ראיון עם אן פונטיין – בימאית הסרט, "קוקו לפני שאנל"

לפני שנתיים יצא לאקרנים סרט על האייקון הצרפתי המזמר(ת), אדית פיאף, ואילו עתה עושים חסד בקולנוע הצרפתי לאשת האופנה שהפכה את המילה "שיק" לשם נרדף לצרפתיות, קוקו שאנל.



לא. בסרט לא תראו הרבה דברים מוכרים כי אם רקע על חייה של קוקו והבנה על מקורות ההשראה שלה.

בשיחה עם בימאית הסרט, אן פונטיין, שהתארחה בארץ במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי, הובהרו כמה עובדות נוספות על הדמות השנויה במחלוקת ועל כוונת הבימאית.

מהיכן ההשראה לעשות סרט על שאנל ולמה דווקא עכשיו ?
"בגיל 20 פגשתי את מי שהייתה העוזרת האחרונה של קוקו ובהיות קוקו סמל השיק הצרפתי, התעניינתי כיצד התחילה.
זה מדהים לראות ולהראות זאת בסרט כיצד כל האירועים והחוויות שעברה נתנו לה לימים השראה עבור כל דגמיה המפורסמים. קוקו רצתה בכלל להיות זמרת או שחקנית ולא מעצבת אופנה. לתפור היה בעיניה שעמום והיא התייחסה לכך כאמצעי פרנסה ותו לא."

מה היה לך חשוב להוציא לאור בבחינת עובדות חשובות על קוקו ?
"היה לי מאוד חשוב להדגיש את התעוזה של קוקו משום שהיא שינתה את הנשים למה שכיום אנחנו מכירים כ"אישה המודרנית". בסופו של דבר, כולן רצו להידמות אליה. אני מאמינה כי הסרט מצליח לשקף את לידתו של סמל ודוגמא אישית.
בבחינת אהבה רומנטית, היא מעולם לא אהבה בחייה כפי שאהבה את איש העסקים הבריטי. הייתה אישה חשדנית שלא רצתה שישלטו בה.
קוקו הייתה לפמיניסטית מוצהרת אשר הצליחה לבנות אימפריה כלכלית ופתחה צוהר לנשים אחרות בקריירה.
החוכמה שלה באה לידי ביטוי בחושים המחודדים שפיתחה ובאינטואיציה שלה והיא הצליחה לעבור את כל מחסומי החברה באמצעות אמביציה יוצאת מן הכלל. בקוקו היה גם משהו פרובוקטיבי מתוך מקום של צורך בתשומת לב. היא הרגישה שהיא חייבת להיות שונה. היא הייתה קשוחה וסרקסטית והגברים שאהבו אותה אהבו אותה בשל הישירות שלה.

הבימאית, אן פונטיין,(49), היא ילידת לוקסמבורג ובצעירותה גדלה בפורטוגל. בראשית דרכה האמנותית הייתה רקדנית ואז עברה למשחק.

ברקורד שלה כבמאית תשעה סרטים באורך מלא. "כשהגעתי עם משפחתי לפריז מפורטוגל, לא הכרנו שם אף אחד, היינו כמו זרים והיינו צריכים להתחיל לבנות את החיים שלנו מהתחלה", היא משחזרת. "כשגדלתי הצטרפתי ללהקה מצוינת של ריקוד מודרני. יום אחד הגיע אלינו מלהק שחיפש שחקנית לתפקיד של איזמרלדה הצוענייה בהפקה מוזיקלית של `הגיבן מנוטר דאם`. אמנם לא היה לי ניסיון במשחק או בשירה, אבל אמרתי שאני מוכנה לעשות את התפקיד. שרתי, שיחקתי ורקדתי, וכך התחילה בעצם קריירת המשחק שלי.
אבל ככל שהיא התפתחה, הרגשתי לא נוח עם המקצוע הזה, בעיקר בגלל העובדה שכל הזמן עליך לבצע בעיקר את מה שהבמאים דורשים ממך. רציתי להתקדם ומכיוון שאף אחד לא מאפשר לך להתחיל לביים ללא ניסיון, התחלתי לכתוב תסריטים ולנסות למכור אותם לבמאים אחרים. אבל גם בזה לא כל כך הצלחתי, מאחר שהתסריטים שלי היו יותר מדי אישיים ובמאים לא התחברו אליהם. למזלי, למרות שלא היה לי כל ניסיון גם בבימוי (לא למדתי יום אחד כיצד עושים זאת ואף חסרו לי נתונים בסיסיים על תנועת המצלמה ושאר אספקטים טכניים הקשורים בתחום) קיבלתי את הצ`אנס הראשון שלי ונתנו לי לביים סרט. כך בעצם התמזל מזלי ונעשיתי במאית".

מה מאפיין את היצירה שלך בשנים האחרונות ?
"אני אוהבת להתעסק בדמויות שלעיתים קרובות משתנה גורלן , יש בהן ערפול סקסואלי, משולשי אהבה וחשיפה של מה עומד מאחורי המראה החיצוני. "הפאסדה"... תהפוכות החיים מעניינות אותי. "

מה ראית באודרי טוטו שגרם לך ללהק אותה לתפקיד ?
"כאשר פגשתי אותה לראשונה, המסתורין שבה כבש אותי והאופן שבו היא דיברה שכנעו אותי שהיא המתאימה ביותר לתפקיד. גם שפת הגוף שלה וגם מידותיה הפיזיות התאימו לדמות. קיים דמיון פיזי מסוים בינה ובין שאנל, וגם באישיות, הרי שתיהן הגיעו מהפרובינציה ופיתחו קריירות חובקות עולם. ככל ששקלתי את נושא הליהוק, הרגשתי שאודרי היא השחקנית המושלמת ביותר שיכולתי לבחור לגילום הדמות. מה שמעניין הוא שהצלחתי להוציא ממנה טווח שלם של הבעות ותגובות שלא כמו בתפקידיה הקודמים שהיו פלקטיים למדיי."

מדוע ההתעקשות להתמקד רק בתקופה שלפני התהילה ?
"משום שזה הבסיס להכל. לא רציתי לגשת ולדוש במה שאנשים כבר יודעים, אלא, במה שהיה לניצני ההשראה שלה".

היכן מופץ הסרט ? כיצד מתקבל בעולם ?
"כיום בכל רחבי העולם וזוכה להצלחה גדולה. אני מאמינה שזה בגלל מה שהיא מייצגת וידועה בזכותו. שאנל זכתה להצלחה אדירה בתחום האופנה בארה"ב בזמן שבאירופה כבר מיצו אותה לזמן מה.
בכלל, אני מאושרת ממה שקורה לסרט משום שזהו אספקט נדיר שסרט דובר צרפתית מטייל כל כך הרבה בעולם".

מה לגביי פרויקטים עתידיים שלך ?
"אני מתחילה לצלם סרט עם איזאבל הופר שהיא קומדיה סארקסטית על בחור מטורף ואישה שתלטנית ולאחריו כבר מתכננת סרט דובר אנגלית אודות חייה של זוכת פרס נובל של דרום אפריקה בכיכובה של קריסטין סקוט תומאס."