סינדרלה - CINDERELLA הגיעה לקולנוע!

והנה מגיעה הפקה חדשה, צבעונית ומרהיבה לסיפור הקלאסי.
הפעם, מגיעה האגדה הקלאסית והבלתי נשכחת אל מסך הקולנוע לראשונה בסרט עלילתי באורך מלא.

הסרט החדש מפיח חיים חדשים בתמונות הבלתי נשכחות מיצירת המופת מאולפני דיסני, משנת 1950 ומביא אל המסך הגדול מופע קולנועי עוצר נשימה.
בסרט, בבימויו של הבמאי מועמד לפרס האוסקר, קנת' בראנה, מככבת בתפקיד סינדרלה השחקנית, לילי ג'יימס, (המוכרת לכם מ"אחוזת דאונטון"), ריצ'רד מאדן (המופיע ב"משחקי הכס") בתפקיד הנסיך, זוכת פרס האוסקר קייט בלנשט ("יסמין הכחולה") היא האימא החורגת והשחקנית, הלנה בונהם קרטר, ("נאום המלך") היא הפיה.
עוד משתתפים לצידם: הולידיי גריינג'ר ("תקוות גדולות", "אנה קרנינה"), סופי מקשירה ("אחוזת דאונטון"), סטלן סקארסגארד ("הנוקמים", "נערה עם קעקוע דרקון") ונונסו אנוזי ("משחקי הכס").

צוות יוצרי הסרט כולל את זוכה שלושה פרסי אוסקר, המעצב דנטה פרטי ("הטייס", "הוגו", סוויני טוד") ואת מעצבת התלבושות בעלת שלושה פרסי האוסקר סנדי פאוול ("הטייס", שייקספיר מאוהב").

זוכרים את הסיפור?
הסיפור של סינדרלה עוקב אחר גורלה של אלה הצעירה שאביה הסוחר נישא מחדש לאחר מות אימה. להוטה לעזור לאביה האוהב, אלה מברכת את אימה החורגת החדשה ובנותיה: אנסטסיה ודריסלה לביתם החדש.
אבל כשאביה של אלה נפטר בפתאומיות היא מוצאת את עצמה נתונה לרחמיה של משפחתה החדשה הקנאית ורעת הלב.
לבסוף היא הופכת ללא יותר ממשרתת מלאה באבק, ומקבלת את שמה החדש והמזלזל סינדרלה (פירוש המילה CINDER באנגלית = אבק). אלה יכולה בקלות לאבד תקווה אבל למרות הרשעות שמגלים כלפיה, היא נחושה לכבד את מילותיה האחרונות של אימה "תהיי אמיצה וטובה". היא לא תיכנע לייאוש או תתעב את אלה המתייחסים אליה רע.
יום אחד היא פוגשת זר מקסים ביער. היא לא מודעת לכך שהוא נסיך, ואלה סוף סוף מרגישה שהיא פגשה נפש אדיבה בעולם.
נראה כאילו גורלה עומד להשתפר כשהארמון שולח הזמנה פתוחה לכל נערה להשתתף בנשף, ואלה מקווה לפגוש שם את העלם המקסים פעם נוספת. אבל אמה החורגת אוסרת עליה ללכת וקורעת את שמלתה.
כמו בכל אגדה טובה העזרה בדרך, וקבצנית נדיבה המתגלה כפיה הטובה שלה, מושיטה את ידה לעזור- מצוידת בדלעת וכמה עכברים- ומשנה את חייה של סינדרלה לנצח.

על ההפקה:
להביא דמות מהאגדות כמו סינדרלה לבתי קולנוע הייתה אתגר עצום, אבל יוצרי הסרט היו נחושים לא להתפשר או לעשות כל שינוי משמעותי בלבו של הסיפור. כמו כל קלאסיקה אהובה, ל"סינדרלה" יש קהל מעריצים נאמן הבקיא בכל הרגעים המוכרים בסיפור.

בראש ובראשונה, היו צריכים למצוא את השחקנית המושלמת לגלם את אלה, מישהי שתקרין טוב ותמימות, ומישהי שתוכל לגרום לקהל לראות מעבר ליופי שלה ולהתמקד בסיפור מתחת לחזותה החיצונית. לילי ג'יימס, המזוהה לקהל עם דמותה של הליידי רוז בסדרת הטלוויזיה "אחוזת דאונטאון", לוהקה לתפקידה של אלה- הצעירה טובת הלב שאת רוחה אי אפשר לשבור.

