לידת העכשיו: שנות השישים באמנות ישראל

במסגרת הפרויקט "60 שנות אמנות בישראל", נפתחה במוזיאון אשדוד לאמנות – מרכז מונארט התערוכה על העשור השני (1958 – 1968) ובה עבודות של 65 אמנים בתחומי מדיה שונים.



"60 שנות אמנות בישראל" הוא פרויקט ראשון בישראל, אליו חברו שישה מוזיאונים ברחבי הארץ, כשכל אחד מהם מציג את אמנות העשור המסוים. שנות השישים מיוצגות במוזיאון אשדוד לאמנות – מרכז מונארט, כשפתיחת התערוכה בסוף חודש יולי התקיימה ברוב עם והדר והיא תוצג עד מחצית דצמבר. אוצרי התערוכה: יונה פישר ותמר מנור-פרידמן.
התערוכה עוקבת אחר המגמות המרכזיות באמנות שנות בה- 60 באמצעות עשרות יצירות מכל תחומי המדיה, מעשה ידי 65 אמנים. היא ערוכה בשלושה צירי תצוגה, בהתאמה לחללי מוזיאון אשדוד, על שלוש קומותיו: א. מעבר לאופק, ב. אמנות של הפגשות, ג. עדות ראייה.
אמנות ישראל בשנות ה - 60 עומדת בסימן חילופי משמרות ומגמות: שנות המעבר מן האסכולה השלטת של האמנות המופשטת, אשר טופחה זה עשור בידי קבוצת אמני "אופקים חדשים" כשפה מודרניסטית, אוטונומית וסגורה, אל תפיסות חלופיות עדכניות – אל ערוצי ביטוי פתוחים, רב- ממדיים ובעיקר אישיים ונבדלים זה מזה. תמורות אלו קיבלו תוקף רשמי עם ייסוד קבוצת "10+" בהנהגת רפי לביא ב-1965. הקבוצה ארגנה תערוכות באווירה של חופש ביטוי, התנסות באמצעים שונים ומקוריות. אמני הדור הצעיר בארץ ביקשו, בהשראת הזרמים החדשים באמנות הבינלאומית ובראשם ה"פופ" בארה"ב, להצטרף גם הם אל שורות האוונגרד ולבחון תחומים ויעדים חדשניים, מאקספרסיוניזם אישי ושפת הקולאז' והאסמבלאז' אל האמנות הסביבתית והמושגית, המיצב, המיצג, הצילום והקולנוע הניסיוני.
את התערוכה מלווה קטלוג, המתבונן אל זמן האמנות של שנות ה-60. בקטלוג מוצג שיח פרשני- ביקורתי של אוצרי התערוכה ושל חוקרי תרבות וחברה (אריאל הירשפלד, אדם ברוך ודרור אסנת), המלווה במבחר יצירות מתוך התערוכה, ולצדו לוח תיעודי- כרונולוגי של האירועים והתערוכות שהיו בכל שנה, משולב באיורים ובמובאות מביקורת האמנות.
מתוך הקטלוג:

מעבר לאופק
תערוכת "אופקים חדשים", שנערכה בשנת 1959 בביתן הלנה רובינשטיין בתל-אביב, לציון עשור לייסוד הקבוצה, מסמנת את שיאה של מהפכת ההפשטה באמנות הישראלית, ובה בעת את רגע דעיכתה. אמנים ותיקים וצעירים, שהפנימו את שפת הציור המופשט - ובהם לאה ניקל, משה קופפרמן, אביבה אורי ורפי לביא - שכללו אותה על פי נטייתם לכתב יד אישי ייחודי. אמנים אחרים, ובכללם כמה מאמני "אופקים חדשים", חזרו אל ציור נוף, ממשי או סוגסטיבי, בחיפוש אחר תבניות של צורה וצבע. מבין אתרי הארץ, נמשכו ציירים אלו במיוחד אל הנגב הצחיח, שנדמה להם כ"טאבולה ראסה" של הציור המינימליסטי הריקן. מרחב המדבר האציל השראתו גם על פסלים דוגמת קוסו אלול, יגאל תומרקין, דני קרוון ועזרא אוריון, שעיצבו והקימו מונומנטים פיסוליים סביבתיים ראשונים מסוגם.

