כל מה שרציתם לדעת על האלצהיימר ושיטות הטיפול האלטרנטיביות בו - חלק א'

שני החוקרים הגרמנים, אמיל קרפלין ואלואיס אלצהיימר, הם שנתנו למחלה זו את שמה.

האלצהיימר – מחלה שלא מצאו לה מרפא בקרב הרפואה הקונוונציונאלית - מופיעה בגילאים מתקדמים. כולנו מכירים אותו ורובנו פוחדים ממנה. אך אני רוצה לשבור את המיתוס של מחלה זו שהפכה להיות בקרב החולים בה כמו גם בקרב קרוביהם – אחת מהמחלות שלגביהן לא נשאלת השאלה - האם באמת אין דרך למנוע את התפתחותה.


אחרוג ממנהגי ואצהיר בפה מלא שעל סמך הידע שלי עד היום וההיכרות עם המחלה בשלבים הראשונים והמתקדמים שלה, אני מצהירה למרות שאני יודעת שיש אנשים שלא יאהבו לשמוע כי הם חושבים שהם ניסו הכול ויודעים הכול על המחלה ורואים בעצם סוג של בעלות עליה ועל היותה חסרת מרפא, שלא רק שניתן להחזיר את האדם למצב טוב יותר, אלא, אפשרי בהחלט למנוע את התפתחותה והתדרדרותה אם מגיעים לטיפול הומאופתי בזמן.
זאת מתוך התנסות הלכה למעשה.

מה שמעניין, לדעתי, הוא לראות שאנשים שחולים במחלה או קרוביהם כל כך מגינים עליה. מגינים על כך שאין לה שום מרפא ולרוב מסרבים לשמוע ובוודאי להתנסות בשיטות אחרות טבעיות היכולות לרפא או לפחות לעצור נסיגה או להחזיר את המצב חלקית אחורה – למנוע התדרדרות ולהחזיר את האדם במצב בו התפקוד והזיכרון שלו לא לגמרי יינזק.

לשמחתי אני יכולה רק לשמח שאת האנשים שכן מסכימים לבוא לטיפול – אני כמו גם עמיתי למקצוע - כן מצליחים לעזור ולמנוע החמרה או להחזיר פרמטרים לתיקונם, כגון:היכולת לדבר, לשלוט בסוגרים, לזהות אנשים ואת עצמם ולהישאר מאוזנים מבחינת מצבי הרוח.

בגלל שהאלצהיימר נחשבת למחלה ניוונית קשה שפוגעת בעיקר בקשישים ומחמירה ככול שעובר הזמן וגורמת להפרעה בתפקודי המוח שפוגמת בפעילויות שגרתית של האדם, עקב פגיעה במרכזים במוח שאחראיים על מחשבה, שפה. וזיכרון. אלצהיימר - (Alzheimer) היא שלב בו תאי העצב של המוח מתים.

את מחלת האלצהיימר מאפיינת ירידה הדרגתית בתפקוד בכל הרמות. בהתחלה פעולות מורכבות נפגעות כמו נהיגה, בזיכרון לדברים שאתם עושים עכשיו או לדברים שתירצו לעשות בטווח הקצר או למה שאמרתם הרגע או למה שקראתי היום כולל ההפרעות ההתנהגותיות, כגון: כעס המתחלף בבכי, זעם שגורם לכם לרצות לשבור משהו לנפץ או להרוס חפצים או לזרוק על מישהו חפץ.

כעס שאיננו שווא ערך לסיבה שגרמה לו - מה שכמובן גורם לתגובות של פחד מהקרובים לכם שרואים בהתנהגות זו משהו לא צפוי ובלתי ניתנת לשליטה כמו גם בעלת יכולת לפגוע בהם - מה שגורם להם לחושב על איך אני מרחיק את האדם שחולה במחלה ממני – למוסד –להיות תחת פיקוח כזה או אחר רק לא בבית כי זה מסוכן.

את השלב שנקרא "שיטיון" בו נפגעת היכולת שלכם לאכול, לישון, לשוחח ולשלוט ביציאות, אפשר להשוות קצת לחזרה אחורה בזמן לגיל הינקות. אותם פרמטרים שלא היו בשליטתנו בתחילת חייינו הופכים להיות חסרי שליטה לקראת סיומם. כאן כמובן צריך לשאול מדוע זה לא תוקף כל אדם? מדוע רק אנשים מסוימים ילקו באיבוד הפרמטרים החיוניים שמגבילים לגיל הינקות ?

מבחינה הומאופתית זה מראה על צורך פנימי של אותו אדם שקיים ברובד נסתר ולא מודע בו הרצון לחזור לשלב זה במהלכו האחרים דאגו לו והוא היה תלוי באחרים חזק. הצורך הלא מודע הזה שאולי הודחק שנים רבות מתפרץ בגיל מאוחר בו האדם כבר לא חזק מספיק יותר כדי להתנגד לו.

אם אתם מכירים את המושג קומפנסציה – על זה המדובר!
בתהליך הקומפנסציה האדם מדחיק פנימה עמוק בתוכו חלקים שהחברה לא מקבלת יפה ובמקומם מפתח חלקים שיכסו על החלק הלא מקובל על החברה. את החלק שהאדם פיתח עבור החברה הוא מחצין החוצה בגלל שחלק זה שאומנם לא נמצא בטבע ובבסיס שלו כן מקובל על החברה ואותו מרשים לו להראות. כך מתרחש תהליך הקומפנסציה שתמיד האדם עצמו משלם עליו מחיר יקר.
מצד אחד בגלל שהצורך להסתיר משהו ולא לחשוף ובמקומו לפתח משהו אחר שכן מקובל אותו כן ניתן להראות –זהו תהליך שגוזל מהגוף והמוח המון המון אנרגיה חיים חיונית. מצד נוסף האדם מפתח בתוכו את הידיעה שהוא איך שהוא לא יתקבל ואף פעם לא יוכל להיות אהוב ושלם בגלל מי ומה שהוא.

גם זה צורך המון אנרגיה מהאדם כי באיזושהי צורה להמשיך ולקבל את עצמו למרות שאחרים לא מקבלים אותו איך שהוא. מצב זה איך שלא מסתכלים עליו פועל לרעת האדם ולרעת המוח שלו. וגורם לתהליך של הזדקנות מואצת. ומוות מואץ של התאים.


סוף חלק א'...


*** אדית דיטה דניאל, RCHom RCP היא הומאופתית ונטורופתית בכירה ומוסמכת, בעלת ניסיון של 20 שנה במדעי ההומאופתיה והנטורופתיה, תזונה וניקוי רעלים העובדת במסגרת משרד הביטחון וחברות הביטוח פמי פרימיום וביקור-רופא. אדית היא גם מרצה ומדריכה בתחום הבריאות ומייצגת את הרפואה על גווניה.