יום השואה 2009 - הספרים החדשים בהוצאת 'יד ושם'

הסיפורים האישיים, העדויות המצמררות והמציאות שמצליחה לעלות מעל כל דמיון מאכלסים גם השנה את הספרים החדשים שבחרה הוצאת 'יד ושם' להוציא.



לקרוא, להאמין ולזכור !


# "רכבת הזהב" - השמדת יהודי הונגריה ושוד הרכוש
מאת: רונלד צוויג
עורכת: חדוה מלכיאור

"העובדה המדהימה בקשר לטובין שברכבת הזהב לא הייתה ערכו הרב של כל פריט ופריט, אלא כמותם העצומה של הפריטים", כותב רונלד צוויג במחקרו המרתק על גלגולה של רכבת הזהב שיצאה מהונגריה לאוסטריה בשלהי מלחמת העולם השנייה ועליה רכושם של יהודי הונגריה – אבנים יקרות, כסף מזומן, פרוות ושטיחים, טבעות נישואין ותשמישי קדושה. "הרכבת", כותב צוויג, "הייתה שיאן של שנות תכנון ושל ביזה מאורגנת בקפידה".

בספרו מתאר צוויג ביזה מאורגנת זו, של הרכוש היהודי, ביזה שהחלה עוד טרם השואה כשחוקקו ההונגרים חוקים אנטי-יהודיים שהטילו על יהודי הונגריה הגבלות כלכליות, והגיעה אל שיאה בימי המלחמה עם הפקעה וחלוקה מחדש – מעוגנת בחוק – של הרכוש היהודי.
עם סיום המלחמה עמד הרכוש הגזול של יהודי הונגריה במוקד הוויכוח בין המעצמות המנצחות, ויכוח שהשתתפו בו הארגונים היהודיים, הקהילה היהודית בהונגריה וממשלת הונגריה. ערכו של הרכוש שהוחזר לעולם היהודי היה נמוך לאין שיעור מערכו המקורי. "האמונה שאפשר לחמוס את שגשוגה של קהילה ולחלקו מחדש", מסכם צוויג, "הייתה פנטזיה". סיפורה של רכבת הזהב הפך למיתוס שנכרכו בו אגדות רבות. במחקרו המקיף והמעמיק צוויג מפריד בין עובדות לבדיון ותורם לפענוחה של אחת הדרמות הלא מוסברות מימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה.

על המחבר :
רולנד צוויג הוא פרופסור למדעי היהדות במחלקת סקירבל ללימודי היהדות בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת ניו-יורק והוא בעל הקתדרה על שם מרילין והנרי טאוב וראש מרכז טאוב ללימודי ישראל באוניברסיטה וכן חבר בוועדה ההיסטורית המייעצת לארכיונים הלאומיים של ארה"ב. את תואר הדוקטור קיבל מאוניברסטית קיימברידג' באנגליה.

מספר עמודים: 290 מחיר: 78 ש"ח


# "משפחת אנשי היער" - יחידת הפרטיזנים של ביילסקי
סיפורם האמיתי של האחים ביילסקי (מהסרט "התנגדות")
מאת: נחמה טק

"חברים זה היום היפה ביותר בחיי, מפני שזכיתי לראות קבוצה גדולה כל כך יוצאת מהגטו... אינני מבטיח לכם דבר, ייתכן שבעוד אנו מנסים לחיות – ניהרג; אבל נעשה כל שביכולתנו להציל חיי עוד יהודים. זאת דרכנו. אנחנו לא בוררים; איננו מונעים הצטרפות זקנים, ילדים, נשים. החיים קשים וסכנה נשקפת לחיינו בלא הרף, אף אם נמות –נמות כבני אדם".
הימים ימי מאי 1943. טוביה ביילסקי, פרטיזן, מנהיג כריזמטי ולוחם רב תושייה, נושא דברים לפני קבוצת ניצולים מגטו לידה ולנגד עיניו ניצבת מטרה אחת בלבד – להציל יהודים.

