ירמיאו החתול - פנטזיה לחתול ותזמורת

מאת: מיכל סנונית

איורים: יוחנן לקיסביץ'
מודן הוצאה לאור


לסיפור "ירמיאו החתול" נכתבה מוסיקה מאת איל באט והוא מבוצע ע"י התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של גיל שוחט ובהשתתפות שחקן.

"ירמיאו החתול" יצא לטיול. הוא לא ביקש רשות מהוריו, לא גילה לאחיו – פשוט, יצא לו לבד. דרך ארוכה עבר. גלי הים איימו להטביע אותו, מלכימיאו, מלך הגינה, הפחיד אותו ועד מהרה נשאר ירמיאו עצוב ובודד. כל מה שרצה היה לחזור הביתה. אלא שאז קרה דבר מה ששינה את העניינים מהקצה אל הקצה...
"ירמיאו החתול" פנטזיה מוסיקלית לחתול ולתזמורת יושמע בבכורה עולמית במסגרת הקונצרט "על חתולים וחברים נוספים" – שתי אגדות מודרניות על חתולים, חיות ועוד הפתעות.

לאחרונה, נערכו קונצרטים במוזיאון תל-אביב לאמנות ובקיבוץ יגור.

גיל שוחט על היצירה:
המוסיקה הקונצרטנטית אהבה לעסוק בבעלי חיים מאז ומעולם. כבר בתקופת הרנסנס, נכתבו יצירות רבות העוסקות בחיקוי קולות הציפורים, לרבות הקוקייה והזמיר (קופרן, ראמו, מונטורדי, ג'זואלדו ואחרים). בברוק, חיקוי הציפורים, החרקים, ואפילו כלבים וחתולים הפך לאומנות של ממש – מספיקה דוגמת יצירת "ארבע העונות" האהובה של ויואלדי. גם הקלאסיקה לא נשארה חייבת - באופרה (חליל הקסם) וגם בסימפוניה (הפאסטורלית) מופיעים בעלי החיים – ומקבלים ביטוי מוסיקאלי. ואז אנו מגיעים לרומנטיקה – המאה ה 19 – העשירה כל כך בתיאורי טבע – וכמובן חיקוי מוסיקאליים של בעלי חיים. המלחין הצרפתי סנ-סנס החליט להפסיק "לרמוז" על בעלי חיים ולהקדיש יצירה שלמה להם – כך נולדה היצירה הפופולארית "קרנבל החיות": פתאום אנו רואים במוסיקה את החיות האהובות – האריה צועד לקול המקצב המוסיקאלי, התרנגולות מקרקרות דרך כלי המיתר, הדגים שוחים דרך קולות הגלים בפסנתרים, הברבור שר דרך הצ'לו – ואפילו החיה המשונה הקרויה "פסנתרנים" – מתאמנת על סולמות.
במקביל לסן-סנס – ביקשנו מהמלחין הצעיר אייל באט ומהמשוררת הידועה והאהובה על הילדים מיכל סנונית – להביע בדרכם שלהם את חוויית החיות המוסיקאליות – וכך נולד החתול "ירמיאאאאו" – השובב וסיפורו המצחיק. היצירה של אייל באט תושמע לכם לראשונה – ואנחנו גם נפגוש את היוצרים שיספרו לנו על יצירתם. אל התזמורת הקאמרית מצטרפים שניים מטובי הפסנתרנים הצעירים שלנו – רון טרכמן וויקטור סטניסלבסקי – ואיתם השחקן גדי פור – "מומחה" להצגות מוסיקליות לילדים.

שנת 2008 היא שנה פוריה למיכל סנונית שספרה "ציפור הנפש" תורגם ל-35 שפות וזכה להצלחה בינלאומית:
• בימים אלו נמכרו זכויות "ציפור הנפש" להוצאה הצרפתית Edision du Seuil. (זוהי השפה ה-36 לה מתורגם הספר!)
• בימים אלו רואים אור בתורכיה ובפורטוגל מהדורות חדשות של "צפור הנפש" ושני ספרים נוספים "בוא וחבק אותי" ו"יד ביד עם אלוהים".
• בקרוב יראו אור בערבית בהוצאת דאר אל הודא, "צפור הנפש" "בוא וחבק אותי" ו"יד ביד עם אלוהים". הספרים בתרגומה של פתחיה טברי ויופצו בארץ ובשטחים.
• בעונה הקרובה עומד לעלות במדיאטק בחולון מחזה מוסיקלי המבוסס על "ציפור הנפש".
• לאחרונה ראה אור בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר "שירת הלב" - ספר שיריה ה-11 של מיכל. "שירת הלב" הוא ספר מתנה בכריכה קשה מלווה בציוריו שובי הלב של דני קרמן שנולדו בהשראת השירים ויש להם אמירה משלהם. הספר מכיל מחזור שירים על חיי אדם, מטרם לידתו, שעת לידתו ומהלך החיים והחוויות המזומנות לו עם התבגרותו. מוטיב הלב חוזר באופנים ובמקצבים שונים בכל שיר ושיר.

