סיפור אהבה ספרדי-ישראלי קורע לב

'דמעת הגורל' הינו ספרו הראשון של משה קורסיה, מתאר סיפור אהבה מרגש על צעיר יהודי בשנות ה-50, הנקרע בין אהבתו העזה לספרדייה צעירה ויפהפייה, לבין רצונו והלחצים המופעלים עליו לעלות לישראל הנלחמת על חייה. הלחצים הקשים גוברים על רגשותיו, והוא נשטף בגל העלייה לישראל, המותירה את ליבו החצוי והמדמם מאחור.

סיפורו האמיתי של קורסיה מרגש לא פחות. את אשתו הכיר רק מפני שאחיה הפעוט דימה כי הוא אביו, והכריח אותו לבקר בביתו, שם הכיר את אשתו לעתיד, בה התאהב מיידית, אך איבד אותה כמעט באותה מיידיות.


משה קורסיה, חושף בשפה שובת לב, חיננית ומרגשת את עולמו הפנימי של גיבורו, יוסי טולדנו, הקרוע בין אהבת בשרים לאהבת הציונות, אהבות שלא ניתן לגשר ביניהן. העירוב המעניין של מלחמתו הפנימית עם מאורעות חיצוניים, מניב ספר מרתק ומסקרן על תקופה אחרת, קשה ורומנטית, דרך נקודת ראות נדירה.
קורסיה נולד בשנת 1932 בעיר מלילה הספרדית ועלה לארץ בשנת 1952. לאחר עלייתו ארצה למד רפואה כאח בבית החולים הדסה בירושלים.
עם תום לימודיו התגייס משה לצה"ל ושירת בחיל אויר 25 שנה. במהלך שנותיו הראשונות בצבא אירע לו מאורע מרגש וקורע לב, שנראה כלקוח מתוך ספר עלילתי.

קורסיה מספר כי עת היה חייל סדיר ישב לנוח בגן ציבורי בגדרה כשלפתע אחד הילדים, כבן ארבע לערך, ניגש אליו ואמר לו "אבא, אבא, בוא לאימא, היא יושבת ממש פה". קורסיה הביט לכיוון אליו הצביע הילד והבחין במספר נשים היושבות ומשגיחות על ילדיהם. הוא אחז בידו של הילד נגש אל אימו וסיפר לה שהילד קרא לו "אבא". היא בקשה סליחה ואמרה שאני לא דומה לאביו של הילד למעט המדים הצבאיים. התברר כי האב נמצא כעת בשירות מילואים ולא מבקר הרבה בבית מאז שהתגייס למלחמת קדש שהסתיימה רק שבוע לפני כן.
קורסיה ניסה להיפרד בנימוס מהאם והילד ולחזור לבסיסו, אך הילד התעקש שלא ילך, ויבוא לבקרם בביתם. "אני גר ממש קרוב" התעקש הילד. משה ניסה לסרב, אך הילד אחז בידו ומשך, ובלית ברירה הצטרף משה אליו ואל אמו לביתם.
שם, בביתו, פגש משה את אחיותיו של הילד בנות 8, 12 ו -16. האחות הבוגרת ששמה אלגרה, הייתה הנערה היפה ביותר שראה מימיו. בבסיס לא הפסקתי לחשוב על המשפחה החביבה ובתם שובת הלב.
כעבור שבוע, הגיע שוב לביתם. הפעם פגש גם את אב המשפחה והקשר עם המשפחה ועם אלגרה העמיק.
שבוע מאוחר יותר הודיעו לו ממפקדת הבסיס כי התפנה תקן לאחראי מרפאה בבסיס רמת דוד, והוא קיבל צו העברה מיידי ונאלץ לעזוב כבר למחרת. לאחר מספר שבועות התברר לו כי המשפחה עקרה ללוד. הכתובת שניתנה לו על ידי השכנים, 'רחוב סיש 4' - התבררה כשגויה, והוא החל במסע חיפושים ממושך אחר אהובתו אלגרה, חיפוש שהעלה חרס.
לאחר מספר חודשים, הגיע חייל פצוע אל המרפאה בה עבד קורסיה, והעלה את ההשערה כי מדובר ברחוב חנה סנש. קורסייה נטל חופשה מיוחדת, איתר את הבית ולשמחתו מצא בו את אלגרה מצפה לו. הם התחתנו בשנת 1958 ומזה כ 50 שנה לא נפרדו.

הספר 'דמעת הגורל', שהחל רוקם עור וגידים עם שחרורו של משה קורסיה מצבא הקבע, הוא פרי אהבת הספרות שהייתה קיימת בו מאז ומתמיד. רצונו להביע את תחושותיו החזקות על רקע סיפור עלייתו האישי, הוליד את הספר המרגש.
כיום גר קורסיה בקריית מוצקין, אב לשלושה וסב לשניים.

הספר 'דמעת הגורל' יצא לאור ביולי 2008 בהוצאת 'אופיר', במסגרת סדרת ספרי הביכורים של יוצרים ישראלים, אותה עורכת ההוצאה.

ניתן להשיג את הספר בכל סניפי סטימצקי וצומת ספרים.
מחיר : 52 ש"ח