מתוך מחקר מעמיק ועשרות ראיונות עם פרטיזנים וניצולים, מקצתם ראיונות נדירים עם אחרוני הפרטיזנים החיים, חושפת נחמה טק בספרה משפחת אנשי היער את סיפורה יוצא הדופן של יחידת הפרטיזנים של ביילסקי ביערות מערב ביילורוסיה, בימי מלחמת העולם השנייה. בצל המוות, מונעים על-ידי הרצון לשרוד, נמלטו יהודים רבים מן הגטאות למקומות מסתור וליערות במערב ביילורוסיה. סביב טוביה ביילסקי ואחיו התארגנה יחידה פרטיזנית שנתנה מחסה לכל יהודי שעלה בידו להימלט אל היער. היחידה הזאת, שקיבלה עליה את המשימה הכפולה של התקוממות והצלה, גדלה מקבוצת מעטים שמצאו מסתור ביערות, לקהילה של לוחמים ומצילים בת יותר מ-1200 נפש ובהם זקנים, נשים וטף.
הספר היוצא עתה לאור, בהוצאה מחודשת של יד ושם, חושף את חיי היום יום של היחידה ביער: חיי האהבה והמשפחה, מאבק ההישרדות וההתגברות על קשיי הרעב והקור, הפחד והחיים בצל אימת המוות. זהו סיפור מפעים ומעורר השראה על אנושיות ועזרה הדדית, אומץ לב ולחימה והסירוב להיכנע לרשע.

לאחרונה יצא לאקרנים הסרט "התנגדות" בבימויו של אדוארד זוויק ובכיכובו של דניאל קרייג. הסרט המביא את סיפורה יוצא הדופן של יחידת הפרטיזנים של ביילסקי, זוכה - ובצדק רב - לתהודה ציבורית רחבה ולביקורות נלהבות ומבחינתי, מהווה את אחד הסרטים היותר טובים, חזקים וחדורי גאווה של השנים האחרונות !

על המחברת:
נחמה טק, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קונטיקט, סטנפורד, שרדה כילדה את המלחמה כשהתחזתה במשך שלוש שנים לנוצרייה קתולית בחסותם של מציליה הפולנים. ספרה זה נכתב בעידודם ובעזרתם של אנשי ארגון הפרטיזנים ולוחמי הגטאות בישראל. הספר פורסם לראשונה בשנת 1993 בארצות-הברית ובשנת 1996 בגרמניה וזכה בפרס בין-לאומי על שם אנה פרנק ובפרס ראשון מטעם ארגון הפרטיזנים ולוחמי הגטאות בישראל. בין ספריה האחרים: "בגוב האריות-פרשת חייו של אוסוולד רופאייזן" ו"דמעות כבושות-סיפור של ילדות אבודה".

מס' עמודים: 298 מחיר: 78 ש"ח


# "מחכים ללנק" - יומן מהבור
מאת: יהושע שכנר
עורכות: דבורה שכנר ובלה גוטרמן

יהודים שיחיו בעוד שבעים שנה, במציאות שפויה, נורמלית – האם יוכלו להבין את מה שהתרחש כאן?
המילים האלה, מתוך יומן אישי של יהודי ששרד משם, נכתבו בפלנטה אחרת, הזויה, במחבוא מתחת לפני האדמה, בבור שבמכרה חול נטוש שבו מצאו ארבעה עשר יהודים מסתור במלחמה הנוראה ההיא. במשך שישים וארבע שנים הן נותרו ללא מענה, כתובות בכתב יד צפוף בקובץ מהודק של מחברות, והמתינו לפרסומן.

מחכים ללֶנֶק הוא תעודה נדירה המתארת בפרוטרוט את חיי האנשים במחבוא, שניצלו מגירוש למחנות המוות וזכו לחוות את רגע השחרור. שוכני הבור חיו בצפיפות רבה ובמתח. בשעות היום שמרו על דומייה מחשש מפני האיכרים האוקראינים שעבדו בשדות, ובלילות, שנהפכו להם לימים, התענו ברעב ובצמא. השאלות הגורליות שחייהם היו תלויים בהן ניסרו בחלל המסתור ולא הרפו: האם ישרדו ולא יתגלו? האם ימשיך לנק לספק להם מזון ולא ינטוש אותם? האם לא ייפגע מידי שכניו האנטישמים?
לנק – צדיק אחד בסדום, שבמסירות נפש חסרת היגיון לכאורה סיכן את חייו ואת חיי אשתו ובנו רק כדי להשאיר קומץ של יהודים בחיים – דמותו של האיכר הפולני הזה שזורה כחוט השני לאורך היומן כולו.
החבורה הקטנה שהתה במכרה הנטוש ליד הכפר הִינְקוֹביְצֶה בעשרת חודשי הכיבוש האחרונים – מ-6 ביוני 1943, כשלושה שבועות אחרי מרד גטו ורשה, עד חודש מרס 1944. הם נמלטו לשם כמה שעות לפני תחילת האקציה האחרונה שהתבצעה בעירם טְלוּסְטֶה שבמזרח גליציה, שבמהלכה נרצחו כ-1,500 יהודים.
יהושע אוסקר שכנר, איש טלוסטה, נכד ונין לשושלת חסידים, היה בן הדור שהתרחק מן הדת. ביומנו הוא נחשף כאדם משכיל ומפוכח, מודרני וליברלי. עם זה כתיבתו ספוגה במסורת היהודית ומשלבת ניבים עבריים ביידיש ה"גליצאית". כבן ארבעים וארבע באותה העת, הוא תיאר ביומנו בדייקנות כמעט אובססיבית ובגילוי לב את הדינמיקה החברתית בבור: העימותים (ובכללם העימותים הקשים שלו עם בנו גבריאל, שהיה באותם ימים בגיל ההתבגרות), משחקי הכבוד, הסולידריות, החלומות, הפחדים. בנוסף דיווח על ההתרחשויות בעולם שלמעלה, שעליהן למד מלנק ומהעיתונים שלנק סיפק.
לאחר המלחמה נפרדו דרכיהם של האב ובנו והם לא התראו במשך עשרים שנה. יהושע שכנר היגר לארצות הברית. בנו גבריאל עלה ארצה, לחם במלחמת העצמאות והצטרף לקיבוץ גזית. האב ובנו לא זכו לראות את היומן יוצא לאור. יהושע שכנר הלך לעולמו ב-1975, שבוע לפני שעמד לעלות ארצה. כעבור עשרים וארבע שנים נפטר גבריאל, יומיים קודם שהגיע לביתו הזימון לפגישה בעניין פרסום היומן בהוצאת יד ושם.

