הרכוש מבעוד מועד, עתידה למנוע קונפליקטים ולהציע מערכת חלוקת נכסים באופן שונה מהקבוע בחוק יחסי ממון. בעריכת הסכם ממון ברוח טובה, ממקום שוויוני והוגן טמונות אפשרויות פיתרון עוד טרם התרחשות הפירוד. הסכם ערוך בצורה מקצועית יבטיח את זכויות שני הצדדים, יגדיר את מסת הנכסים של כל צד, וימנע מצבים עגומים של סחיטה היה חו"ח הנישואין יעלו על שרטון. הסכם כזה מבטיח את השקט הנדרש לחיי הנישואין, מפיג חששות ודואג לזכויות שני הצדדים.
על כן, בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות, גם אם אינם מגיעים ממקום של פער כלכלי גדול, מכירים בחשיבותו של הסכם ממון ועריכת הסכמים כאלו הופכת לשכיחה גם בין בני זוג ללא פערים כספיים ניכרים.


*** עו"ד איילה תל- פז הינה עורכת דין המתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי.