שרירי קרקעית האגן

מרבית הנשים אינן מודעות לקיומם של שרירי רצפת האגן,אשר ליקוי בתפקודם עלול להתבטא בתופעות כמו: צניחת אברי המין ו/או אי שליטה על ההפרשות במאמץ כמו בזמן שיעול,עיטוש,צחוק ,כמו גם קושי בהתרוקנות.

הסוגרים הם מהשרירים החשובים בגופנו ,הם נמצאים ברצפת האגן שלנו וכאשר הם מתפקדים כהלכה הם מאפשרים לנו לנהל אורח חיים חברתי והיגייני. אולם כאשר חלה תקלה בתפקודם הם יכולים למרר את חיינו ולהעכיר את איכותם.

רצפת האגן נמצאת בקרקעית האגן שלנו, ממש בין הרגליים. היא עשויה מרקמות חיבור (גידים ורצועות), שרירים (סוגרים ואחרים), עצבים וכלי דם.
לרצפת האגן מספר תפקידים, שחלקם אף מנוגד זה לזה שכן מצד אחד עליה להיות חזקה מאוד – כיוון שהיא נושאת מעליה את האברים של האגן (שלפוחית השתן, הרחם והחלחולת) ומונעת מהם לצנוח דרכה. מצד שני עליה להיות גמישה מאוד כדי שדרכה יוכל לעבור התינוק בזמן הלידה, כמו גם ההפרשות של גופנו מדי יום ביומו.
תפקיד נוסף וחשוב מאוד יש לסוגרים שלנו- הם מאפשרים לנו לשלוט בצרכים שלנו. מצד אחד הם עושים זאת בצורה מכאנית, כאשר הם מתכווצים הם סוגרים את פתח המעבר של ההפרשות ומונעים מהם לדלוף בניגוד לרצוננו. מצד שני, עוד הרבה לפני שההפרשות מתחילות לצאת, הם מסוגלים, הודות ליכולתם להפעיל רפלקס – המדכא את הצורך להתרוקן, לאפשר לנו לאגור את הפרשותינו כך שנוכל לבחור את הזמן והמקום המתאימים לנו מבחינה חברתית כדי לרוקנם.
תופעת אי – שליטה במתן שתן שכיחה למדיי אצל נשים, ובאחרונה, עם העלאת נושא כאוב זה באמצעי התקשורת, יותר נשים נוכחות לדעת, כי בעייתן "הפרטית" אינה דבר שיש להתבייש בו, ופונות לקבל ייעוץ רפואי וטיפול. תופעת הדליפה שכיחה יחסית אצל נשים בגיל 40 שנה ויותר, שילדו כמה פעמים, אך אפשר שתופיע גם בגיל צעיר יותר, ולעיתים לאחר לידה בודדת.
אי – שליטה במתן שתן יכולה להופיע בעת מאמץ, כגון: שיעול, צחוק, עיטוש, הרמת משא כבד, הליכה מהירה או קפיצה, והיא מכונה "דליפת שתן במאמץ". תופעה זו נגרמת מרפיון שרירי רצפת האגן והרצועות התומכות בשלפוחית השתן ובשופכה, הנובע מחולשת הרקמות בעקבות הלידה. לפיכך, בעת מאמץ המעלה את הלחץ בתוך חלל הבטן, השלפוחית והשופכה צונחים כלפי מטה, הסוגרים אינם מתפקדים היטב ומופיעה דליפת שתן. דליפת השתן יכולה להיות טיפות מספר בלבד, ועד דליפה משמעותית המצריכה שימוש קבוע בפדים ואף בטיטולים. דליפת שתן עלולה להחמיר בשל שיעול כרוני, על רקע עישון סיגריות, התקפי אסתמה ברונכיאלית או בשל משקל עודף. אף שדליפת שתן בעת מאמץ נגרמת מפגיעה בשרירי רצפת האגן עקב הלידות, במיוחד לידות טראומתיות כמו לידת ואקום, מלקחיים או לידה חטופה, לרוב הדליפה אינה מופיעה מיד לאחריהן אלא רק כעבור שנים מספר, מכיוון שהנזק לרצפת האגן בא לידי חולשת שרירים רק בהדרגה.