לספר מצורפת הקדמה וכן אחרית דבר מפורטת מאת דבורה שכנר כלתו של יהושע שכנר, אלמנת בנו גבריאל. באחרית הדבר פורשת דבורה את שיחותיה עם יהושע ואת קורות חייו של גבריאל בעלה מאז עלייתו ארצה וחייהם המשותפים.

על המחברת:
דבורה שכנר שלקחה עליה את המשימה להוציא את היומן לאור, פרסמה בעצמה שני ספרים "אוויטה – ביוגרפיה של אווה פרון" ו"נערה פוליטית" ספר סיפורים העוסק בביוגרפיה שלה (שני הספרים ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד).

מס' עמודים: 439 מחיר 88 ש"ח


# "האם העצים פורחים אצלכם?" - זכרונות ומחשבות של שני אחים, ילידי הופנהיים שבגרמניה
מאת: מנחם מאיר ופרדריק ריימס
סידרת קורצ'אק

האם העצים פורחים אצלכם? הוא סיפורם של שני אחים ניצולי שואה שאחרי עשרות שנים של נתק הקימו את הקשר ביניהם מחדש.

שני האחים הצעירים, ילידי גרמניה, גורשו יחד עם הוריהם וקרוביהם מגרמניה לצרפת וטולטלו במחנות הסגר גריס ובמוסדות. ההורים הועברו למחנה ריבסל וכעבור שנתיים למחנה המעבר דרנסי ומשם לאושוויץ. האחים ניצלו בידי ארגון יהודי שפעל בקרב עצירי המחנות, טולטלו בין בתי ילדים בצרפת ובשווייץ, ודרכיהם נפרדו.
בתום המלחמה, כשהוא בוחן את יחסו ליהדותו וללאומיותו, היגר פרד האח הבכור לארה"ב. האח הצעיר מנחם עלה לארץ והשתתף במלחמות ישראל.
מנחם ופרד חיים בשני קצוות הזהות היהודית: פרד הוא מהנדס חלל אמריקאי שעבודתו הביאה אותו לפעול בכפיפה אחת עם ורנר פון-בראון הנאצי, נשוי לאישה שחורה וילדיו מקיימים אורח חיים נוצרי. מנחם הוא דר' לחינוך, ירושלמי המקיים אורח חיים דתי וילדיו מתגוררים בהתנחלויות.

במשך שנים רבות לא התראו האחים והקשר ביניהם היה רופף. בשנים האחרונות חשו השניים שעליהם לדבר זה אל זה ואל בני משפחותיהם, בעיקר אל הנכדים. הם חידשו את הקשר ביניהם וכתבו יחדיו את סיפור חייהם המרתק.

הספר שהוא אחד מספרי הזכרונות המרגשים, כתוב כדו-שיח בין האחים, בדואר אלקטרוני. במרכזו, בצל האימה והמוות הם מביאים כלשונם ציטוטים מצרור מכתבים ששלחו אליהם הוריהם במשך שנתיים ממחנה ההסגר לבית היתומים שבו הוחזקו. "האם העצים פורחים אצלכם?" היתה שאלה ששאלה אמם מתילדה באחד המכתבים, "כאן אין עצים" הוסיפה.

סידרת הספרים על שם קורצ'אק כוללת פרקי חיים בשואה – זכרונות שעניינם מאבק להישרדות ולהצלה בימי חורבן יהדות אירופה וצפון אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הסידרה עוסקת בעיקר בגורלם של צעירים וילדים.
הספר יוצא במהדורה מחודשת לקראת הקרנת הסרט התיעודי של עופרה טבת ורונית קרצנר – "מנחם ופרד", ביום השואה, ה-21 לאפריל, בערוץ 8.
הסרט זכה לאחרונה בפרס "הסרט מעורר ההשראה של השנה", בפסטיבל "קולנוע למען השלום", ברלין, 2009.

מספר עמודים: 170 מחיר: 58 ש"ח


# ניטרה שלי
מאת: חני קהת
עורך: יובל רוטשילד

"החופש לרוץ ולשחק נראה לי עכשיו רחוק מאד. הרגשתי שאני מוכנה לכל דבר – גם להיפצע, ואפילו קשה יותר – ובלבד שאחזור ואזכה בחופש שלי, בחברות שלי, במורה גליק האהוב".
לאחר שתיקה של למעלה מיובל, אזרה חני קהת כוח לתת ביטוי לחוויות הצורבות שהציפו את זיכרונה.
בת חמש הייתה חני (הלנקה) כשהפכה סלובקיה למדינת חסות של הנאצים ובת אחת-עשרה כששוחררה סלובקיה בידי הצבא האדום. בספר היא שבה אל סיפור בריחתה המופלא של משפחתה, משפחת קראוס, מפני הנאצים והגרדיסטים, זרועו החמושה של השלטון הפשיסטי שהיה אז בסלובקיה, כאשר רק פסע מפריד בינם ובין תפיסתם ושילוחם למחנות ההשמדה. סיפור בריחתם של חני ובני משפחתה שזור בסיפורה של הקהילה היהודית הוותיקה והמפוארת של ניטרה, שבה גדלה חני, ובסיפור דעיכתה של הקהילה, שבר אחר שבר – עד השמדתם של רוב בניה. בלשון עשירה וקולחת משחזרת חני את האווירה הקשה שהייתה בניטרה בזמן השילוחים למחנות ואת הדילמות המוסריות והאנושיות שעמן התמודדו יהודי ניטרה בשעה קשה זו. הסיפור מעלה על נס את אצילותם של הגיבורים התמימים מיהודי ניטרה, שהתנדבו להצטרף אל יקיריהם המגורשים אל המחנות, משום שלא שיערו עד היכן יכול הרוע להגיע. כששבו חני ובני משפחתה לניטרה לאחר שחרור העיר, גילו כי הם היהודים המעטים ששרדו, כי רוב המגורשים ממנה, בהם קרובי משפחתה וחבריהם, לא שבו, וכי מתוך קהילה פורחת ותוססת שמנתה כששת אלפים יהודים, נותרו בחיים כשש מאות איש בלבד. חני הצטרפה אל שרידי הקהילה שהתארגנו מחדש בסיוע התנועות הציוניות, ובמרס 1949 והיא בת חמש-עשרה, עלתה לארץ עם אחיה. בהמשך הצטרפו אליה גם הוריה.

על המחברת:
חני קהת נולדה בניטרה שבסלובקיה, בשנת 1934, להורים רופאים. מצד אמה, חני היא נצר למשפחת ייטלש, מן המשפחות הוותיקות של פראג, ומצאצאי "התוספות יום טוב". בין קרובי משפחתה אפשר למצוא משכילים ואנשי רוח, כמו למשל סבה של חני, ישעיהו, שהיה דוקטור למשפטים וגם בעל סמיכה לרבנות, ואחיו, ברתולד (יששכר בער), שהיה דוקטור לכימיה ובעל סמיכה לרבנות אף הוא. רוב קרוביה של חני נרצחו במחנות במהלך השואה, אבל חני, הוריה ואחיה הצליחו להסתתר אצל הסלובקים בכפרים מסביב לניטרה וכך לחמוק מידי הנאצים ועושי דברם הסלובקים. בשנת 1949 עלתה חני לארץ עם אחיה וילי, ולאחר זמן מה הצטרפו אליה גם הוריה. היא מתגוררת ברמת גן, סיימה תואר ראשון בלימודי מקרא וספרות באוניברסיטה ועבדה בהוראה שנים רבות. אחיה, פרופ' בנימין זאב קדר, הוא היסטוריון בעל שם שמחקריו עוסקים, בין השאר, בימי הביניים באירופה ובתקופה הצלבנית.

מס' עמודים: 286 מחיר: 68 ש"ח