ראיון אישי עם דסטין הופמן

השחקן היהודי והכריזמטי בן ה – 71 מספר ממרום ניסיונו על עבודתו בסרטים , על מהות האהבה והחיים לצד אשתו מזה יותר משלושה עשורים ועל העבודה לצד הבמאי הצעיר והמבטיח.




סביב מערכת הפצת הסרט היו דיבורים על מועמדות לאוסקר על תפקידך בו. בתור מישהו שיש לו בבית כבר שני פסלונים ושבע מועמדויות, האם המועמדות או זכייה אפשרית עדיין מניעים אותך ?
"בטח שכן. זה ממש לא משנה כמה כבר יש באמתחתך. הצורך להכרה וזכייה תמיד מקונן שם. חוץ מזה, לנה להצטנע ולהגיד שאני רוצה רק אחד?! אני רוצה הרבה יותר ..."

מה תהיה המשמעות אם הסרט יגרוף מועמדות או שתיים?
"המשמעות תהיה נהדרת לסרט עצמאי קטן ודל תקציב שכזה. את מה שלא יביא תקציב הפרסום הכביר שאין ברשותנו, עשויה להביא התמודדות. כך אנשים יגיעו לראות את הסרט."

לאחר 40 סרטים, ביניהם להיטים כמו: "הבוגר", "קרמר נגד קרמר", "טוטסי", "איש הגשם"... האם אתה כבר יכול לנקוב בסוד ההצלחה של סרט ?
"מזל !
ועכשיו ברצינות: נדמה כי סרטים תמיד יצאו איכשהו טוב למדיי. אני תמיד טוען שאם אתה יוצא להרפתקאה הזו של לעשות סרט ולו לחשוש בתהליך, אז עדיף שלא תיגש לעניין בכלל. אני לא חושב שלאף אחד יש מרשם בדוק או יותר נכון, בטוח בהתייחס ללמה סרט אחד מצליח וסרט אחר לא. זה כמו לקחת מסוק שמתחיל להתדרדר לתהום ואז או שתצליח לנסוק ולהרים אותו או שהוא יתנגש בקרקע. אני לא חושב שלמישהו באמת יש את התשובה בהתייחס לאותו "מרכיב סודי" שכולם מחפשים אחריו."

האם נכונה השמועה כי התסריטאי-במאי, ג'ואל הופקינס, כתב את הסרט במיוחד עבורך ועבור אמה תומפסון?
"ג'ואל כתב את תפקידה של קייט כאשר הוא אכן ראה את אמה לנגד עיניו בתפקיד ואפילו אותו כהארווי. הבעיה היחידה הייתה שאת אמה הוא מכיר היטב כי הם חברים ואותי הוא לא הכיר כלל. בתחילה, לא ממש התחברתי לדמות. הבנתי שהיא מבוססת בעיקר על עצמו. כיצד הוא היה מתנהג כהארווי. על כן, לקחנו לנו כמה חודשים טובים לשבת ולעבד ביחד את הדמות שלי כך שהיא תהיה נוחה לי להזדהות ולעבוד איתה. אגב, זה משעשע לחשוב עד כמה דמותה של קייט מזכירה את אמה אילולא היה הייתה שחקנית מפורסמת ומוכשרת כפי שהיא".

אילו נקודות משותפות יש לך עם דמותו של הארווי?
"תמיד חלמתי להיות נגן ג'אז ואני עדיין חולם על כך. בתחילה ג'ואל (הבמאי) חשב לתת להארווי עיסוק אחר ואז שכנעתי אותו שיהיה "וואנאבי" של נגן ג'אז והוא העלה את הרעיון שהוא, למעשה, מלחין ג'ינגלים וזה הסתדר בול לסיפור. היבט נוסף עימו אני מצאתי מקום להזדהות היא העובדה כי גם אני הייתי נשוי והתגרשתי – תהליך, אגב, אותו עברתי בדיוק כאשר צילמתי את הסרט 'קרמר נגד קרמר'... כך שהיה הרבה "בשר" לעבוד איתו להארווי. לשמחתי, למשל, לא נאלצתי לעבור חוויה קשה עם ביתי במציאות כפי שעובר הארווי עם ביתו בסרט."

בהתייחס לעובדה שגם סרט זה וגם 'קרמר נגד קרמר' עוסקים בגירושין – כיצד אתה בכל זאת מבדיל ומוצא את השונים ביניהם?
"הסרט 'קרמר נגד קרמר' מסתיים כאשר הגירושין מגיעים אל קיצם. הסרט הזה מתחיל עם התוצאות של שנים לאחר הגירושין. באופן אישי, אני הייתי ער לעד כמה הכאיבו גירושיי לילדים שלי ובאמת הם אלו שסבלו מכך יותר מכל אדם אחר. על כן, יש הרבה נקודות בסרט בו יש רגעי אמת בתחושות וברקע. בסך הכל יש גבול לכמה אתה יכול להיות מנותק מהדמות שאתה מגלם למציאות שלך, אם בכלל".

האם אתה מרגיש כי הגשמת את החלומות שלך בחיים?
"בטח. אני חי עם אשתי, ליסה, יחד כבר 35 שנה כך שאו שהתברכתי במתנה הגדולה מכולם או שאנו חיים א השקר הכי גדול... ואת יודעת איך מזהים אם גבר נמצא עם אשת חלומותיו?"
שתף אותי.
"כאשר פוגשים באשת או גבר החלומות שלך, אדם מבין שלא משנה כמות הזמן שהם מבלים ביחד, זה לעולם לא באמת יספיק. זוהי הרגשה נפלאה להיכנס למיטה מידי לילה עם אותו אדם ולישון לצד מי שאתה מרגיש מוגן ואהוב לצידו. אני אומר לך, זה פשוט לא יכול להיות יותר מדהים מזה".

העולם מכיר אותך כשחקן נפלא ואחד הטובים שיש, אך האם יצא לך להרגיש אי פעם שאתה נמצא בתחתית כפי שמרגיש הארווי לאורל חלק מהסרט?
"בטח שכן. אתה מרגיש ברגעים כאלו שאתה מתהלך עם הפנים ברצפה ושחרב עלייך עולמך. זהו אומנם זיכרון מלפני שהפכתי לשחקן מוכר אבל זוהי הרגשה שאינך שוכח לעולם".

האם יוצא לך במציאות לקחת החלטות ספונטאניות כפי שמחליט לקחת הארווי בסרט?
"האמת היא שלא ואני ממש רוצה. לא פעם אני אומר לאישתי שעכשיו אחרי שהילדים שלנו גדלו ועזבו את הבית ואפילו הצעירה מסיימת קולג', למה שלא נלך לטייל ולעשות דברים ספונטאניים ופשוט לא יוצא לנו. גם כאשר אני רוצה להפתיע אותה, היא חייבת לדעת לאן הולכים כדי להבין מהו קוד הלבוש במקום... אמרתי לה שפעם אני עוד אפתיע אותה ונמצא עצמנו בשדה התעופה מבלי שתתכונן כלל. קחי דוגמא את חברי, ביל מוריי. היו ימים בהם הוא היה מוצא את עצמו בשדה התעופה מביט על לוח הטיסות והיה מחליט שהטיסה הראשונה שממריאה – הוא יהיה עליה ולא משנה לאן תיקח אותו. כך יצא לו להיות בכל מיני מקומות מדהימים בעולם. ומה שמדהים עוד יותר זה שהוא היה עושה זאת בזמן שהיה נשוי לאשתו דאז. הוא היה מתקשר אליה ומודיע לה : "מותק, אני בדבלין" בזמן שהיא הייתה מחכה לו עם ארוחת הערב... אבל זה הוא".

הסרט מצולם בלונדון. האם זה נכון שיש לך בית שם?
"כן. קנינו את הבית בשנות ה – 80 כאשר הדולר היה חזק מאוד והשארנו לנו אותו. אנו משתמשים בו כשרוצים או, למשל, בתקופה בה שיחקתי בתיאטרון בלונדון משך שנה ולקחנו את הילדים איתנו. לא יאומן איך הם הצליחו לאמץ לעצמם את המבטא הבריטי בכזו מהירות... חשבנו בנקודה מסוימת שהם לעולם לא ייפתרו ממנו. ייתכן, אגב, שזה יהיה הצעד הבא שלי ושל אשתי... לחזור ללונדון?!"

ואיך היה לעבוד עם אמה תומפסון ?
"פשוט נפלא. היא אדם נהדר ושחקנית טובה. את בטח שומעת את זה כל הזמן איך שחקנים מפרגנים האחד לשני, אך אני שמח להצהיר על כך בכנות. היה ביננו חיבור טבעי ומהיר שאפילו "הפחיד" את הבמאי מידי פעם... אנחנו נתנו לסצינות לזרום ולקרות ואני חושב שזה עבד."