הקושי להתאפק
עוד תופעה שכיחה של אי – שליטה במתן שתן היא דליפת שתן מתוך דחיפות, המאופיינת בקושי להתאפק ובדחיית מתן השתן. היא נגרמת בדרך כלל מרגישות יתר של שלפוחית השתן והופעת התכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית. אלה מביאות לידי תחושה בצורך תכוף להטיל שתן ביום ובלילה, עד כדי אי – שליטה. שתי התופעות – דליפת שתן בעת מאמץ וזו מתוך דחיפות, יכולות להופיע כל אחת בנפרד או במשולב (דליפת שתן מעורבת). כשאישה פונה לייעוץ, ההחלטה האם וכיצד לטפל בבעיה, תלויה למעשה במידת פגיעתה באיכות החיים. חשוב לזכור כי לרוב, דליפת שתן אינה בעיה רפואית, חוץ ממקרים שעקב רטיבות מתמדת באזור פתח הנרתיק נוצרים גירוי דלקתי בעור או שכיחות גבוהה של דלקות בדרכי השתן. מלבדם, דליפת השתן היא בעיה אישית וחברתית, שעלולה לגרום אי – נוחות יום – יומית, המתבטאת בצורך להגביל את כמות השתייה, ליזום מתן שתן תכוף כדי למנוע דליפה, להחליף פדים כמה פעמים ביום, להגביל פעילויות ספורטיביות המגבירות את הדליפה וכדומה. בשל התופעה, נשים רבות מרגישות מושפלות וכדי להימנע ממצבים מביכים, גוזרות על עצמן התנזרות חברתית ואף נמנעות מיחסי מין. מגבלות אלו פוגעות אפוא באיכות החיים ואינן סיכון רפואי.
חיזוק שרירי רצפת האגן הרפויים מושג בתרגילים מיוחדים בשיטת הביו – פידבק מפיזיותרפיסטית מיומנת. המטופלת לומדת להפעיל נכון את שרירי רצפת האגן, ועליה לתרגל את השרירים באופן קבוע לפחות פעמיים ביום, 30-20 דקות בכל פעם. בשיטה זו אפשר להשיג שיפור ואף ריפוי הדליפה, בתנאי שהמטופלת תתמיד בה לאורך זמן. לשמירה על תפקוד השרירים קיימות גם משקולות בצורת קונוס המוכנסות באופן עצמי לנרתיק פעמיים ביום. החזקתן ומניעת החלקתן החוצה מסייעת לחיזוק השרירים. את חיזוק שרירי רצפת האגן משלבים באימון שלפוחית השתן לאגור שתן לפרקי זמן ארוכים יותר בלא דליפה.
הפעלתם המתמדת של שרירים אלו תעניק להם חוזק ויכולת תמיכה רבה מאוד.

תרגילים לחיזוק רצפת האגן:
ראשית חשוב להכיר את שרירי קרקעית האגן ע"י עצירת זרם השתן במכוון.הזיהוי הראשוני יתבצע פעם או פעמיים לא יותר.לאחר שתכירי את פעולת השרירים תוכלי לתרגל את שרירי רצפת האגן.

תרגילים לחיזוק שרירי קרקעית האגן והרחב בטני :

שכבי על גבך בברכיים כפופות (שכיבת פרקדן בקירוס) ידיים משוחררות לצידי הגוף, כווצי את שרירי קרקעית האגן (שאיבת השרירים הטבעיים אל תוך הגוף). תוך כדי נשיפה והכנסת בטן פנימה. שהי במצב זה בין 5-10 שניות והרפי. (הקפידי שזמן המנוחה זהה או כפול לזמן הכיווץ) בצעי תרגיל זה 10 פעמים.

עמדת מוצא: עמידת שש – גב ישר, להכניס בטן חזק פנימה במשך 5-10 שניות, לנוח 10 שניות. מומלץ לחזור על התרגיל 10 פעמים.

תרגיל משולב לשרירי קרקעית האגן ובטן רוחבית:
עמדת מוצא: בשכיבה על הגב, ברכיים כפופות, להרים את הישבן ולהניח אותו רחוק מהכתפיים על המזרן (מתיחת גב), כפות הידיים מאחורי העורף.

בתרגילים אלו יש להקפיד על כיווץ שרירי רצפת אגן, גב ארוך, בטן צמודה לגב, גב צמוד למזרן.
ליישר את רגל ימין על הרצפה – לכווץ את שרירי קרקעית האגן (מהנרתיק אל פי הטבעת) תוך כדי הכנסת הבטן פנימה ונשיפה החוצה – לשהות במצב זה 10 שניות. כנ"ל רגל שניה.
להניח את עקב ימין על ברך שמאל בקו ישר עם הגו, להניח שתי כפות ידיים על ירך ימין וללחוץ כנגד הירך (הגב מתארך) במשך 10 שניות, להוריד ולנוח 10 שניותX 3 פעמים בכל צד .