הבמאי קנת בראנה מספר: "זה היה קשה מאוד למצוא מישהי שיכולה להיות גם שנונה וחכמה, חריפה, אבל לא אכזרית. חיפשנו מישהו שיש לה ניצוץ בעיניים ושיש לה יופי פנימי, כמו גם יופי חיצוני. הסינדרלה של לילי ג'יימס מתמצתת את כל התכונות הללו. אתה צריך להיות בעדה ולאהוב אותה, לכן היכולת שלה להתחבב על אנשים הייתה מאוד חשובה". הוא ממשיך, "לילי הביאה את כל זה על הפעם הראשונה שהיא הגיעה לקרוא את התפקיד הזה. היא בחורה מאוד יפה, והחום שלה גם מאפשר ליופי שלה להיות נגיש, וכך אנחנו מרגישים שהיא יכולה להיות חברה שלנו". "לאגדת סינדרלה יש רגעי מפתח", מספר בראנה. "אז אנחנו מתמודדים עם האתגר של רצון לעמוד בציפיות של הקהל על מנת שלא יתאכזבו, אבל באותו הזמן לאפשר לחזון שלנו לזרוח ולהביא צד מקורי לזה."

מעצב הפקה המהולל דנטה פראטי, שעבד עם יוצרי סרטים מהוללים כמו פדריקו פליני, מרטין סקורסזה, פרנקו זפירלי ופרנסיס פורד קופולה, עשה כמות עצומה של תחקיר הכנה לסרט. הוא צייר את השראתו שהגיעה מאדריכלות בצפון אירופה במאה ה -16 , ה -17 וה -18. פראטי מספר, "קן רצה שהמראה יהיה סוג של המאה ה-19, מה שנתן לנו את ההזדמנות לשלב סגנונות קודמים של ארכיטקטורה לעיצובים שלנו. אני נמשך במיוחד לתחושה הקסומה והמפוארת של תקופת הבארוק. רציתי ליצור עולם המבוסס בריאליזם היסטורי, אבל מעורב עם פנטזיה. רציתי שהאווירה תהיה גם מציאותית וגם פנטסטית בו זמנים". לנשף בארמון, קנת בראנה רצה להראות את אולם הנשפים המרהיב ביותר שניתן להעלות על הדעת. הסט נבנה באולפני PINEWOOD באולפן המפורסם 007- הגדול ביותר באירופה, בו צולמו הפקות ענק לאורך שנים.

"בפעם הראשונה שהגעתי לסט.." מספרת המפיקה אליסון שירמור, "נדהמתי לראות איזו מערה עצומה המקום היה. זו בעצם מערת מלט גדולה, בגודל של כמה מגרשי כדורגל, ודנטה פראטי למעשה תכנן ובנה אולם נשפים של שלוש קומות שמילא את הבמה כולה והפך אותה לחדר היפה ביותר שאתה יכול לדמיין." ממשיכה ומספרת. "ההליכה על הסט שהיה כמו להיכנס למקום שקיים רק בספרי ילדים ואגדות".

משמעותי לא פחות לייצור היה הצורך בתלבושות מפוארות, שמעצבת התלבושות המוערכת סנדי פאוול הייתה יותר ממתאימה ליצור. את עבודותיה המרשימות ניתן לראות בסרטים עצמאיים כמו "משחק הדמעות", "הרחק מגן עדן" ו- "אורלנדו"- אשר זיכה אתה בפרס האוסקר על עיצוב התלבושות בו וכמו גם בסרטים גדולים כמו "ויקטוריה הצעירה", "שייקספיר מאוהב" ו-"הטייס". פאוול השקיעה שנים רבות בעיצוב תלבושות לגברים בסרטים של גברים, ולכן היא הייתה נרגשת מאוד מהאפשרות לעשות סרט עם כל כך הרבה דמויות נשיות ראשיות וחזקות. "כשאת מעצבת לסרט יש לך כל כך הרבה שיקולים, כך שאת באמת צריכה להבין את התסריט", אומרת פאוול. "עיצוב תלבושות טוב מקושר ומחובר לאלמנטים אחרים בסרט. רציתי שלסרט תהיה אווירה של "היה היה פעם.." ומכיוון שמדובר באגדה, לא היה צריך לדבוק בכללים".

