עוד בסקר: 38% מנשים בגילאי 18-40 אינן משתמשות באמצעי מניעה כלל.

כחמישית מהנשאלות (21%) יפסיקו שימוש בגלולות בגלל תופעות לוואי.

פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה:”אני דווקא מעודד ש-14% משתמשות באמצעי מניעה, אני יותר מודאג מ-14% שלא משתמשות בכלום".

שוק אמצעי המניעה מקבל נפח בשנים האחרונות בדמותם של אמצעי מניעה שאינם גלולות, כמו מדבקה נרתיקית או טבעת. לאחרונה ערכה "גיאוקרטוגרפיה" סקר בנושא עבור חברת "שרינג פלאו". הסקר נערך בקרב 1063 נשים בגילאי 18-40. (טווח השגיאה הסטטיסטית: 4.38 +/- ברמת מובהקות של 95%).
40% מהנשים ציינו כי הן משתמשות בטמפונים. 38% מהן ציינו כי אינן משתמשות באמצעי מניעה כלל. 28% מהנשים דיווחו כי הן נוטלות גלולות למניעת הריון או משתמשות בטבעת נרתיקית או במדבקה. 19% מהנשים ציינו כי הן נטלו גלולות/ השתמשו בטבעת נרתיקית או במדבקה השנה וכעת אינן נוטלות.

גיל התחלת השימוש:
באשר לגיל בו הנשים מתחילות ליטול גלולות נראה כי הגיל הממוצע הוא 21, אלא שהסתכלות פרטנית על כל שנתון מגלה כי מגיל 15 ישנה עלייה משמעותית בשימוש, ו-14% מבנות 15 עד 16 נוטלות גלולות למניעת הריון, פי 14 מגיל 14 (1%).
לדברי פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית, החשש האמיתי מגיע מהמספרים שלא מצויים בסקר "אני דווקא מעודד ש-14% משתמשות באמצעי מניעה, אני יותר מודאג מכך ש-14% לא משתמשות בכלום". זיידמן מתייחס להכחשה מצד המשפחה והנשים עצמן. כמו כן לפרופ' זיידמן ברור כי בשנים האחרונות ישנה ירידה בגיל בו בני נוער מתחילים לקיים יחסי מין.
בהמשך לסקר, נראה כי בשנתון לאחר מכן (גילאי 17-18) ישנה עלייה פי 2 בהתחלת השימוש בגלולות, אך השיא הוא בשנתון 18-19 (30%).

משך השימוש:
משך הזמן הממוצע לשימוש בגלולה הראשונה הוא 3.2 שנים, בגלולות הבאות ישתמשו פחות זמן, זמן ממוצע לשימוש בגלולה הנוכחית עומד על 2.9 שנים.

הסיבות העיקריות להפסקת השימוש:
הסיבה העיקרית להפסקת השימוש בנטילת גלולות נעוצה בתכנון הריון או מצבים אחרים הקשורים להריון (24%), הסיבה העיקרית השנייה הכוללת חמישית מהנשאלות היא תופעות הלוואי (21%). הסיבות הנוספות הן: אין בן זוג (12%), מחויבות גדולה מדיי (9%).
המקור הממליץ על הגלולה:
בשאלה זו הייתה תמימות דעים בקרב הנשאלות, וכ-90% ציינו כי הן נוטלות גלולות שרופא הנשים המליץ עליהן. פרסומות (1%), משפחה (1%) ועיתון (1%) לא נתגלו כמשפיעים.

היענות הרופא לבקשות המטופלות:
למרות הקונצנזוס סביב עצתו של רופא הנשים, בחינת היענות הרופא לבקשת המטופלות העלתה כי 42% מהנשים נענו על ידי הרופא לבקשתן.
מקור למידע רפואי:
חשיבותו של רופא הנשים בקרב הנשאלות מתבטא גם בשאלה זו, כאשר 60% ציינו כי רופא הנשים הוא הכתובת לקבלת מידע רפואי, מייד אחריו מתייצב בגאון האינטרנט עם 31%.

דעת המומחה
פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית, טוען כי אנחנו
עדיין מפגרים באופן ניכר אחרי מדינות המערב
אמצעי המניעה ההורמונאליים, דוגמת הגלולה או הטבעת הנרתיקית, הינם אמצעי מניעה
מהיעילים והבטוחים ביותר שעומדים לרשותנו.
לצערי אחוז הנשים שמשתמשות באמצעי מניעה הורמונאליים בטוחים, הינו עדיין נמוך באופן ניכר בהשוואה למקובל בארצות המערב האחרות.

לרשות רופא הנשים, שהוכח בסקר זה כגורם המייעץ העיקרי לנשים בנושא מניעת הריון עומד כיום מגוון של אמצעי מניעה הורמונאליים שאינם מחייבים נטילה יומית של גלולות, כמו המדבקה השבועית והטבעת לנרתיק החודשית.

תופעות הלוואי הקלות, כמו גודש בחזה, כאבי ראש ומלאות בבטן, שמובילות נשים רבות
להפסיק ללא צורך את השימוש באמצעי מניעה הורמונאליים, חולפות בד"כ מעצמן לאחר
מספר שבועות שימוש, ולכן חשובה הסברה נכונה ותמיכה מצד רופא הנשים.


הגלולה האידיאלית:
43% מהנשאלות: בלי תופעות לוואי
במטרה לזהות את הדברים הגורמים לאי נוחות בשימוש הגלולות, נתבקשו הנשים לתאר את מאפייני הגלולה האידיאלית לו היו צריכים לתכנן גלולה כזו. 43% מהנשים ציינו כי זו צריכה להיות גלולה ללא תופעות לוואי. 17% חשבו שכל יום זה מוגזם והיו שמחות לו היה ניתן ליטול את הגלולה אחת לחודש או לכל הפחות בתדירות נמוכה יותר. למרבה ההפתעה, רק לעשירית מהנשאלות נתגלתה חשיבות סביב נושא המינון ההורמונלי הנמוך.

גם בשאלת חסרונות הגלולה, עלו הנושאים של הצורך בנטילה יומיומית (34%) ותופעות הלוואי (31%).
עם זאת, 28% לא מוצאות חסרונות בכלל בגלולה.