"פליישר", הצגה מחודשת ואקטואלית בתיאטרון הבימה

הצגה חדשה-ישנה על נושא ישן-חדש: הקונפליקט הדתי-חילוני. מה חושב החרדי על החילוני, והחילוני על החרדי? האם אין "ואהבת לרעך כמוך", כל התורה על רגל אחת? 

תיאטרון הבימה מעלה את "פליישר", הצגה חדשה-ישנה על נושא ישן-חדש: הקונפליקט הדתי-חילוני.תושבי השכונה הוותיקה ודייריהם המבוגרים, מתמלאים תקווה בראותם את הבתים החדשים הנבנים בשכונתם. הם מגלים לתדהמתם, כי השכנים החדשים הם בני הקהילה החרדית, המונהגת על ידי הרב אנגל.  הסיפור נשמע מוכר גם בימינו. הקונפליקט בין חרדים וחילוניים הולך ומקצין.  

אנו שומעים על שכונות חדשות המאוכלסות על ידי חרדים, הדוחקים את התושבים הוותיקים החילוניים, עד עזיבת ביתם וחיפוש מקום אחר למגורים.אריה וברטה פליישר הם ניצולי השואה, מוותיקי השכונה ובעלי האיטליז השכונתי.

הם הורים לשלוימל'ה, בחור כבן 30. בהיותו ילד, נפל, נחבל בראשו ומאז הוא מפגר, ילד בגוף של גבר. פליישר - כשמו, הוא בעל האיטליז שבשכונה הוותיקה. הוא וברטה חילוניים גמורים.

זאת כדברי ברטה, אחרי שגילתה כי "הוא" לא היה "שם" להציל את בני משפחתה. הם איבדו "שם", בין הגויים את האמונה באל, אך את האמונה באדם, מסתבר כי איבדו כאן, בארץ היהודים. כאן גילו כי "הדת-היא הפוליטיקה של האמונה".

מתוך דאגה לפרנסה, מחליטים פליישר וברטה להשיג תעודת כשרות, כך, התושבים החדשים יוכלו לבוא לקנות באיטליז שלהם. הם משקיעים בשיפוץ האיטליז, נכנסים לחובות ואף משלמים שוחד, מהכסף ששמרו למצבה אחרי מותם, בכדי להשיג את תעודת הכשרות. תקוותם מתבדה כשמתגלה להם כי רומו, והחרדים אינם מכירים בכשרות המדינה הציונית, ורואים בבבשר הנמכר בחנות "טריפה ממש". שקיעתם עמוקה, והם נאלצים להוציא את בנם המפגר מהמוסד בו הוא שוהה. הסבל - כלכלי וחברתי.

הם מוחרמים גם כשהם "מתחזקים" ביהדותם.ההתנגשות בין החרדים החדשים והחילוניים הוותיקים, הולכת ומקצינה עד לשבר מוחלט. ההצגה שהועלתה לפני כעשרים שנה, עוררה ויכוחים רבים, ואף הגיעה לכנסת בטענה כי היא מבזה ומשפילה את החרדים. השנים עברו וההצגה עדין אקטואלית.החרדים "האדוקים" נתפסים כמנסים להפוך את המדינה האזרחית למדינת הלכה. לדברי פרופ' דן אוריין, פרופ' בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל-אביב:  "פליישר, כמלודרמה, מציגה גיבור נושא-צלב, הנלחם בשחיתות גדולה".

פליישר נחוש בדעותיו. אם בעניין השילומים ואם בעניין מכירת הבית. "המלודרמה היא דרמה סימבולית הרואה את החיים כשדה קרב בין הטוב והרע. פשרה בין טוב ורע אינה אפשרית במלודרמה, היא מסתיימת תמיד בנצחון או כישלון... כישלון מעלה כעס על חוסר הצדק שבעולם. כזה הוא הסיום של פליישר"...צפייה בהצגה מקשה עליך להישאר אדיש. האם אכן יהודי ליהודי זאב? ומהי הדת שלנו? אם נקשיב לדודה רוזה, המצטטת את הלל הזקן, מהותה של הדת: אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.

ואם כך, איך נבין את התנהלות הרב החרדי ובני קהילתו? ולעומת זאת, האם יתכן שאיש דתי ימחל באמת על אונס בתו ועוד יבקש מהפוגעים סליחה, רק כי יום הכיפורים הגיע? אכן שאלות קשות, שגם אם נקבל שהמלודרמה מקצינה מצבים, השאלות בעינן עומדות.את ההצגה מלווה קבוצת שחקנים-נגנים, המתבלת את הדרמה המרגשת בפסקול מקורי מאת יוסי בן נון.

ההצגה פליישר -  תמורה מלאה לכרטיס!

פליישר, תיאטרון הבימה:

מאת: יגאל אבן אור                                                                                    

בימוי: משה קפטן                                                                                    

תפאורה: ערן עצמון                                                                            

תלבושות: עפרה קונפינו                                                                          

מוסיקה: יוסי בן נון עיצוב                                                                            

תנועה: שרון גל                                                                              

עיצוב תאורה: מאיר אלון

משתתפים:

פליישר -  נתן דטנר

ברטה - חנה לסלאו/סנדרה שדה

שלוימל'ה - ניר זליחובסקי/יואב דונט

דודה רוזה - רבקה גור

קורצמן - נתן רביץ

חווה בר - הגר טישמן

ריווה אנגל - נלי תגר

הרב אנגל - יגאל שדה

מקהלה: נדיר אלדד, עמית גיל, אלכסה לרנר, גיל משען, מיטל נוטיק.

(צילום: ז'ראר אלון)