נעלי הזכוכית האייקוניות שסינדרלה נועלת לנשף, כמובן היו חייבות להגיע לעיבוד קולנועי זה. לסנדי פאוול, תהליך העיצוב היה מרגש, אבל מאוד מרתיע גם כן. "הסתכלתי על המון אפשרויות שונות של איך לעשות את נעל זכוכית, והבנתי שהדבר החשוב ביותר הוא הניצוץ, מה שאומר שזה היה צריך להיות עשוי מקריסטל כי זכוכית לא תנצנץ" היא אומרת. "ידעתי את הצורה של הנעל שאני רוצה, שהייתה למעשה מבוססת על נעל מקורית משנת 1890 שמצאתי במוזיאון נעלי נורת'האמפטון. הנעל הייתה זעירה בצורה בלתי אפשרית עם עקב של 5 אינץ' והייתה פשוט אלגנטית".

פאוול הבינה עד מהרה שהדרך היחידה שהיא יכולה לנסות להפוך את נעל הקריסטל למציאות הייתה בעזרתם של חברת הקריסטלים האוסטרית סברובסקי. כאשר פנתה לחברה הם היו יותר ממוכנים לאתגר, וכך החל שיתוף פעולה שכלל עיצובים של פאוול והוצאתם לפועל של סברובסקי, שהתקיים במשך חודשים של בדיקות וניסויים עד שבסופם נחלו הצלחה גדולה.

קנת בראנה מספר על התהליך: "סנדי הצליחה לייצר נעליים תלת מימדיות באמת מרתקות שעוצבו כך שהן ינצנצו מכל זווית. רסיסים של אור נשברו והשתקפויות צבעוניות האירו אותן, זה הרגיש כמו קסם".

ומה אומרות על הצפייה בסרט כתבתנו, רוני חודורוב ובתה – שירה?
"סינדרלה מבית דיסני הוא תענוג צרוף של שעתיים מופלאות. לקחתי את בתי בת ה– 9 לסרט, וממש לא ברור מי נהנה יותר...
פשוט עברנו לפלנטה של פיות, אגדות, קסם, וחוויה של משהו מפעם. כמו שזכורים לי סרטים מפעם, רחוק, מהילדות.
סינדרלה כמו שצריך, עם קיטש נפלא במינון מדויק, עם תמימות ונאיביות נהדרת, שלא לדבר על השמלות, התסרוקות, הנסיכות והארמונות. חוויה קסומה. דיסני כמו שרק דיסני יודע לעשות, מעביר חוויה של כל החושים, ובקטעים מסוימים השימוש בטכניקות המשולבות של אמיתי עם לא אמיתי מעוררות השתאות.
מה שהכי יפה בכל הסיפור היא העובדה שכל כך נעים ופשוט להיכנס לאגדה ולתת לזה להיות "אמיתי" לגמרי לשעתיים מתוך חיי היומיום שלנו שאפילו לא התעסקתי עם "איך לעזאזל הם עושים את זה..?"
בתי שהייתה כל כולה בתוך הסרט, ומידי פעם החזיקה לי חזק חזק את היד, אמרה לי: אמא זה סרט כל כך יפה, למרות שיש שם חלקים שגרמו לי לדמעות בעיניים... וקצת פחדתי לפעמים. שאלתי אותה איזה חלק הכי אהבה, והיא אמרה לי שהכי אהבה את ההתחלה, שכל המשפחה עדיין הייתה ביחד, וסינדרלה הייתה לצידם של האימא והאבא שלה.
וגם הערך הזה, המשפחתי, הוא קצת מפעם, וגם בזה נעים להיות לרגע... חווית אמא-בת קסומה ומשובחת, מתנה שנתתי לבתי ולעצמי.
וברוח ה'אני מאמין' של סינדרלה, המסקנה הניצחת היא שמה שצריך בחיים הם: נדיבות, אומץ וקצת קסם..."

ארה"ב / 2015 / 105 דקות

במאי: קנת בראנה
תסריטאי: כריס וייץ
קאסט: לילי ג'יימס, קייט בלנשט, הלנה בונהם קרטר, ריצ'ארד מיידן

הסרט יופץ לבתי הקולנוע ב- 19.3.15

צפייה מהנה !

(* תמונות: יח"צ הפצה)