אמנות של הפגשות
בחיפושיהם אחר אופני ייצוג ומדיה עדכניים ההולמים את זמנם, ביקשו האמנים בני הדור הצעיר להמיר את נוסח הציור האנין והפיוטי של "המופשט הלירי", בתחביר דיאלקטי מרובה צירופים, ניגודים וסתירות. ביטוי מובהק לכך היה בשימוש בטכניקות האסמבלאז' והקולאז' (המתבסס על שילוב עצמים ודימויים מן-המוכן), שחדרו לאמנות המודרנית מאז תנועות הדאדא, הסוריאליזם והפופ, וחוללו מהפכה במושגי גבולות האמנות ויחסה למציאות. באמנות הישראלית, יישמו ארוך ותומרקין תפיסות אלו כבר בתחילת שנות ה-60, ובעקבותיהם הלכו איקה בראון, מיכאל דרוקס, יאיר גרבוז, רפי לביא ואחרים. גישות חדשות ניכרות גם בייצוג הדמות האנושית, בין אם באמצעות דימוי צילומי משוכפל ומשועתק (אצל בראל ושלזניאק) ובין אם בציור חופשי (אצל ליפשיץ או ריזמן), הטעון לעתים עצמה הבעתית של התרסה, שיגעון, תוקפנות או ארוטיקה. עבודותיהם החלוציות של יוצרים צעירים כדוגמת גרשוני, נוישטיין ואבידן פורצות בסוף העשור אל תחום המיצב, הסביבה, הטקסט ומיזוג אמנויות, ומתוות יעדים חדשים בפתח העשור הבא.

עדות ראייה
הפרק החותם את התערוכה, מוקדש למימד הזיכרון והעדות ההיסטורית של האמן, ובמוקדו מלחמת ששת הימים. לאירוע זה היו השלכות מרחיקות על כל תחומי ההוויה הישראלית, ובכלל זה על התרבות והאמנות. ההשפעה המיידית שהייתה למלחמה על היצירה האמנותית בסוף שנות ה-60 עתידה לחלחל וללוות את האמנות הישראלית לאורך התקופות והמלחמות הבאות. עבודתם של הצלמים והאמנים המוצגים בתערוכה, ובהם אברהם אילת, מיכה בר-עם, מיכה לורי, רות שלוס ויגאל תומרקין, מעוררת שאלות מורכבות: מה היו התגובות הראשוניות וכיצד הבשילו מאוחר יותר? מה היו אופני המבט וכיצד התעצבו לדימויים איקונים? האם התחולל שינוי בהכרתו הביקורתית והפוליטית של האמן?

השותפים לפרויקט 60 שנות אמנות בישראל:
משכן לאמנות, עין- חרוד מציג את שנות ה - 50,
אוצרים: גליה בר-אור וגדעון עפרת.
מוזיאון תל-אביב לאמנות מציג את שנות ה - 70, אוצר: פרופ' מרדכי עומר.
מוזיאון חיפה לאמנות מציג את שנות ה - 80, אוצרת: אילנה טננבאום.
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג את שנות ה - 90, אוצר: דורון רבינא.
מוזיאון ישראל, ירושלים – מציג את העשור החולף אוצרים: אמיתי מנדלסון ואפרת נתן.

הפרויקט מתקיים בחסות משרד המדע, התרבות והספורט, מנהל התרבות ובתמיכת קרן ברכה ומטה אירועי ה- 60 לציון עצמאות מדינת ישראל, מרכז ההדרכה לספריות והתורמים למוזיאונים השונים.

מוזיאון אשדוד לאמנות – מרכז מונארט, הגדוד העברי 16, אשדוד, טל' 08-8545180