תערוכת חוצות ראשונה מסוגה בחולון: נופי מים – תערוכת צילומים של גילי מצא לאורך שדרת דב הוז

לראשונה בתולדותיה תפתח העיר חולון ב-16.7.2008 תערוכת חוצות, שתוצג עד אמצע אוקטובר. 40 עבודות, שעוסקות במפגש של הצלמת גילי מצא עם הטבע דרך מים, יוצגו בשדרת דב הוז בעיר.



מטרתה של התערוכה היא להביא את האמנות לעם ולא להגביל אותה לגלריות ושעות פתיחה, ובכוונתה של עיריית חולון למסד תערוכות בשדרה כתערוכות רחוב פתוחות לקהל הרחב.

גילי מצא, צלמת, עיתונאית, אמנית רב תחומית מתמחה בצילומי נוף אמנותיים, "סיפורים קצרים" בתמונות. מספרת סיפור של טבע, דמויות אמיתיות או שדמיונה פגש. יופי שממגנט אותה אליו.
לא מעבדת או עושה מניפולציה כלשהיא, לא מביימת, מעבירה את מה שהלב והעין קולטים ברגע האמת.

העבודות שלה מוצגות בגלריית אמן ובמוזיאון שמורה לאומית בקרואטיה.
באוספים פרטיים בארץ, במתחם "הסי.אן.סאן" בת"א ובקרוב במלון באילת.

בפסטיבל אישה 2002 העלתה מופע יחיד "מעזה לבד" של סיפורים אישיים מהבטן (גירושים, אמהות, התמודדות עם הלבד), ששולבו בריקוד בסגנונות שונים, אשר רץ ברחבי הארץ במשך 3 שנים.
ביום האישה 2004 הציגה מיצב פרובוקטיבי במסגרת תערוכת "נשים בראש" במשכן לאמנות בחולון, שנקרא "איזו מין איש-ה". אגדה שכתבה על סינדרלה גרושה, שמוסגרה כמו תמונה והוצבה מול מראה וראש מקלקר, שהיו לו שתי פנים, שהיא איפרה - פן גברי ונשי.

בשנתיים האחרונות מצא הינה בעלת מדור טיולים ישראלי בירחון "את" - אותו היא כותבת ומצלמת, לאחר שבעבר הייתה בעלת טורים שונים בעיתון "מעריב".


על התערוכה "נופי מים" היא אומרת: "תמיד שואלים אותי באיזו מצלמה אני מצלמת ו"איך עשיתי את זה". אני מחייכת. הדרך חשובה בעיני הרבה יותר מהאמצעי. בשלוש השנים האחרונות הייתי בהרבה דרכים ראשיות וצדדיות. טיילתי במעל 20 ארצות לכתבות שהתפרסמו בירחון "את", "נשיונל ג'אוגרפיק-טרוולר" ו"מסע אחר".
בשנה האחרונה יש לי מדור טיולים ישראלי בשם "סוף הדרך". בזכותו הקלקתי אלפי רגעים קסומים, שגרמו לי לראות את ישראל היפה ולהרחיב אופקים ומימדים. במקביל לתמונות "תיירותיות" שהתפרסמו בעיתון יצרתי גלריה אמנותית. שמתי לב שהדיאלוג העיקרי בצילומי הוא עם מים והשתקפויות, שהם סוג של מראה לנפש ופתיחת עין נוספת.
הופתעתי לגלות מים בוריאציות שונות גם בארץ, למרות שרשמית 2008 הוכרזה כשנת בצורת. עמק יזרעאל, ים המלח, תל אביב, אילת, גליל עליון, חופים לאורך השפלה, הם חלק מרשימת התפאורות, שחלפו לנגד עיני בתזמון מושלם. וכשנפתח לי הלב פגשתי את "שומר הים", "שמלת הצדף", "כוונת הדייגים", והרבה "רטט החיים" - שמות שנתתי ספונטנית ליצירות, שהיו במוזיאון האינסופי של הטבע.
במסע האישי-נשי שלי, אמשיך לטייל ולחפש טיפות בים, שברירי קסם, שעבורי הם תרפיה בהתבוננות".

פתיחת תערוכה: 16.7.08 בשעה 18:30
במרכז שדרת דב הוז (מול בית מס' 20)