על מיכל סנונית וספריה
מיכל סנונית פרסמה עד כה כ-34 ספרים: ספרי שירה למבוגרים וספרי ילדים רבים, ביניהם ספרים לכל גיל – למבוגרים וילדים כאחד. ספריה זכו להצלחה בינלאומית, תורגמו לשפות רבות ונמכרו ברחבי העולם בכשלושה מיליון עותקים. בראש עומד "ציפור הנפש" שתורגם כאמור ל-35 שפות, כיכב ברשימת רבי המכר וזכה לשבחי הביקורת שהשוותה אותו ל"נסיך הקטן" של אקיזפרי ול"ג'ונתן ליווינגסטון השחף" של ריצ'ארד באך. בגרמניה בלבד נמכר "צפור הנפש" בשבע מאות וחמישים אלף עותקים עד כה, סך מכירות הספר בארצות דוברות ספרדית עומד על מעל 300,000 עותקים ובאנגליה הוא נמכר בכ-100,000 עותקים. ב-1993 זכה הספר במקום הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית לספרות ילדים בז'נבה וב-2006 נבחר ע"י הנשיא ומשרד החינוך כספר השנה במכסיקו. לרגל הזכייה הודפס הספר במהדורה מיוחדת בת מאה אלף עותקים והופץ בכל בתי הספר במדינה. בשבדיה יצרו בהשראת הספר יצירה למחול וסרט לטלויזיה הממלכתית-חינוכית. תיאטרון מחול לילדים בגרמניה מעוניין להעלות מופע בהשראת הספר.

ספרים נוספים שמצליחים בחו"ל הם: "בוא וחבק אותי" (כ-200,000 עותקים ברחבי העולם), "יד ביד עם אלוהים" (כ-100,000 עותקים ברחבי העולם) ו"תגיד לי שאתה... תגידי לי שאת..."
בגרמניה ספריה נמצאים על מדפי הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והניו-אייג' ולא על מדף ספרי הילדים.

מיכל סנונית נולדה בקיבוץ עין החורש בו גדלה, התחתנה וילדה את שלושת ילדיה. כיום מתגוררת בתל אביב. בוגרת החוגים לספרות עברית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. במשך השנים הייתה רועת צאן ומטפלת בילדים, עיתונאית ב"על המשמר" בו ערכה את מדור התרבות ואומנות ואת מוספו השבועי "חותם". כיום בנוסף לכתיבתה הספרותית נפגשת עם קהל קוראים ילדים ומבוגרים, מרצה ומשוחחת בנושאי ספרות שונים במתנ"סים, מועצות אזוריות ובחוגים לספרות ברחבי הארץ. היא זכתה בפרס קרן תל אביב ע"ש יהושע רבינוביץ ובפרס ראש הממשלה לשנת 2005.

ספרים לכל גיל וספרי ילדים (רשימה חלקית):
"צפור הנפש", הפצה מודן, 1985; "אדם והפרח", כתר, 1987; "איילת השחר", כתר, 1987; "דרך הלב", זמורה ביתן, 1989; "איש עם כובע על הגובה", מעריב, 19921; "מסיבה משפחתית", מעריב, 1993, (מבחר שירי ילדים משנות ה-80 – 70); "בוא וחבק אותי", הפצה מודן, 1997; "יד ביד עם אלוהים", הפצה מודן, 1999; "תום כבר לא לבד", ספרי אריה ניר, 1995; "לי אור", ידיעות אחרונות, 2000; "כמה דוב בבית", מודן 2004; "שירה נוסעת העירה", מודן, 2006
בין ספרי שיריה העיקריים:
"מי מפחד משירים רומנטיים", כתר 1987; "נגיעה", כתר 1990; "בא והולך",זמורה-ביתן 1992;